פרקליט המדינה משה לדור חשף בפעם הראשונה אחרי 25 שנה את קשייו כתובע בפרשת ויסות מניות הבנקים. "הבנקים באותה תקופה היו חסינים, ולכן הם סברו שמה שהם עושים לא מסוכן. הם התנהלו כאילו המדינה היא סניף שלהם", אמר לדור. דבריו נאמרו במהלך השתלמות הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין במלון דן באילת. במושב התייחסו עורכי דין ושופטים וותיקים לתיקים בולטים בקריירה שלהם.
כאמור הפרשה הבולטת בקריירה של פרקליט המדינה שנכנס לאחרונה לתפקידו, הייתה פרשת ויסות מניות הבנקים שבמהלכה הועמדו ראשי הבנקים לדין. מדובר בפרשה משנת 1983 שתחילתה ויסות שערי מניות על-ידי הזרמת כספי משקיעים וחוסכים לרכישת מניות הבנקים. הבנקים יצרו בכך מצג פיקטיבי של מניות חסינות ונושאות תשואה נאותה. אולם החגיגה הסתיימה ב-1983 כאשר הציבור איבד את אמונו במניות הללו ופנה לרכישת מטבע זר. כשהחלה מכירה מאסיבית של מניות הבנקים התעורר חשש בקרב הקברניטים מפני קריסה ופגיעה בלקוחותיהם. המדינה נטלה את המושכות לידיה, המסחר במניות הופסק, וכעבור זמן קצר גובש "הסדר מניות הבנקים" שכלל התחייבות הממשלה לפדות את המניות. כמו כן הוקמה אז ועדת חקירה בראשות שופט בית המשפט העליון משה בייסקי שבין מסקנותיה היתה העמדה לדין של האחראים למשבר, ראשי הבנקים.
באופן אישי יכולתי להתרסק
לדור, שעמד בראש צוות התביעה, חושף את חששותיו ואת הסיכון שהיה כרוך בתביעה זו. לדבריו, הקושי העיקרי נבע מכך שמדובר היה בתרגום פרשה כלכלית למשפט הפלילי "אתה לוקח תופעה עסקית קולוסאלית ומתרגמה למישור הפלילי. ההצדקה להגיש כתב אישום פלילי היא פחות מובהקת. הבנקים באותה תקופה היו חסינים, ולכן הם סברו שמה שהם עושים לא מסוכן. הם התנהלו כאילו המדינה היא סניף שלהם". הוא הוסיף כי גם במישור האישי מדובר ב"תיק לא פשוט". "היה פשוט למערכת להטיל אותו עלי, אבל זה לא אומר שלא סברתי שכל אחת מהסוגיות שעלו נגעו למשפט הפלילי. פה אתה הולך על כל הקופה ואתה באופן אישי עלול להתרסק. לא היו לי עדים, כי כמעט כל העדויות נאספו על-ידי ועדת החקירה. זה לא היה פשוט".
לדור חשף עוד כי נדרש אז לשוב עם משפחתו משהות בארה"ב כדי לטפל בפרשה, ואמר "אני מבין לראשונה מדוע התיק היה בבחינת תיק מעצב - גרם למשפחתי עצב רב". הוא ציין, כי נאלץ לעמוד כפרקליט אחד עם צוות מצומצם מטעם המדינה אל מול סוללות עורכי הדין של הבנקים, שהיו ממומנים למעשה על-ידי המדינה.
מסע שיסוי נגד ח"כ משס
הסניגור יהודה ויינשטיין חשף כי הפרשה הבולטת בקריירה שלו לדידו היא פרשת העמדתו לדין בעבירת גניבה של ח"כ יאיר לוי משס. ויינשטיין אמר כי מדובר בתיק שעורר סערה ציבורית מדהימה וכלל עדים עויינים רבים. לדבריו, פעל להסדר טיעון אבל הוא "לא מצא חן בעיני הבריות". התוצאה הייתה מסע שיסוי עיתונאי שבכמוהו טרם נתקל, כלשונו. "היו מאמרי מערכת שקראו לבית המשפט שלא לכבד ההסדר. היינו מוטרדים מאוד. פרקליטת המדינה שהייתה מעורבת בהסדר, הביעה בפניי חרדה. הפניתי את בית המשפט לכל הפרסומים ומאמרי המערכת. לאחר הדברים הללו, ציטטנו מכל אותם פסקי דין שעניינם כללי הסוביודיצה, וכן שהשופט הוא בשר ודם". עו"ד ויינשטיין סיפר כי אמר לשופט בנימה אישית, כי הוא יודע שבית המשפט לא יושפע מהפרסומים, אולם מטרידה אותו המחשבה שהרוב בציבור סבורים אחרת. "בסופו של דבר בית המשפט לא קיבל העסקה, ומוסר ההשכל היה שיש להכיר את השופט, להבין מי האדם שעומד לפניך ולא לנסות להתחכם".
לא היה צריך להרשיע ברצח
פרשה בולטת אותה נושאת בזכרונה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, עדנה קפלן-הגלר, בעברה סניגורית היא מקרה של אישה שרצחה את בנה. קפלן הגלר ציינה כי מדובר היה במקרה של אישה שהייתה לה היסטוריה נפשית, אשר ביקשה לשים קץ לחייה ודאגה לבנה, ולכן ירתה בו אבל לא הצליחה להתאבד. "אני סברתי שזה לא נכון להרשיעה ברצח. סברתי שזה המקום לאמץ את עקרון ההכנה, עם האלמנט הנפשי. זיכיתי אותה בדעת מיעוט מחמת הספק. עשיתי טעות. הייתי צריכה לזכותה, אבל הייתי שופטת חדשה. בעליון בהרכב של שבעה שופטים הרשיעו אותה בהריגה". היא הוסיפה כי היא משתדלת לגלות סבלנות כלפי סנגורים הנלחמים בכל כוחם להגן על לקוחם, ולתת כבוד למלאכה של עריכת הדין גם של התביעה וגם של ההגנה.
שופט בית משפט השלום בתל אביב, חנן אפרתי, מי שהרשיע לאחרונה שני שוטרים אלימים ממרחב דן בשימוש בכוח בלתי סביר כלפי מפגין ימין, התייחס בדבריו, לקושי הקיים בהחלטה להורות על מעצרו של אדם. "במאסר יש משהו נורא. אתה לוקח אדם מבוגר, מפקיע לו זמן מהחיים והופך אותו בשניה למעין 'ילד'. הדברים חמורים כאשר מדובר באנשים מבוגרים או חולים, ובמיוחד כאשר אנשים מורשעים בעבירות מס. זה חלק מהשיקולים כאשר מבקשים שאשלח אדם מבוגר למאסר בפועל. דברים אלה עומדים לנגד עיניי בבוא להכריע בעניין".
הקורבן היה בריון
את הצד של הסניגוריה הביא בפני המושב הסניגור הציבורי הראשי לשעבר פרופ' קנת מן, שהתייחס לאחד המקרים עימם התמודדה הסניגוריה, שבו היה חיוני להוכיח כי דווקא קורבן העבירה היה "הבריון", כלשונו.
אל אולמה של השופטת שידלובסקי אור הגיע לדבריו תיק אישום בתקיפה הגורמת חבלה ממשית, של שתי משפחות שגרות בבניין בירושלים. שתי המשפחות הסתכסכו על-רקע מקום חניה. "כתב האישום היה פשוט ויבש. הנאשם שלף אקדח וירה בבן המשפחה האחרת וגרם לו חבלה". את הדיון בתיק פתחה לדבריו השופטת שידלובסקי-אור, באמירה לפיה לסניגורים יש בעיה בתיק, וכדאי לדבר עם התביעה. לדבריו, לתיק היתה משמעות לתפקידו של סנגור. "שכרנו חוקר פרטי, למדנו על אופי הנפגע, הגענו לאנשים ששכרו דירות מהאדם בעבר, למעבידים שלו ויכולנו לבנות תמונה מפורטת ומעמיקה בדבר האופי האלים של הנפגע. במקביל, התברר שהופנו איומים רבים מצידו של הנפגע, שהתנהג כבריון. הנאשם זוכה בסופו של דבר".
"מקרה עוגה"
נופך קולינארי למושב "מספרי הסיפורים", הוסיף יוזם המושב ואף המנחה שלו, עו"ד אבי אודיז. אודיז סיפר כי בזמנו התבקש להגיש ערעור בבית המשפט המחוזי כבא כוחו של אדם שנשפט לעונש מאסר של 30 חודשים. הערעור לדבריו היה מפורט מאחר שפסק הדין לדעתו היה שגוי והניב שפע טענות. "הגענו לערעור ואז השופטים פונים אליי ואומרים: עו"ד אודיז, קראנו את כל הספר שהגשת ואת כל התיק ואנחנו רוצים תשובות מהפרקליטות , שב בקשה. קם התובע ושלושת השופטים צולבים אותו בקושיות ואין לו הסברים טובים. אחרי 45 דקות של צליבת התובע, ראש ההרכב אומר לו: '"לך תתקשר לפרקליטת המחוז ותגיד לה שאנחנו ממליצים שתסכימו לערעור כי אין צורך שניתן פה פסק דין'.התובע יוצא וחוזר אחרי כמה דקות ואומר: לא מסכימים. ראש ההרכב כעס, היכה על השולחן ואמר:'מאה אחוז, אנחנו ניתן פסק דין, אנחנו כבר נזמין אותכם לשמוע'".
הנאשם וחבריו מספר אודיז, יצאו מרוצים מהדיון שנראה כמו זיכוי בטוח. אחרי חודשיים, הגיעו הנאשם ובא כוחו, אודיז, לשמוע את פסק הדין. הנאשם לדבריו הצטייד בקופסה עם עוגה ושתיה. "נכנסנו ושמענו: 'התלבטנו הרבה בתיק הזה והחלטנו לדחות את הערעור והמערער ייכנס לכלא בעוד שבוע'. זהו 'מקרה עוגה' בו הצהרות ורשמים לחוד ומציאות בסוף לחוד ואין לך לשמוח אלא עד שאתה מחזיק ביד את הזיכוי".
