בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כל ממשלות ישראל לא ייחסו חשיבות למקומות הקדושים
|
שיעור שלושה-עשר בקורס חופשי על מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל, שבו ד"ר מיכאל ברונשטיין ואני עורכים השוואה ומנתחים את המאמצים של ההיסטוריונים והעיתונאים להסתיר את האמת בפרשת הקרבתם של הכותל המערבי, הר-הבית והרובע היהודי בירושלים במלחמת העצמאות
|
מלחמת העצמאות [צילום: כנסת ישראל]
|
|
|
|
|
בהתבסס על שישים שנות מחקר בלתי תלוי ובלתי ממומן ועשרה כרכים שהושלמו מתוך שלושים מתוכננים, בסדרה "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות", אני מגיש לציבור הרחב של מביני העברית בארץ ובעולם, קורס חופשי חוץ-אקדמי על מלחמת העצמאות והקמת המדינה, שלא יעשה הנחות לאיש, לחבורה, לארגון ולשבט. זה השיעור השלושה-עשר שהבסיס שלו הוא הכרך השישי בסדרה הנ"ל: "הקרבת הרובע היהודי". בשיעור זה ד"ר מיכאל ברונשטיין ואני גם מתארים איך הוזנחו הרובע היהודי בירושלים במלחמת העצמאות; הר-הבית וירושלים העתיקה, קבר יוסף ומערת המכפלה אחרי מלחמת ששת הימים. חקרתי במשך עשרות שנים, ואני ממשיך לחקור, את תהליך הקמתה של מדינת ישראל ואת מלחמת העצמאות, ואת ממצאַי אני מפרסם עכשיו בסדרה בת 30 כרכים "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות" שתשעה מהם כבר יצאו לאור וניתן לרכוש בחנויות הספרים וישירות ממני עם הקדשה אישית. את אבני היסוד של תִפקוד אנשים במלחמות פרסמתי בספרִי הפילוסופי "תורת הביטחון הכללית - עקרון השרידות". כל המעוניין לרכוש ספרים אלה, ישלח מייל להוצאת שׂרידוּת: survival1940@gmail.com אנא עִזרו לי לקיים את הערוץ והקורס הזה ולשפּרם ולהשלים את המפעל המונומנטלי של שלושים הכרכים "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות". כל עזרה, גם הקטנה ביותר, תתקבל בברכה. העיקר שאנחנו, בנֵינו, נכדינו וצאצאינו נדע את האמת איך קמה מדינת ישראל ואיך היא ניצחה במלחמת העצמאות למרות הליקויים והמחדלים הרבים. [קישור]
|
תאריך:
|
04/12/2021
|
|
|
עודכן:
|
04/12/2021
|
|
אורי מילשטיין
|
כל ממשלות ישראל לא ייחסו חשיבות למקומות הקדושים
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
חשדנית
|
13/12/21 20:39
|
|
חלק רביעי משיחת עומק עם סגן אלוף בדימוס ישראל אריאלי מקיבוץ גניגר, שבמלחמת יום הכיפורים פיקד כסֶגֶן במילואים על "פלוגת זברה" בגדוד טנקים 96, שלחם גם ברמת הגולן וגם בכיתור העיר סואץ, והשתייך לחטיבת שריון לגיוס מהיר 179. בחלק זה מספר אריאלי על שיגור החטיבה מן המובלעת הסורית, שאותה השתתפה בכיבוש, לנמל עדביה ומשם נשלחה להשתלט על מתחם הקילומטר ה-101, שבו התקיימו שיחות ההסדר בין ישראל למצרים אחרי הפסקת האש.
|
|
|
חלק ראשון בשיחת עומק ראשונה עם אחד הלוחמים המהוללים של הקומנדו הימי של צה"ל, בעל עיטור המופת, אלוף משנה בדימוס דב בר שסיים את שירותו כראש מחלקת מבצעים של חיל-הים. בחלק זה מספר דב בר, על ילדותו ונעוריו בתל אביב; על גיוסו לקומנדו הימי שרוב מפקדיו ולוחמיו היו אז קיבוצניקים; על האימונים הקשים בקומנדו הימי ששיאם - חדירה לנמל ביירות עוד לפני מלחמת ששת הימים, וצלילה מתחת ליאכטה מפוארת שבה נערכה מסיבה לשחקנית הצרפתיה בריז'יט ברדו...
|
|
|
חלק רביעי בסדרת שיחות עומק עם מפַתח הנשק הישראלי פיני דגן, המספר שב-1969 הוא פיתח, במסגרת מפעל מב"ת של התעשיה האוירית, את מִתקן "דגן 2" שהיה מיועד להשמיד חוליות לירי טילים נגד טנקים של האויב. במלחמת יום הכיפורים, אחרי ארבע שנים, יכול היה מִתקן כזה לשנות את מהלך המלחמה ולהציל חיים רבים של חיילים ישראלים. אז צה"ל פנה אליו להזמין במהירות מארצות הברית מתקן כזה שהיה פחות יעיל ממה שהוא פיתח ושהגיע לישראל אחרי המלחמה.
|
|
|
שיחת עומק עם סגן ראש עיריית קריית מוצקין, רב חובל, רס"ן בדימוס אבי רוטמן, שפיקד בשנת 1978 על נחתת של חיל-הים בשארם א-שייח'. ב"מבצע מרגוע" הוא איתר ללא מודיעין מוקדם את אוניית התופת אגיוס דמטריוס, שהייתה חמושה ברקטות ונשאה כמות רבה של חומר נפץ במטרה להפגיז ברקטות את אילת ולשלוח את האונייה להתפוצץ בחוף הומה מבקרים בראש השנה תשל"ט, 1978. הנחתת בפיקוד אבי רוטמן השתלטה על אוניית התופת ונמנע מגה פיגוע.
|
|
|
חלק ראשון בשיחת עומק עם ראש ענף מודיעין לשעבר במחוז הדרום של משטרת ישראל, סגן ניצב לשעבר ישראל אריאלי שהפעיל מודיעין ומשתפי פעולה מחצי האי סיני. הוא מספר על מידע שקיבל מאחד ממקורותיו על מקום המצא גווייתו של הטייס הנעדר ממלחמת יום הכיפורים, רס"ן שמעון אש ז"ל, שמטוסו נפגע ביום השני למלחמת יום הכיפורים ממזרח לתעלת סואץ במתחם "הברגה". אריאלי העביר את המידע שקיבל מהמקור ליחידה לאיתור נעדרים בצה"ל - אית"ן, אך לפי הידוע לו המידע הזה לא טופל ברצינות. לדבריו, אפילו היום למרות שעברו שנים אחדות הוא יכול ליצור קשר עם המקור.
|
|
|
|