עו"ד ישראל פרי ערער (יום א', 24.2.08) לבית המשפט העליון על הרשעתם בעבירות מרמה, גניבה, הדחה ועבירות לפי חוק הביטוח, כלפי אלפי לקוחות, ועל העונש שנגזר עליהם בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת.פ. 40258/01) בפרשת "הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי". פרי נידון ל-12 שנות מאסר בפועל ול-22 מיליון שקל קנס.
בערעור טוענים עורכי הדין ד"ר יעקב וינרוט, מיכה קירש, ישראל וולנרמן, ואלירם בקל, כי זו פעם ראשונה בתולדות הפסיקה הורשע אדם בגניבה קולוסאלית על בסיס היעדר עובדות שכן השופט עצמו, זכריה כספי, קבע כי איש לא העיד שכספו נגנב. לטענתם, פרי הורשע בגניבת כספם של 9,000 לקוחות, אף שלמעשה מדובר בכסף שהיו אנשים אלה חייבים לחברה של פרי.
לדברי עורכי דינו של פרי, נגד 10 הלקוחות שהובאו לבית המשפט מטעם התביעה הביאה ההגנה 26 לקוחות "וכולם העידו כי הם אסירי תודה לארגון". כיצד יכול היה בית המשפט לקבוע ש-9000 הלקוחות האחרים, שלא העידו בפניו, לא היו מעידים כפי שהעידו אותם הלקוחות שהובאו מטעם ההגנה? שואלים עורכי הדין של פרי. לדבריהם, איש לא העיד במשפט כי גנבו ממנו או כי רומה בעניין פרמיות הביטוח, ולכן אי אפשר להרשיע את פרי בעבירת גניבה.
לגבי חומרת העונש, טוענים עורכי דינו של פרי כי השופט שגה כאשר קבע כי בשל "חומרת העבירות" העונש על הכניסה והמרמה יצטבר על העונש על ההדחה. לטענתם, העבירות שבהן הורשע פרי אינן מצדיקות הטלת עונשים מצטברים, משום שעבירות אלה "לא גרמו, בפועל, נזק לאיש", וכן משום שאין מדובר בעבירות רצח ואף לא בעבירות אלימות אחרות. "מדובר במיזם פרטי, ובאיש פרטי, ולא באיש ציבור", טוענים פרקליטיו של פרי.
משפט התקשורת
עוד נטען כי השופט כספי שגה כאשר קבע כי העובדה שחלף זמן רב אין בה כדי להקל עם פרי.
לדברי עורכי הדין היה השופט צריך לתת משקל ראוי ל"חריצת דינו של פרי בכלי התקשורת".
כפי שהשופט ציין, לאחר הכרעת הדין ספג פרי ביקורת חריפה ביותר, "שבמהלכה הושמעו אמירות, כולל בכותרות גדולות, כי ניצל את ניצולי השואה, כדי לעשוק אותם וליטול מהם את הכספים שהגיעו להם מגרמניה". "חריצת הדין התקשורתית הפכה להיות נוראית, וכלשון בית המשפט הציגה את המערער כמי שפגע 'בקודש הקודשים של החברה הישראלית'", נאמר בהודעת הערעור.
"הגיהינום התקשורתי הזה היה כאין וכאפס לעומת מה המערער ספג לאחר גזר הדין, וכאין וכאפס לעומת מה שמצפה לו. בית המשפט יכול לקבוע את אשר הוא קובע, אבל לעיתונות יש עולם משלה, שבו אפילו ההיפך ממה שכתוב בה אינו נכון. היא המשיכה להציג אותו כמי שעשק ניצולי שואה בכותרות על גבי כותרות", נאמר בכתב הערעור. "כך למשל, לאחר מתן גזר דינו של המערער פורסמו באתרי האינטרנט כתבות הנושאות כותרות קשות: '12 שנות מאסר לגונב המיליונים מניצולים'; '12 שנות מאסר לעו"ד שגנב מניצולי שואה'".
לדברי עורכי דינו של פרי היה גם מקום לתת בקביעת העונש משקל ראוי ל"עברו הנקי של פרי, ולתרומתו לחברה", למצבו הרפואי, לגילו, ו"לנזק האדיר שנגרם עד כה למשפחתו".
