|
|
חסידי ברסלב בצפון הארץ [צילום ארכיון: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
| "אנחנו לוקחים טרמפים ממקומות קרובים יותר כמו מהכביש ליישוב או מצומת חוסן. הערבים רואים אותנו ועושים לידינו "רַיְיסִים" כאילו הם מתכוונים לדרוס אותנו" | |
|
|
|
|
|
|
| "לפני כמה זמן חבר שלי עמד בטרמפיאדה. היה לו תיק עם ציוד יקר ערך בשווי של אלפי שקלים. היו לו שמה דיסקים, כסף ועוד ציוד. הוא הניח את התיק בתחנה וניגש להתפנות בצד. ואז עצר שם רכב של ערבים, יצא ממנו מישהו וחטף את התיק. החבר שלי התחיל לרדוף אחרי הרכב, ואז הנהג נעצר. הסתכל על החבר שלי, רק כדי לצחוק לו בפרצוף והמשיך לנסוע עם התיק הגנוב" | |
|
|
|
|
|
|
| "באחת הפעמים עשה ערבי את הצרכים שלו במערת הרשב"י. לא יכולתי לפנות את זה, אז לקחתי חתיכת עיתון וכיסיתי" | |
|
|
|
|
שלושה תלמידי ישיבה של ברסלב התלוננו (מוצ"ש) במשטרת מעונה על תקיפתם בידי דרוזים. בשעות הצהריים (שבת, 15.3.08) יצאו מהישיבה הנמצאת במושב "פקיעין החדשה" לסיור בקברי צדיקים בפקיעין העתיקה, ונתקלו בכנופייה שמנתה שישה צעירים בשנות העשרים לחייהם. הם ספגו קללות וקיבלו איומים כי יבולע להם אם לא יעזבו את המקום. אחד מהם אף הותקף פיזית, אך לא נזקק לטיפול רפואי.
דוד, תלמיד ישיבת ברסלב, תיאר בפני Nfc את שאירע. "יצאנו אחרי האוכל לטיול של שבת. ואז הגיעו שישה, שמונה ערבים, התחילו לקלל וזרקו אבנים. הם הצליחו לתפוס את א' [השם שמור במערכת, ע.י.], ובמשך איזה חמש-עשר דקות הצמידו אותו לקיר, הפשיטו אותו וקרעו אותו במכות. מסכן, קיבל מכות בפרצוף".
- לא ניסית לעזור לו?
"לא, ברחתי משם".
- והחבר השלישי?
"גם הוא ברח איתי".
- למה לא עזרתם לא'?
"אם היינו נלחמים בהם זה היה מתפתח עוד. היו מגיעים אחרים וכל הכפר היה מתנפל עלינו".
כשחזר אלישיב החבול לישיבה לאחר שהצליח להימלט מתוקפיו, לא קיבל טיפול רפואי "כי זה שבת".
דוד מספר ל-Nfc כי אין זו הפעם הראשונה בה תלמידי ישיבת ברסלב שמגיעים לכפר מותקפים. לדבריו, תקיפות כלפי יהודים היו עוד לפני המהומות שהיו בכפר, ורק התעצמו בעקבותיהן.
- ורק עכשיו התלוננתם?
"כן, אנחנו לא מחפשים לעשות בלגאן. אבל הגיעו מים עד נפש. הגיע הזמן שיירגעו ושיידעו שהם חיים במדינת חוק. זו שיטה אצלם. הם מנסים לעשות לנו יודנריין מפקיעין. אין לנו מכולת במושב, ואין לנו מכוניות לנסוע כדי לעשות קניות, ולכן אנחנו הולכים לעשות קניות בכפר. הם זורקים עלינו כל הזמן חזיזים ונפצים, ופעם אפילו זרקו עלינו בלוקים.
"אנחנו תלמידי ישיבה ונוסעים הביתה פעם בחודש. לפעמים לוקחים מונית עד מירון ומשם נוסעים באוטובוסים, ולפעמים אנחנו לוקחים טרמפים ממקומות קרובים יותר כמו מהכביש ליישוב או מצומת חוסן. הערבים רואים אותנו ועושים לידינו "רַיְיסִים" כאילו הם מתכוונים לדרוס אותנו. לפני כמה זמן חבר שלי עמד בטרמפיאדה. היה לו תיק עם ציוד יקר ערך בשווי של אלפי שקלים. היו לו שמה דיסקים, כסף ועוד ציוד. הוא הניח את התיק בתחנה וניגש להתפנות בצד. ואז עצר שם רכב של ערבים, יצא ממנו מישהו וחטף את התיק. החבר שלי התחיל לרדוף אחרי הרכב, ואז הנהג נעצר. הסתכל על החבר שלי, רק כדי לצחוק לו בפרצוף והמשיך לנסוע עם התיק הגנוב. בהמשך הכביש מצאו אחר כך את הדיסקים שבורים והכסף מעולם לא חזר".
האלימות מתרחבת
בכך לא מסתיימת מסכת ההתעללות ביהודים המגיעים לפקיעין. "באחת הפעמים", סיפר דוד, "עשה ערבי את הצרכים שלו במערת הרשב"י. לא יכולתי לפנות את זה, אז לקחתי חתיכת עיתון וכיסיתי".
לאחרונה ידעה פקיעין שבגליל סדרה של מקרי תקיפה כלפי יהודים הבאים לבקר במקום. לפני חודשים אחדים הסלימו הארועים עד לכדי התפרעויות והצתת בית וכלי רכב של יהודים שהתגוררו במקום.
בפקיעין שוכנים מספר קברי צדיקים: קבר רבי יוסי, שיש ספק באשר למקומו המדויק, קבר רבי יהושע - שלגביו יש מחלוקת המסורה האם מדובר בקבר רבי יהושע בן חנניא או קברו של רבי הושעיא איש תיריא. כמו כן שוכנים בפקיעין בית עלמין עתיק מתקופת המשנה והתלמוד ומערת הרשב"י.
משטרת מעונה פתחה בחקירת התקיפה.
