כדורסלניות צעירות משקיעות מאמץ רב יותר מכדורסלנים או כדורגלנים צעירים. כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה בקרב 203 תלמידים בכיתות ז' עד י"ב.

מהמחקר עולה כי כדורסלניות המייצגות את בית ספרן בליגת העל של בתי הספר התיכוניים הן הספורטאיות המשקיעות ביותר, הן בקרב הבנים והן בקרב הבנות. בנוסף עולה כי ספורטאים צעירים משקיעים מספר גבוה יותר של שעות שבועיות בעיסוק הספורטיבי שלהם מאשר מוזיקאים או מוזיקאיות צעירים.

הספורטאיות אשר השקיעו את מספר השעות השבועיות הגבוה ביותר היו כדורסלניות מנבחרות בתי הספר (17.7 שעות). לעומתן השקיעו הכדורסלנים המייצגים את בתי הספר רק 14.5 שעות שבועיות. אתלטים אשר אינם מייצגים את בתי הספר הגיעו למקום השלישי במספר השעות שהקדישו (12.9 שעות) ומייד אחריהם כדורסלני האגודות עם 11 שעות שבועיות. במקום החמישי כדורגלנים של האגודות (10.4 שעות); במקום השישי אתלטיות של אגודות הספורט (10.1 שעות); במקום השביעי שחקניות ליגת בתי הספר בכדורעף (9.6 שעות); במקום השמיני שחקני הכדורעף מבתי הספר (9 שעות) ובמקום התשיעי שחקני הכדוריד מהאגודות (8.1 שעות). מוסיקאים, לשם השוואה, היו ממוקמים במקום השמיני (9.3 שעות שבועיות) ומוסיקאיות במקום ה-11 (4.8 שעות שבועיות).

מהו הגיל הממוצע להתחלת הקריירה המקצועית?

הכדורגלנים משקיעים פחות שעות אבל מתחילים את קריירת המשחק שלהם במסגרת מסודרת כבר בגיל 7.4. כדורסלני בתי הספר מתחילים בגיל ממוצע של 8 והכדורסלנים שלא מייצגים את בית הספר מתחילים בגיל 8.3. אחריהם נמצאים שחקני כדוריד (גיל 8.6); כדורסלניות בתי הספר (10.7); שחקניות הכדורעף שמייצגות את בתי הספר (11.8) ועמיתיהם הבנים (11.9); האתלטיות (13) והאתלטים (13.4) מתחילים להתאמן באופן מקצועי בגיל המאוחר ביותר. גם בהשוואה זו המוזיקאים מפגרים אחרי הספורטאים: המוזיקאים מתחילים להתאמן באופן מקצועי בגיל ממוצע של 10.5 (שהיה ממקם אותם במקום ה-5) והמוזיקאיות מתחילות בגיל 10.8 (שהיה ממקם אותן במקום ה-7).

מי מפחד מהתקשורת יותר?

ספורטאים בוגרים אשר משחקים בליגות המקצועיות ומרוויחים סכומי כסף גבוהים תמורת שירותם נוטים פעמים רבות להילחץ מהתקשורת, לעומתם הספורטאים הצעירים בישראל לא ממש מתרשמים מהחשיפה לתקשורת. 50% מספורטאי האגודות אמרו שחשיפה לתקשורת כלל לא משפיעה על ביצועיהם המקצועיים, 35.5% אמרו שיש לחשיפה השפעה מועטה על ביצועיהם ורק 14.5 הודו שיש לחשיפה השפעה רבה. ספורטאים המייצגים את בתי הספר, עמידים, כך נראה, קצת פחות: 24.6% טענו שהם לא מושפעים כלל מהחשיפה, 44.3% אמרו שהם מושפעים בצורה מועטה ו-31.1% הודו שהחשיפה משפיעה עליהם בצורה ניכרת.

מהי עמדתם של בתי הספר, ואיזו מידת מעורבות הם מגלים?

מחלוקת נרשמה בשאלה האם בתי הספר מעניקים יחס מתחשב לספורטאים הצעירים. בקרב הספורטאים אשר מייצגים את בתי הספר נרשמה תגובת סיפוק מהיחס לו הם זוכים וההתחשבות בהם בבתי הספר (62.7%) ואילו ספורטאי האגודות העידו על עצמם כי הם אינם חשים ביחס מתחשב של בתי הספר (41.3%), לעומת זאת חשים המוזיקאים סיפוק רב יותר מספורטאי האגודות (52.2%).

האם משהו מעכב את הצלחתם של הספורטאים?

מספר קשיים נרשמו במהלך המחקר כמטרידים ופוגעים בהתקדמותם הספורטיבית של הצעירים. קשיים פסיכולוגיים צוינו כמחסום העיקרי של מרבית ספורטאי בתי הספר (32.4%) ואחר כך קשיים פיזיולוגיים (26.5%) ומחסור במיומנות ניהול זמן (19%). ספורטאי האגודות מתקשים בעיקר בגלל הקושי הפיזי (33.3%), קושי פסיכולוגי (22.7%) והפחד מלקחת סיכונים (19.7%).

מהי מידת מעורבותם של ההורים בחיי הספורטאים הצעירים

ההורים של הספורטאים הישראלים הצעירים מעורבים מאוד מעל 95% מההורים מתעניינים מאוד איך היה המשחק או התחרות, מעל 92% אחוז מההורים מתעניינים איך עוברים האימונים ויותר מ-97% מההורים הם אלה שקונים את ציוד הספורט של הספורטאים הצעירים.