|
[צילום: יוני המנחם, מתוך עכבר העיר]
|
|
|
|
|
"תוצאות האמת", חמישי ב-21:00, ערוץ 2
זה התחיל בדז'ה וו: ההמונים המוארים בכחול מאחורי גבו של גורי הזכירו לי את "1 נגד 100", והניסיון לפתות אותי בסכומים של מיליונים (גורי: "לראשונה בטלוויזיה!") הזכירו לי את הפרסומות התמוהות שלו למפעל הפיס.
אני מודה, עוד בשלב מוקדם זה, התחלתי להתמרמר. האם זה יותר מדי לבקש שתוכנית חדשה שעולה היום ("לראשונה בטלוויזיה!") בערוץ הכי משופע באמצעים בארץ, לא תזכיר לי שום דבר שכבר ראיתי באופן כל-כך בוטה? זו צרה ישנה ומוכרת, ועם כאלה, החלק במוח שאחראי על הצפייה בשעשועוני זבל כבר מורגל להתמודד.
שני אנשים מתמודדים על הזכות לשחק על הכסף הגדול ב"תוצאות האמת", ואז נשאל המנצח ביניהם חמש שאלות בדרך ל-10 מיליון. כאן הטריק: השאלות לא מתבססות, חלילה, על ידע מכל סוג שהוא; הן בודקות עד כמה המתמודד מכיר את "הישראלים". כלומר, עליו לגלות מה מדגם מייצג של ישראלים השיב על השאלה שהוא נשאל. יש בזה משהו יפה, אולי אפילו חתרני: מדובר בשעשועון מסוג חדש, שבו גם קמצוץ התוכן, שעוד נותר כדי לכסות את מבושיהם של "1 נגד 100" או "מונית הכסף", נעלם כלא היה.
ברשת החליטו להמר על הטאלנט הכי מוצלח שלהם (חוץ מאברי), להלן גורי אלפי, ולהניח אותו במרכזה של תוכנית מהסוג הכי מוצלח שלהם (כמו התוכנית של אברי). אבל גורי של "תוצאות האמת" נראה מבוית מדי, זהיר מדי, יש שיאמרו מסורק מדי. הוא בהחלט מוצלח בהרבה ממה שיש לאחרים להציע, ועדיין רחוק מלמצות את יכולותיו.
אבל אז קרה משהו. בחלק בו נשאלה המנצחת את אותן חמש שאלות, הקהל החל לשאוג. "תעלי, תעלי", "לא, תורידי" ושלל עצות מפוקפקות. מעין התמקחות ספונטנית לכאורה שתורמת לאווירה ה"ישראלית" של התוכנית (כאילו שיאיר לפיד בערב שישי, לא מספיק).
אינסטינקטיבית, התעצבנתי. מה הם צועקים עכשיו? לא שומעים אותם, זה לא חינוכי, זה כואב לי באוזן, ונראה לי שגם לגורי. אך לפתע התחולל נס טלוויזיוני - הייתי במתח. בשלב המתקדם הזה, גורי השתחרר ("את רקדנית בטן - תחשבי מהבטן!"), הקהל עלה על גדותיו המעורערים ממילא, והמתמודדת מראשון לציון היתה מצחיקה מתמיד. התמהיל הזה עבד עליי, האם זוהי תחילתה של ידידות נפלאה? האם לרשת יש עוד קלף מנצח ביד?. "לראשונה בטלוויזיה", מלמלתי באושר. אין כמו גורי, אין. נו, אולי רק אברי.