|   15:07:40
דלג
  אביתר בן-צדף  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

הגיגים תש"ן

פריקסה עם חריף

עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים והפעם - ייעוץ מרגיע, חרם, לחמנייה מטוגנת, חסר אומץ-לב אזרחי, שתיקה מוחלטת ואירן "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג) הרבה בריאות, נחת ואושר
20/11/2021  |   אביתר בן-צדף   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
טעים ביותר [צילום: יוטיוב]


מפי הסוס

"אם מגיע גנב, תיכנסו עם כל המשפחה לחדר, תנעלו את עצמכם, ותצאו רק כשהוא עוזב את הבית", כך יעץ סגן-ניצב עמוס דמרי, מפקד משטרת רהט, לתושבים מודאגים מלהבים, שקבלו, כי מכת גניבות ופריצות עוברת על יישובם.

הדברים בעברית משובשת "מפי הסוס" חשובים ביותר. הם דוגמה מעולה לרמה הירודה של משטרתנו העלובה והבטלנית, שמפקירה את ביטחוננו בכל אתר ואתר יומם ולילה מדן ועד אילת. כפי שאמרתי לא-פעם: משותף לשוטר עברי, לשלגייה ולסינדרלה, שהם קיימים רק באגדות. על דברי המומחה המשטרתי הבכיר הגיב מן-דהוא בטוויטר: "מי שבורח מעימותים ברהט ובביר הדאג' - יקבל קרב יריות של חמולות בכניסה לבית-החולים סורוקה בבאר-שבע".

דרך אגב התברר, באמצעות סרטון של המרכז הרפואי שמיר (בית-החולים אסף הרופא), כי התפרעות דומה של ערבים הייתה בעשרה במאי בלילה במרכז הרפואי. לפני כמה ימים נרצח ערבי בג'לג'וליה שבמשולש. כשהובאה גופתו למרכז הרפואי מאיר בכפר-סבא, התפרעו המוני ערבים, והתעמתו עם מאבטחי "מאיר". ואותו הדבר נשנה השבוע במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. בני קלר, מנהל האבטחה ברמב"ם: "פעם-פעמיים בשבוע בית-החולים הופך לשדה קרב בין חמולות [ערביות]".

לכן, לא יעזור למשטרה מבצע עמוּס ביחסי ציבור של כאילו תפיסת נשק ביישובים ערביים. כולנו יודעים את האמת העירומה, ומרגישים, כי אין משטרה - לא בנגב, לא במרכז ולא בגליל. היא קיימת רק בתלושי המשכורת, שאנחנו משלמים על לא-עוול בכפיהם של המתיימרים להיות שוטרינו ומפקדיהם. כשאין משטרה - אין גם משילות, ואנחנו מאבדים את הריבונות בארצנו.

ובאותו ההקשר - העיתונאי אלמוג בוקר דיווח, כי שלושה שבועות אחרי שראש הממשלה נפתלי בנט הנחה לתגבר את כוחות המשטרה בדרום, קיפלה המשטרה את פלוגות משמר הגבול, שהגיעו לאזור. ההסבר: סיימו מילואים. חלם זה לא פה. משטרתנו שברה ביד אחת קשורה לאחור וכשידה האחרת מכינה קפה כל שיא, שקבעו חכמי חלם, ועוד ידיה נטויות.

חלחלה

אורי מילשטיין העלה ליוטיוב הסכת שביעי משיחותיו עם ד"ר מוטי שפר, מדען טילים, שעבד ברבע האחרון של המאה הקודמת ברפאל, וזכה בפרס ביטחון ישראל. חלק משבעת ההסכתים כבר נמצאים בבלוג שלו באתר הזה. כל אחד מההסכתים וכולם יחד מעוררים חלחלה, כיוון ששפר מתאר בפירוט רמה גבוהה מאוד של שחיתות, של אי-מקצועיות ושל שרלטנות בפיתוח טילים מסוגים שונים ברפאל, בתעשיה האוירית ובמשרד הביטחון, שאמור לפקח על שתי החברות. לדבריו, אלו הסיבות לעלות הגבוהה של אמצעי-לחימה מתוצרת כחול-לבן.

שמעתי לפני כמה שנים את שפר מרצה את דבריו על "כיפת ברזל" בסדנת אלפרדו, שמילשטיין ואני מארגנים כבר כחמש עשרה שנה. אפילו אם עשירית מדבריו בסדנה ובהסכתים נכונים, ומניסיוני בתעשיה הביטחונית, אני מעריך, כי רובם אמת - כדאי לנו להיזהר מאוד: זו הכתובת על הקיר. ושוב, מניסיוני בתעשיה הביטחונית, אני יודע, ששום דבר לא ייבדק ולא יתוקן. עולם כמנהגו נוהג, ועל החרפה, על הבטלה, על הבזבוז ועל ההונאה יכסו בהודעות בומבסטיות לעיתונות על הצלחות כבירות לכאורה של אמצעי לחימה, שכנראה, רק יועילו למאזני מפתחיהם ויצרניהם. בשעת מבחן ייכשלו ח"ו הפירות הלקויים של המיזמים הללו, ויותירו את מי שבטח בהם עירום ועריה. וכבר היו דברים מעולם. ועוד יוסיפו על כך השמצות מלוא הטנא, כדי לרצוח את אופיו של המתריע בשער; וגם זה אינו חידוש באורחה וברבעה של מערכת ביטחוננו.

במשרד הביטחון וברפאל אין אוהבים בלשון המעטה את ד"ר שפר, ששפתו רהוטה, ידיעותיו עצומות ודבריו קשים ביותר ומערערי יסודות. לכן, קבעו מומחי הביטחון, ברוב חוכמתם כי רבה, את כלל הברזל, "אין מדברים עם מוטי שפר". מהחרם הזה מפסיד עם ישראל, כיוון שחייבים להאזין לשפר, שאינו קוטל קנים - כפי שאמרו חז"ל על רבי מאיר (מסכת חגיגה, דף ט"ו, עמוד ב'): להקשיב לדבריו ("תוכו"), ולהתעלם מסגנונו ("קליפתו זרק"). לכן, טוב עשה מילשטיין, שנתן בימה רחבה למוטי שפר. ישמעו המעוניינים, ויבינו שמץ מהמתרחש מאחורי הפרגוד העבה של פיתוח אמצעי לחימה בישראל.

בסדרת הסכתים אחרת, מראיין מילשטיין את פיני דגן, גם הוא חתן פרס ביטחון ישראל, איש מפעל ב' (כיום - מבת) של התעשיה האוירית, שאחראי להצלחות בפיתוח אמצעי לחימה, שחלקם הקדימו את זמנם. למשל - צריח "דגן", ששילב מקלעים חשמליים עם משקפת לתצפית תת-אדומה (אינפרא-אדומה - א"א), כדי לפגוע במחבלים, שחדרו לשטח המדינה. מאות מחבלים חוסלו על-ידי "דגנים", וזה עלה למפעל ב' הרבה בקבוקי שמפניה, שנשלחו לצוותי "דגנים".

דגן הגיע למפעל ב', שקיבל עליו להסב את הטיל קרקע-קרקע "לוז", שפיתחה רפאל בשנות החמישים, שהו לו קשיי קליטה בחיל התותחנים, לטיל ים-ים "גבריאל", שהותקן על הסטי"לים של חיל-הים, והפך לסיפור של הצלחה כבירה במלחמת יום הכיפורים. בעקבות ההצלחה, שהייתה לצנינים בעיני רבים, ובעיקר, בעיני מתחרי מפעל ב', פיתחו דגן ואנשיו במלחמת ההתשה אמצעים רבים, שענו על צרכים מבצעיים של הכוחות הלוחמים - למשל, מערכת אלקטרונית לאיתור פגזי מרגמה, שנורו על קו בר-לב.

פיתוח אחר של המפעל היה רכב רב"י, שנועד להיות רכב סיור, שצוותו מוגן נגד מיקוש. פיתוח רב"י והמערכת לאיתור פגזים הופסק כשפרצה הפסקת אש עם מצרים באוגוסט 1970. מפעל ב' פיתח גופי הטעיה "מרקיז" (שהיו טילים "גבריאל" ללא ראש-נפץ), שהיו אמורים להיירות אנכית, כדי למשוך אליהם טילים נ"מ מצריים במסגרת תוכנית לדיכוי סוללות הטילים קרקע-אוויר (טק"א) במלחמה הבאה. כידוע, מבצע "תגר" לדיכוי סוללות הטק"א במצרים בפרוץ מלחמת יום הכיפורים הופסק באבו; ולמעשה, לא נעשה שימוש מבצעי ב"מרקיז", והטילים בוזבזו בירי מופקר וחסר תכלית. לעומת זאת, דחה צבאנו ברוב שחצנותו, לפני מלחמת יום הכיפורים, את הרעיון של דגן ושל אנשיו לפתח מערכת ירי לחיסול טילים נגד-טנקים "סאגר" וצוותיהם.

דגן עבר לנהל את מפעל "אורלייט" של התעשיה האוירית בנס-ציונה, שהתמחה בייצור מוצרי פיברגלאס. תחת הנהלתו ייצר "אורלייט", בין השאר, קסדות ומחסניות לרובי-סער M16 מפלסטיק - בנוסף לקו עשיר במוצרי פיברגלאס, שמייצר המפעל לצה"ל. דגן וכמה חתנים אחרים של פרס ביטחון ישראל עזבו את הארץ עקב תסכולם. המפורסמים בהם, כנראה, אורי אבן-טוב, ראש הצוות, שפיתח את "גבריאל", ועוזי גל, שפיתח את תת-המקלע, שנקרא על שמו. ראוי לשאול האומנם ראוי סיום כזה לקריירה העשירה שלהם למען ביטחון ישראל.

תענוג

אשתי שתחיה ביקשה, שאלווה אותה לעבודתה באזור פרדס-חנה. קפצתי על המציאה, כיוון שזו הזדמנות טובה להיות יחד, ולהתרענן בשדות בימי קורונה, בתקווה, שבטטות אינן מעבירות את הווירוס.

בינתיים רעבנו קצת, והחלטנו לחפש מקום ראוי לאכול בו. נזכרתי ב"פריקסה של חיימיקו" - סניף חדש לחלוטין של הדוכן מהוד השרון, שנפתח בבניין משרדים (?) טרי בפינה הצפון-מזרחית של צומת חדרה על כביש 4 (טלפון: 074-7583585). הצומת, העמוס מאוד, מפורסם בפקקיו, וחנויות לממכר מזון סובבות אותו כמעט מכל צדדיו. הצומת עובר שינויים. הסירו ממנו את הכיכר, ובינתיים דואג רמזור לשמר את המסורת, ומייצר פקקים מרגיזים בצומת במקומה.

בכמה מנסיעותינו צפונה בכביש 4 חלפנו על פני המבנה, והבחנו בחנות החדשה. היא נראתה לי מפתה. הסניף הראשי בהוד השרון, ששאפתי להגיע אליו, נמצא באזור מוכה חניה בצומת מרכזי בעיר, וכנכה, לא הצלחתי לאכול בו. חלפנו בזהירות בצומת, וחיפשנו את הפתח, שדרכו נגיע ליעדנו. זה נמצא כמה מטרים לפני הכניסה לתחנת הדלק. העזנו, ומצאנו חניה ממש מול הכניסה לחנות. פועלים עדיין עבדו על סיום ההתקנות בבניין ובסביבתו, אך הפריקסה של חיימיקו עובדת במרץ.

את הפריקסה - כריך טונה עם סלט ירקות ועם תוספות מעניינות בלחמנייה (?) מטוגנת - אני מכיר עוד מילדותי בנתניה. זה מאכל נפוץ בעדה הטריפוליטנית, ודומה מאוד לכריך טוניסאי, שאני מחבבו מאוד. הסניף החדרתי (לפריקסה של חיימיקו יש עוד שני סניפים - בנתניה ובפתח-תקווה) מבהיק בניקיונו, והזכיר לי חנויות של אוכל מהיר בארצות-הברית. הוא מציע דוכן עם כסאות בר בתוך החנות הממוזגת וכמה שולחנות על המדרכה בחוץ למעוניינים למלא את ריאותיהם בשפע הפסולת, שפולטות המכוניות שבצומת.

בחור תמיר (שלחרפתי, איני זוכר את שמו ואת תפקידו בכוח) ומשגיח כשרות - שניהם מזוקנים - קיבלו את פנינו בחום ובאדיבות. ידעתי מראש, שאזמין פריקסה, והתלבטתי האם לצרף אליו בּוּרִיקה - עלה בצק מקופל, שביצה טמונה בתוכו, ומטוגן בשמן עמוק. כשנאמר לי, שהביצה תבושלת כדבעי ("קשה"), לבקשתי, החלטתי להזמין את השילוב המקורי פריקסה, שבוריקה טמונה בחיקו, הנקרא בישראל, בוריקסה. זוגתי הזמינה פריקסה בלבד - כנראה, ביקשה לבחון על מה רגשו גויים ולמה התלהבתי מהרעיון, שנאכל שם.

מנותינו הוכנו במהירות רבה, ותוך כחמש דקות התיישבנו ליד הדוכן, ונהנינו מכל טוב, שנדחס בנדיבות לתוך הלחמנייה. עד היום לא הצלחתי לפתור את התעלומה: כיצד לחמניית הפריקסה, שצללה ביוּרה של שמן עמוק ורותח, הגיעה לידיי עטופה היטב, ולא נטפה שמן.

ביקשתי פריקסה עם חריף (פלפל צ'וּמָה, מן הסתם, כנהוג בעדה הטריפולטנית), והתענגתי על תוכנו. אשתי נהנתה גם כן (לא חריף, בבקשה!), אך חסכה מעצמה את הצריבה הנעימה של התוספת החריפה, וקינחנו בשני בקבוקי מים מינרלים. לצערי, אין ההיצע כולל אספרסו. סיכום: יצאנו שבעים וטובי-לב, ובלי נדר, נחזור ליהנות ב"פריקסה של חיימיקו" בצומת חדרה גם בפעם שלישית.

כשרות - כמובן. חניה - נוחה ורבה. מול המסעדה וליד תחנת הדלק הסמוכה. כרגע יש בעיית נגישות למי שחונים במגרש החניה הזה. מאמין, שעם השלמת הבנייה והסלילה, יתוקן המעוות. נגישות - טובה, למרות שטרם הוקצו מקומות חניה לנכים. בין מגרש החניה לבין המסעדה יש. שירות - אישי, חביב, זריז ונעים. שירותים - אין בחנות, אלא בבניין. מתקן חדש, נקי וצר במקצת לאדם בגודלי. לא בדקתי האם יש שירותים לנכים.

אווירה - חנות חדשה, נעימה, שקטה ופשוטה, כראוי לאוכל רחוב. אני רגיש - כלומר, אלרגי - לקירות מדברים, כאלה שתקועה בהם טלוויזיה, שמזמזמת בלי-הרף, גם אם אלה סרטונים של יחסי ציבור למסעדה.

תפריט - גדול וברור מול דוכן ההכנה של הפריקסה. כולל, בין השאר, פריקסה עם בננה לוֹטי ואחר עם שוקולד, שאיני מבין איך נקשרה לעניין. באחד מביקוריי אצטרך לבדוק זאת. בתפריט הם מופיעים בסעיף "קינוחים" ובאותו עניין מוצע מלבי קר. התפריט כולל גם שקשוקה (כולל פריקסה שקשוקה), סלט טוניסאי, כריך טוניסאי ובוריקה. כמו-כן, משלוחים ואפשרות לקנות ממרחים מתוצרת הבית - מטבוחה, לימון כבוש, צ'ירשי (סלט דלעת) ופלפל צ'ומה חריף ביותר.

מחירים - אצל חיימיקו מנת פריקסה זולה, כמעט כמו מנת פלאפל ברוב המקומות, שאני מכיר. כלומר, 25 שקלים. בוריקה - 10 שקלים; שילוב פריקסה ובוריקה - 30 שקלים; בקבוק מים חצי ליטר - 9 שקלים; סלטים הביתה בקופסה קטנה - 10 שקלים.

שינוי מאוחר

הודעת צה"ל - כי הוא שוקל לשנות את הוראות הפתיחה באש, וחיילים יוכלו לירות על גנבי אמצעי לחימה ונשק צבאי - הנה שינוי מבורך, אך מאוחר מדי. רפיסות התגובה של הצבא (סליחה: הכלת התופעה בשיחדש הצבאי) לגניבות הציוד ממחסניו, מנשקיותיו, ממגורי חיילי המילואים וממגרשי החניה בצאלים ובבסיסים אחרים בנגב, חינכה את הפורעים הבדואים, שהם יכולים להשתולל בלא שום חשש מיד, שתשים קץ להתפרעויותם. השיא הטרגי-קומי בינתיים (!) היה חדירת גנב בדואי ברכב לבסיס חיל-האוויר נבטים. ואכן, בפרעות תשפ"א הוכיחו הבדואים, שהיו תלמידים טובים של ההכלה: הנגב הוצא מריבונות ישראלית, והפך למערב פרוע, הנשלט על-ידי כנופיות בדואיות.

מפקדי צבאנו בעשורים האחרונים הוכיחו, שיש ציפוי מתכת על כותפותיהם, והוא מחפה על חוסר אומץ-לב מקצועי ואזרחי - ולא רק בסוגיית הפתיחה באש על המאיימים על שלום החיילים. לכן, אני מפקפק, שאכן יתבצע השינוי, ובעיקר, לאור שליטת תומכי הטרור בממשלת הזדון.

אחרי מלחמת יום הכיפורים, חזיתי, שבעימותינו הבאים עם צבאות ערב ו/או עם מחבלים, יתגייסו ערביי ישראל, ויפריעו להעברת שיירות צבאיות בכבישים הראשיים. ביולי 2000 התווכחתי על כך עם ידיד יהודי מארצות-הברית - מומחה לענייני צבא וביטחון, שאירחתי בארץ. דבריי נשמעו לו הזויים, ורק אחרי פרעות אוקטובר 2000 הודה, שטעה, להפתעתו. היה לי יתרון גדול עליו: בניגוד לו, ידעתי, שתבונה אינה ציוד הכרחי לשולטים בארצנו ולמפקדי צבאנו. בפרעות תשפ"א כבר לא הופתע ידידי, אלא ספק כפיים בייאוש לנוכח טירוף המערכות הישראלי, שהניח לפורעים לחסום כבישים ראשיים, ולהתפרע בערי ישראל, כדי להסיט כוחות ומאמצים, שנועדו לפגוע במבקשי נפשנו.

אובדן הריבונות הנו שגרה גלויה וידועה לכל מחוץ לאזור המרכז. משטרת ישראל, מד"א, מכבי-האש ולהבדיל - גובי המס - נמנעים מלהיכנס ליישובים ערביים ללא אבטחה חמושה וכבדה. לכן, אין אכיפה ביישובי הערבים, וכנופיות אלימות של פושעים שולטות בהם, בהסכמה שקטה של מנהיגות ערביי ישראל ואולי גם בעידודה. דרך אגב, הוכחות לכך, שגם צבאנו מתכופף עמוקות אל מול הכנופיות הללו, הנם הפקודה לא לתרגל בקרבת יישובים ערביים, והחשש לתרגל בתרגיל הלאומי, שהיה בתחילת החודש, מעבר שיירות צבאיות בנחל עירון (ואדי ערה).

מכים

ברוך קרא, האיש של פרקליטות המדינה בחדשות 13, הוכה בבואו לסקר את עדות ניר חפץ במשפט נתניהו, והתקשורת שצפה וקצפה. עיתונאים משני צדי המתרס גינו את האלימות נגד עמיתם, השופר המוסמך. ואני, שיש לי עכבות בהתקרנפות, נזכרתי, שהכאת אברהם בלוך, כתב המשפט של ערוץ 20, עברה בשתיקה מוחלטת של תקשורתנו הצפון-קוריאנית.

סדנה

אין ספק, סוגיית אירן הפכה לעניין ראשי בביטחון ישראל. אלוף (מיל') דן ביטון - קצין שריון, שהיה ראש אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה (אט"ל) במטכ"ל, ידבר על הנושא בסדנת אלפרדו, ממש ערב חנוכה. הסדנה תתכנס ביום חמישי, 25 בנובמבר 2021, בשעה שש וחצי בערב בספרייה הציבורית "לדורות", שדרות דוד המלך 20 בלוד. ההשתתפות - בהתאם לכללי התו הירוק.

תאריך:  20/11/2021   |   עודכן:  20/11/2021
אביתר בן-צדף
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בנבחרת ישראל בכדורגל שיחקו כדורגלנים ערבים רבים. אני מעלה בזיכרוני מספר שחקנים מצטיינים כמו: טורק, ארמאלי, גבאייב, כיאל, נאתכו וישנם עוד רבים אחרים. זכינו גם לשדרן ערבי מעולה ברדיו ובטלוויזיה, זוהיר בהלול, שהיה אהוד מאוד על הקהל ללא הבדל של שייכות לאומית. לכל כדורגלן ערבי היו בוודאי דעות פוליטיות, כל אחד מהם בוודאי נצר מאוויים ערכיים דתיים ותרבותיים, כשם שיש לכל אזרח ישראלי.
על-פי רשימות מס עות'מאניות מ-1596 מתברר שבמרכז וצפון הארץ התמקמו 43 שבטים בדואים, חלקם טורקים וכורדים, והם הפכו לגורם דומיננטי שערער את היציבות של האזורים החקלאיים בהעדר שלטון יעיל
אמנם טרם התפזר הערפל מעל הדיפלומטיה השקטה שהביאה לשחרור החטופים בטורקיה, מוטי ונטלי אוקנין, אך דבר אחד ברור לחלוטין. ממשלת השינוי יכולה להציג לראשונה קבלה ממשית על השינוי וכשצריך למחא כפיים ראוי ונכון למחוא כפיים.
כתב יד קודש רבן ומאורן של ישראל בעל חתם סופר זצ"ל מפרשבורג בשנת תקס"ז, שנת הופעת אורו של החתם סופר בפרשבורג, מוצע כעת למכירה פומבית בבית המכירות צפונות ביום שלישי, 23.11.21, בשעה 20:00. בנוסף עומדים למכירה כתבי יד, ספרים ומכתבים חשובים נוספים.
ראשית דבר, אודה ואתוודה, באחד מהמאמרים שכתבתי במהלך השנתיים האחרונות, התרעתי חזור ושנה אודות הסכנה הממשית של היווצרות תיבת פנדורה במחירי הדיור. כלומר, אובדן מוחלט של שליטה על עליות מחירים תלולות הולכות וגדלות.
20/11/2021  |  רוני מזרחי  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il