|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
טיפול בתא לחץ: להתחזק בנשימה
קבוצת ירדן
כל מה שרציתם לדעת על קנביס רפואי
"ושבתי את שבות עמי ישראל" [צילום: פרנק שרשל, לע"מ]

"כי ניחם ה' ציון, ניחם כל חורבותיה"

פסוקי הגאולה של הנביאים מתממשים לנגד עינינו, וגם אם המדינה אינה מושלמת - היא טובה אלפי מונים מכל דבר אחר כשם שהמקדש ייבנה בידי אדם, כך חובתנו לפעול בכל כוחנו לקרב את הגאולה השלמה
04/05/2022  |   איתמר לוין   |   כתבות   |   חגים ומועדים   |   תגובות

דיון הלכתי בנוגע לאיסור אכילתה של תבואה חדשה, מוביל את רש"י לאחת מאמירותיו הידועות ביותר (מסכת סוכה, דף מ"א, עמוד א'). הוא תוהה, האם ייתכן שבית המקדש השלישי ייבנה בלילה שבין ט"ו לבין ט"ז בניסן, והרי הלכה היא שאין בונים את המקדש בלילה. תשובתו: "הני מיליה [=דבר זה] בניין הבנוי בידי אדם. אבל מקדש העתיד שאנו מצפין - בנוי ומשוכלל הוא ייגלה ויבוא משמים". ויש לו הוכחה - משירת הים, בה נאמר "מקדש ה' כוננו ידיך": ידיו של ה' הם שיכוננו את מקדשו. המקדש השלישי יירד מן השמים, בנוי ומוכן במלוא הדרו.

לא כך סבור הרמב"ם, אשר פתח את ספר עבודה בחיבורו "משנה תורה" בהלכות בית הבחירה ובהלכות כלי המקדש. עשרות סעיפים פרטניים ומדוקדקים של הקמת בית המקדש, יצירת כליו ותפירת בגדי הכהנים. "מצות עשה לבנות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקורבנות וחוגגין אליו שלוש פעמים בשנה, שנאמר: ועשו לי מקדש" (הלכות בית הבחירה, פרק א', הלכה א'). אחד מעקרונות היסוד של היהדות הוא שהתורה אינה מתחלפת; אם יש בתורה מצוה לבנות מקדש - היא קיימת לעולם, ולא ניתן להמיר אותה במקדש ניסי שיירד משמים.

לחכות למשיח או לפעול בעצמנו
עצרת האו"ם, 29 בנובמבר 1947 [צילום: לע"מ]

דומה, שיש כאן גם מחלוקת עקרונית ולא רק מחלוקת הלכתית לעתיד לבוא: האם הגאולה תהיה שמימית, או שמא עלינו להביא אותנו במו ידינו? כידוע, הגישה החרדית היא שיש לחכות למשיח, בעוד הגישה הציונית – והדתית-לאומית – היא שעלינו לעשות כמיטב יכולתנו האנושית. כשם שאנו מתפללים "רפאנו ה' ונרפא" והולכים לרופא; כשם שאנו מתפללים לפרנסה ויוצאים לעבוד – כך אנו מתפללים לגאולה, לבניין ירושלים ולביאת המשיח, ובמקביל פועלים בעולם המעשה ובדרך הטבע כדי להגשים תפילות אלו.

קטע ידוע במסכת כתובות (דף קי"א, עמוד א') משמש את החרדים להוכחת צדקתם. הגמרא מצטטת את ר' יוסי בר' חנינא: "שלוש שְבועות הללו למה? אחת שלא יעלו ישראל בחומה [רש"י: יעלו ביד חזקה], ואחת שהשביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקב"ה את עובדי הכוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדי". הרי לנו איסור מפורש ואף כפול: לא לעלות ארצה בכוח ולא למרוד בגויים. מדינת ישראל קמה תוך מאבק צבאי נגד הבריטים, הן נגד איסור העלייה והן נגד שלטונם בארץ – הפרה בוטה של שני האיסורים. לא כן?

הציונות הדתית נתנה תשובות שונות להתרסה זו. אחת: הצהרת בלפור, שטר המנדט והחלטת החלוקה קבעו כולם שיש להקים מדינה יהודית בארץ ישראל, כך שהדבר נעשה בהסכמת האומות ולא במרידה בהן. תשובה שנייה: מאחר שהגויים הפרו את השבועה שהוטלה עליהם, ודאי בשואה, הרי שגם העם היהודי משוחרר משבועותיו-שלו. אבל התשובה פשוטה בהרבה: מדובר באַגָדְתָא, אמירות שאין להן תוקף הלכתי מחייב – שכמותן יש מאות בכל רחבי התלמוד. והא ראיה, שבאותו עמוד עצמו פוסק הרמב"ם להלכה אמירות אחרות – למשל: "כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עוון". לעומת זאת, את שלוש השבועות הוא לא פסק להלכה, ולכן הן אינן מחייבות. חד וחלק.

נבואות הנחמה מתגשמות לעינינו
בציר בקיבוץ גינוסר, 1947 [קלוגר זולטן, לע"מ]

כאשר מעיינים בפרקי הנחמה שבדברי הנביאים, מוצאים אין-ספור פסוקים המתקיימים לנגד עינינו. די בדפדוף אקראי בתנ"ך כדי לראות בו בבירור את תיאורן של ארץ ישראל ומדינת ישראל ב-150 השנים האחרונות – החל מן החקלאות, דרך קיבוץ הגלויות וכלה באריכות הימים; החל מיישובה של ירושלים, דרך הפרחת הנגב וכלה בנצחונות הצבאיים. הנה דוגמאות בודדות.

  • "ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל, ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ" (ישעיהו י"א, י"ב).

  • "ישֹוּשֹוּם מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת" (ישעיהו ל"ה, א').


  • "כי ניחם ה' ציון, ניחם כל חורבותיה, וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה', ששון ושמחה יימצא בה, תודה וקול זמרה" (ישעיהו נ"א, ג').

  • "כי ימין ושמאל תפרוצי, וזרעך גויים יירש וערים נשמות [שוממות] יושיבו" (ישעיהו נ"ד, ג').

  • "כל כלי יוּצַר עלייך לא יצלח, וכל לשון תקום איתך למשפט תרשיעי" (ישעיהו נ"ד, י"ז).

  • "שאי סביב עינייך וראי, כולם נקבצו באו לך, בנייך מרחוק יבואו ובנותייך על צד תֵאָמַנָה" (ישעיהו ס', ד').

  • "לא יהיה משם עוד עוּל ימים וזקן אשר לא ימלא את ימיו, כי הנער בן מאה שנה ימות והחוטא בן מאה שנה יקולל" (ישעיהו ס"ה, כ').

  • "ובאו ורִנְנו במרום ציון, ונהרו אל טוּב ה' על דגן על תירוש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר, והייתה נפשם כגן רווה ולא יוסיפו לדאבה עוד" (ירמיהו ל"א, י"א).

  • "ואתם הרי ישראל ענפכם תתֵנו ופֶרְיֶכֶם תשאו לעמי ישראל, כי קֵרבו לבוא... והריביתי את פרי העץ ותנובת השדה, למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגויים" (יחזקאל ל"ו, ח'; שם, ל').

  • "ושבתי את שבות עמי ישראל, ובנו ערים נשמות וישָבו, ונטעו כרמים ושתו את יינם, ועשו גנות ואכלו את פריהם" (עמוס ט', י"ד).

  • "עוד קְרָא לאמר, כה אמר ה' צבאות, עוד תפוּצֶינָה עָרַי מטוֹב, וניחם ה' עוד את ציון ובחר עוד בירושלים" (זכריה א', י"ז).

  • "כה אמר ה' צבאות, עוד יישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים, ואיש משענתו בידו מרוב ימים. ורחובות העיר יימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה" (זכריה ח', ד'-ה').

ההלכה היא לפי הרמב"ם
חיילי גבעתי במלחמת השחרור [קלוגר זולטן, לע"מ]

הגאולה מלאה? ודאי שלא. אבל היא טובה אלפי מונים מכל תור זהב שהיה אי-פעם לעם ישראל מחוץ לארץ ישראל. המדינה מושלמת? ודאי שלא. אבל היא שלנו, ואנו מוכנים למסור את נפשנו עליה כשם שאנו מוכנים להקריב את חיינו על ילדינו שאינם מושלמים. כל הבעיות נפתרו? ודאי שלא. אבל גורלנו בידנו ואיננו נתונים לגחמותיו של הצאר ולרחמיו של הסולטאן. אנו יושבים לבטח? ודאי שלא. אבל הצבא שלנו הוא המגן עלינו.

ומה עם המחלוקת בין רש"י לבין הרמב"ם? ראשית, דבריו של רש"י הם פירוש נקודתי לגמרא שלפניו ולא פסיקה הלכתית. שנית, וזה העיקר: יש לנו כללים ברורים וחד-משמעיים לקביעת ההלכה המחייבת. אנו פוסקים לפי ה"שולחן ערוך" (ולפי הגהות הרמ"א לבני אשכנז) בכל נושא עליו כתב ר' יוסף קארו את חיבורו; ובנושאים אליהם לא התייחס, ובראשם הלכות המקדש – לפי הרמב"ם. לכן, עלינו לומר שאת המקדש נבנה בבוא העת במו ידינו – ושעד אז עלינו להמשיך ולפעול בכל כוחנו כדי לקדם את הגאולה. המדינה היא "ראשית צמיחת גאולתנו", כהגדרתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג בתפילה לשלומה. את הצמח הזה עלינו להמשיך ולטפח, עד שנזכה להתממשות התפילה "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח".

מועדים לשמחה לגאולה השלמה.

תאריך:  04/05/2022   |   עודכן:  04/05/2022
איתמר לוין
+חגיגות יום העצמאות נפתחו בטקס המשואות
20:34 04/05/22  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה
בהר הרצל בירושלים נפתחו חגיגות יום העצמאות ה-74 בטקס הדלקת המשואות  ▪  12 ישראלים וישראליות נרגשים הדליקו את המשואות בהוקרה לפועלם החברתי  ▪  יו"ר הכנסת: מאמין שנוכל להצליח בכל יום לבחור לראות את הטוב האחד בשני
יד פוגשת יד אחות. טקס המשואות [צילום: מן הטלוויזיה]
+"בשנה הבאה נאשר הגעה לטקס על בסיס הזמנות בלבד"
18:02 04/05/22  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה
גינויים לקריאות הגנאי מצד בני משפחות שכולות לעבר ראש הממשלה  ▪  יו"ר יד לבנים: "מצר על כך שיש בקרבנו גורמים קיצוניים שפוגעים ביום המאחד הזה"  ▪  ארגון אלמנות ויתומי צה"ל: "יש לבקש את המאחד, ולהתרחק כמה שאפשר מכל מה שמפריד בינינו ביום יום"
מחאת המשפחות השכולות [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
אחת המוחות בטקס [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
+סמוטריץ': כל כך חסרה לנו השגחה עליונה בימים הללו
17:55 04/05/22  |  עידן יוסף
יו"ר הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ' אמר בטקס זיכרון בגוש=עציון: "אנחנו עומדים בעיצומם של ימי ספירת העומר, ימי בניינם של ישראל. ראשיתם של ימי בניין אלה לפני כ-3,000 שנה מהגאולה פיזית של יציאת מצרים אל הגאולה הרוחנית של מתן תורה. אותה תורת חיים שהיא יסוד קיומנו כעם וכמדינה. אותה השגחה עליונה שמלווה את עמנו לאורך ההיסטוריה הארוכה והפתלתולה שלו.

"להבדיל את התקומה שהייתה משאת נפשם של דורות על גבי דורות ושזכינו אנחנו לחיות בעת הזו ולהיות חלק ממנה, בעת הזו מתכנסים לימים הללו, ימי העצמאות וימי איחודה של ירושלים ושוב קומת העצמאות הפיזית ועל גביה קומתה רוחנית, קומתה של ירושלים.

"כל כך חסרה לנו השגחה עליונה בימים הללו, ימי הבניין וימי ספירת העומר. הבניין הזה בניין גדול הוא, בניין של גאולה. בניין של חזרת השכינה לציון. וכדרכם של דברים גדולים שהם באים בקושי, בניין של ייסורים. כמה נהרות של דם נשפכו ארצה כמים לאורך הדורות במעלה הבניין הזה. בית העלמין הזה שהמצבות זועקות אלינו מהאדמה במחיר הדמים הזה".
[צילום: מוא"ז גוש-עציון]
+שס תוקפת את סידור הישיבה בטקס שבו נכח הרב הראשי
15:39 04/05/22  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה
בשורה הראשונה ישבו גם בכירים לשעבר ואישים בדרג נמוך  ▪  ראש הממשלה בנט הזכיר בפתח נאומו שורה של אישים, אך לא את הרב הראשי לישראל הספרדי
הרב יצחק יוסף. בשורה השנייה [צילום: מן הטלוויזיה]
+"אל מול הטרור נפעל תחת עקרון אחד - יוזמה"
13:48 04/05/22  |  מירב ארד
טקס האזכרה הממלכתי לחללי פעולות האיבה נערך (יום ד', 4.5.22) בהר הרצל בהשתתפות נשיא המדינה יצחק הרצוג וראש הממשלה נפתלי בנט.

בנט עלה לנאום וספג קריאות קשות מבני משפחות שכולות שצעקו "אתה נוכל, תתבייש". ראש הממשלה הגיב ואמר: "המשפחות השכולות הן קדושות. מותר לכן לצעוק ומותר לכן לכאוב. אני אוהב אתכן אהבה גדולה ושומע את הכאב".

בנט הזכיר בנאומו את רצח אורי אנסבכר בת ה-19 בעין יעל בירושלים ב-2019 על-ידי המחבל ערפאת ארפאעיה מחברון. "הרוע המזוקק פגש את הטוב המזוקק. החושך המוחלט פגש באור המוחלט. באותו היום, הרוע ניצח בפיגוע. אבל קיומה של מדינת ישראל כולה, מדינה של אור, של קדושה ואופטימיות, היא הניצחון הגדול ביותר על כוחות החושך", אמר בנט.

גם בנט ציין בפני המשפחות השכולות את בניית היכל ההנצחה החדש. "משפחות יקרות, משך שנים פעלתן על-מנת לתקן את העוול של היעדר אנדרטת זיכרון רשמית לחללי פעולות האיבה. השנה, פעלנו ואנו מתקנים את העוול ומקצים עשרות מיליוני שקלים להקמת היכל זיכרון עבור יקיריכם, יקירינו. זה המעט שאנו יכולים לעשות", הוסיף ראש הממשלה.

בנט התייחס למתיחות הביטחוני כיום ואמר: "גם בימים ובשבועות אלה אנחנו מתמודדים עם גל טרור. לגל הזה יש מאפיינים ייחודיים לו, כמו לכל אחד מהגלים שחווינו. פעם אלה אוטובוסים מתפוצצים, פעם נערים עם סכינים, פעם טרור מאורגן ופעם טרור בודדים. המאפיינים שונים, אבל המוטיבציה נשארה זהה - להפוך את חיינו כאן, במולדת שלנו כאן בארץ ישראל, לגיהינום.

"אם רק אויבנו היו משקיעים בבניית עתידם עשירית מהאנרגיה שהם משקיעים בלהפריע לנו, מצבם היה שונה לגמרי. אך הם בוחרים בקידוש המוות, מה שמותיר להם להתבוסס בעוני, בעליבות ובתחושת קורבנות קבועה. אנחנו כבר למדנו שאנחנו יכולים לקחת אחריות רק על עצמנו ועל ההחלטות שלנו. לא של אף אחד אחר. וההחלטה הבסיסית שלנו, מראשית הציונות ועד היום, נשארה בעינה: אנחנו נשארים איתנים על אדמתנו. איש לא ישבור את רוחו של עם ישראל. שום דבר לא יזיז אותנו מכאן. כי נצח ישראל לא ישקר."

הוא הוסיף כי "אל מול גל הטרור הזה, נפעל תחת עקרון אחד: יוזמה. נגיע למקומות בהם נמצאים המחבלים, לבסיסיהם, לבתיהם. אין מקום שהוא מחוץ לתחום מבחינתנו. נגיע אליהם בכל דרך אפשרית, ונבוא עימם חשבון. אין ולא יהיו שום חסמים או מגבלות במלחמה בטרור. חובתנו המוסרית העליונה - להגן על חיינו, בכל מחיר".

הרצוג: מחויבים להמשיך ולספר מדור לדור את סיפור יקיריכם

פיגועי הטרור אשר פקדו אותנו בשבועות האחרונים וגם בימים האחרונים, הם הוכחה נוספת לאמת הכואבת הזו, והישראלית כל-כך", אמר הרצוג. "מאז ראשית ימי היישוב היהודי בארץ ישראל, מלווה אותנו ההתמודדות עם איבתם של מי שאינם רוצים לראותנו חיים כאן. גם בחודשים האחרונים, ואפילו בשבוע הזה, השנאה והמרצחים תקפו והיכו בנו ללא רחם.

"וגם הפעם - הטרור לא ניצח ולא ינצח. מדינת ישראל איתנה מתמיד, חזקה ברוחה ובכוחה, ומגיבה באגרוף ברזל וברוח איתנה, לכל מתקפה ולכל איום", הוסיף הנשיא. "כולנו מייחלים לימים אחרים, ימים בהם נוכל לראות בטרור פרק עבר, שהיה והסתיים. אבל עד שנזכה לבואם של אלה, נמשיך לעמוד על המשמר, ולהגן על עמנו".

הנשיא הוסיף: "יקיריי, בני משפחת השכול, אנחנו מחויבים להמשיך ולספר מדור לדור את סיפור יקיריכם, שבגופם הוסיפו עוד נדבך ועוד קומה להיסטוריה של מדינתנו האהובה", אמר הרצוג. "אני מאמין שהקמתו של היכל ההנצחה החדש לזכר חללי פעולות האיבה, ישקף את חלקם בבניית המדינה, ואת סיפור הגבורה של עצם החיים כאן; בחירה שיש בה לעתים סיכון, ומחיר, שאותו לְהַוָּתֵנוּ שילמתם אתם".
בנט. "מותר למשפחות לצעוק" [צילום: מרק ישראל סלם]
+יום העצמאות: העיוורון והכפירה
13:02 04/05/22  |  מנחם רהט   |   לרשימה המלאה
גם בעת הנס האחד-שאין-שני-לו של בקיעת ים סוף, היו שקיטרו על הבוץ שדבק בקצה הנעליים  ▪  קיים דמיון מדהים בין שביעי של פסח ליום העצמאות - בשביעי של פסח חל יום העצמאות הראשון של עם ישראל, עם בקיעת הים וצאת העם משעבוד מצרים
יציאת מצרים [צילום: גוסטב דורה]
+רה"מ בנט בהר הרצל: "אין לנו קיום לאורך זמן כשבטים מסוכסכים"
11:06 04/05/22  |  מירב ארד   |   לרשימה המלאה
הוסיף: עם ישראל שלנו משתוקק לאחדות. כמה ערבות הדדית יש בנפש שלנו  ▪  העביר מסר לאויבוי ישראל: "עידן החסינות של מחוללי ושולחי הטרור נגמר - לא רק המחבל ישא במחיר אלא גם שולחו"  ▪  הטקס הממלכתי בהר הרצל מתקיים בהשתתפות נשיא המדינה, ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, הרמטכ"ל ונשיאת בית המשפט העליון
[צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"כי ניחם ה' ציון, ניחם כל חורבותיה"
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
חג שמח
5/05/22 09:59
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  חגים ומועדים
יו"ר ארגון נפגעי פעולות איבה, אייבי מוזס, הגיב לקריאות הגנאי נגד ראש הממשלה: "זה יום קדוש, והמשפחות האלה חיללו את זכר החללים. חלק מהצועקים בכלל לא שייכים למשפחת השכול - בשנה הבאה נזמין רק את המשפחות, נשלח הזמנות מסודרות. נעשה לנו עוול".
04/05/2022  |  עידן יוסף  |   חדשות
בטקס הזיכרון הממלכתי בהר הרצל לחללי מערכות ישראל, סודרו המקומות כך שהרב הראשי לישראל, הראשון לציון יצחק יוסף, יושב בשורה השנייה, כאשר בשורה הראשונה היה מקום לשרים ולאישים בכירים לשעבר ולמכובדים אחרים בדרג נמוך. ראש הממשלה נפתלי בנט הזכיר בנאומו שורה ארוכה של מכובדים בסגל א' אך לא הזכיר את הרב יוסף.
04/05/2022  |  עידן יוסף  |   חדשות
מנחם רהט רק קורא הדורות מראש, יכול היה לקבוע את יום העצמאות של מדינת היהודים דווקא ביום ה' באייר, שהוא מקבילו של שביעי של פסח לפי סדר ה-א"ת ב"ש (לוח הא"ת ב"ש, מבוסס על חיבור האות הראשונה בא'-ב' העברי עם האחרונה, וחיבור האות השנייה עם האות השנייה מהסוף, וכך משודך לכל יום בשבוע חג הפסח, חג תאום: לעולם יחול ביום שחל בו א' של פסח תשעה באב; ביום ב' של פסח יחול לעולם חג שבועות; ביום ג' של פסח יחול ראש השנה; בחום ד' של פסח יחול לעולם יום קריאת התורה, היינו שמחת תורה; ביום ה' של פסח יחול לעולם צום כיפור; וביום ו' של פסח חל פורים שעבר- והכל לפי סדר א"ת, ב"ש, ג"ר, ד"ק, ה"צ, ו"פ).
04/05/2022  |  מנחם רהט  |   יומני בלוגרים
בשעה 11:00 הבוקר (יום ד', 4.5.22) נשמעה צפירת זיכרון באורך שתי דקות, ולאחריה החלו טקסי הזיכרון הממלכתיים ב-52 בתי העלמין הצבאיים ברחבי הארץ ובאתרי ההנצחה.
04/05/2022  |  מירב ארד  |   חדשות
השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב נשא דברים (יום ד', 4.5.22) בטקס לזכר חללי משטרת ישראל בהר הרצל. "ללא משטרה חזקה לא תהיה מדינת ישראל חזקה. עוד אמר כי "לצד המאבק היומיומי בפשיעה, נמצאת בימים אלו משטרת ישראל גם בחזית המאבק בטרור", אמר בר-לב.
04/05/2022  |  מירב ארד  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רפאל בוכניק
רפאל בוכניק
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
יורם אטינגר
יורם אטינגר
הפקת לקחי 7 באוקטובר מחייבת להימנע ממדיניות של תגובה, הכלה ומתקפות נקודתיות, ולנקוט במלחמת-מנע ומתקפות מערכתיות ולא רק נקודתיות
דן מרגלית
דן מרגלית
לרוע מזלו של חליוה הכשל התממש בתקופת כהונתו כראש אמ"ן    עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il