לסובלים מפיגור שכלי ותסמונת דאון מעל גיל 40 שכיחות גבוהה יותר מאוכלוסיה רגילה לסבול בבגרותם ממחלות במערכת השמיעה, העיכול, הלב וכלי הדם וכן ממחלות זיהומיות. כך עולה (יום א', 23.3.08) ממחקר בינלאומי, אותו הובילה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון.
המחקר נערך בראשותו של ד"ר מוחמד מוראד, מהמחלקה לרפואת המשפחה בפקולטה למדעי הבריאות בבן-גוריון, בשיתוף משרד הרווחה, בקרב מדגם מייצג של 5,000 איש הלוקים בפיגור שכלי מעל גיל 40, מרביתם גברים, מתוכם כ-10% בעלי תסמונת דאון.
מנתוני המחקר עוד עולה, כי ככל שתהליך ההזדקנות עלה, נצפתה בקרבם שכיחות גבוהה יותר של בעיות עיניים וראייה, מערכת השלד ומערכת הנשימה, בהשוואה לאוכלוסיה הרגילה.
כמו-כן, נמצא כי בקרב בעלי פיגור שכלי ותסמונת דאון ישראלים אובחנה שכיחות גבוהה יותר של בעיות נוירולוגיות ובעיות עור וכן נמצא כי בקרב הגברים הישראלים עם פיגור שכלי נצפתה שכיחות גבוהה יותר של מחלות אלה בהשוואה לנשים עם פיגור שכלי. לעומת זאת, מחלות לב וכלי דם היו פחות נפוצות בקרב בעלי פיגור שכלי בישראל, לעומת הקבוצה המקבילה שנבדקה בניו-יורק.
ברמה העולמית נמצא, כי בקרב בעלי תסמונת דאון, אובחנה שכיחות גבוהה יותר של הפרעות ראייה ושמיעה ואל העלייה בגיל מתווספים עלייה בשתי מערכות אלו בעיות אנדוקריניות, עור ושלד, כשקיימת ירידה בבעיות נפשיות ועצביות.
על-פי הנתונים, בקרב בעלי תסמונת דאון, שיעור הפגיעה בראייה ושמיעה היה כפול עם העלייה בגיל, לעומת המזדקנים בעלי פיגור שכלי ללא תסמונת דאון.
עוד עולה, כי 43% יותר אנשים בעלי תסמונת דאון סבלו מבעיות בשלד עם עלייה בגיל ופי שתיים יותר סבלו מבעיות אנדוקריניות. כמו-כן, נצפתה גם עלייה במחלות עור בקרב הסובלים מתסמונת דאון עם העלייה בגיל.
לדברי ד"ר מוחמד מוראד, "הגענו למסקנה כי יש צורך בהערכת אנשים בעלי פיגור שכלי עם וללא תסמונת דאון טרם הגעתם לגיל 40 שנים ובתדירות גבוהה יותר משום שמרבית הבעיות הללו ניתנות לגילוי מוקדם, ניתנות לטיפול וגם ניתן למנוע אותן בעתיד על-ידי התערבויות מתאימות ולמנוע מצבים משניים ותחלואה קשורה בגיל ולהבטיח זקנה מוצלחת".
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
