והיה מחנך קדוש

בעיות בצה"ל

שאלה: אני חייל בשריון. במסגרת הפעילות המבצעית שלנו אנו צריכים לנוע ברכב 'האמר' כדי להגיע למקום השמירה. כיום רוב נהגי הרכבים הללו הן חיילות. לפי מה שלמדתי מרבותי, העירוב של בנים ובנות במסגרת הצבאית מנוגד לעמדת ההלכה, שנאמר: "והיה מחנך קדוש", ועל כן כשנתבקשתי לנסוע ברכב סירבתי. המפקד כעס עלי ואיים שהוא ישפוט אותי בחומרה. הוא גם טען שאין לו נהגים אחרים, ובגלל שאני לא מסכים לעלות על הרכב הוא צריך לבטל מארבים וסיורים. הוא הוסיף וטען שהוא דיבר עם כמה מראשי ישיבות ההסדר שתלמידיהם שירתו בפלוגתו, ואף הם הסכימו שהואיל ויש הפרדה בין מקום הנהגת לחיילים, מותר להם לנסוע עם נהגת.

גם הרב של החטיבה התקשר אלי ובאופן חד-משמעי אמר כי חובתי לנסוע עם הנהגת. ששת החיילים הדתיים שאיתי בפלוגה כבר נכנעו למפקד ואיומיו. הם אומרים שהמח"ט שונא בני ישיבות ואין סיכוי לשכנע אותו. אבל לפי מה ששמעתי מרבותי, עלי להתעקש ולא להשתתף בשום פעילות צבאית עם בנות, ובכלל זה גם נסיעה עם נהגת.

אני לא מבין איך צבא שלם אינו מצליח לארגן נהג לפלוגה שמשרתים בה דתיים. לכל הדברים יש כסף - למופעי זמר, לימי כיף, להמוני חיילים ג'ובניקים. אך כאשר צריכים לצאת למארב פתאום הכול עומד עלי: אם לא אתפשר ואסע עם הנהגת לא יהיה מארב. חשבתי שבמסגרת ישיבות ההסדר לא אצטרך להתעמת עם המערכת, ואני מאוכזב.

חשבתי לפנות לחברי כנסת ואישי ציבור כדי שיפעלו עבורי, אבל אמרו לי שאף אחד לא יעזור לי. נציגי המפד"ל והאיחוד הלאומי יגידו: מדוע שלא תיסע עם נהגת? ונציגי ש"ס ויהדות התורה יגידו: מי אמר לך להתגייס לצבא?

במצב הנוכחי אין לי יותר רצון לשרת. המפקד כועס עלי, הרב הצבאי אינו נותן לי גיבוי, החברים מפנים לי את גבם. אין לי כוח לכל זה. בפעם הבאה שהמפקד יבוא לתבוע ממני לנסוע עם נהגת אומר לו שאני מעדיף לשבת בכלא וזהו. כנראה שבמצב הנוכחי זה המקום המתאים ליהודי כמוני.

תשובה: מאוד הצטערתי לשמוע על עמדת הרב הצבאי. אני יודע שסוכם עם ראשי ישיבות ההסדר כי כל חיילי הישיבות ישרתו במסגרת שאין בה בנות. היה דיון אם בכל הגדוד לא יהיו בנות או רק בפלוגה. בכל מקרה ברור שלכל הפחות בפלוגה (מסגרת של למעלה ממאה חיילים) לא יהיו בנות. אינני מבין מדוע הצבא מתעלם מהסיכומים, וכל הזמן נוגס בזכויות של החיילים הדתיים.

גם הצטערתי לשמוע על בני ישיבות שאינם מתעקשים על זה. האם אינם מבינים שעל-ידי פשרנותם הם גורמים לכך שפחות דתיים יתגייסו לצבא? מה הם חושבים, שהם עוזרים בכך לביטחון? הרי אם בחורים יראי שמיים ירגישו שהצבא אינו מתאים להם, יהיו פחות חיילים. במיוחד כשהציבור הדתי, בזכות ריבוי הילודה, הולך וגדל לעומת החילוני.

פעמים שאדם צריך להתפשר, אבל כאשר גוף גדול ועתיר בתקציב כמו צה"ל אינו מוצא דרך לאפשר לחייל הדתי לפעול לפי תורת ישראל, אין מקום לפשרות. אם אין שם נהגים להסיע את החיילים לשמירות ולמארבים, שבמחילת כבודו יבוא המג"ד או המח"ט להסיע אתכם למארב. ואם לא, אזי טוב אמרת - עדיף לשבת בכלא.

אם ירבו חיילים שכמותך בישראל, מפקדי צה"ל יטיבו את דרכיהם, ומחננו יהיה קדוש, ונזכה לשלום וביטחון, לתפארת העם והארץ.

כיצד להסביר עניין הצניעות למפקד

שאלה: במסגרת היחידה הצבאית שלנו (חיל רגלים) אין לנו שום קשר עם חיילות. אבל לעיתים נדירות, כאשר צריכים להסיע אותנו לפעילות במסגרת אימון, מביאים רכבי 'האמר' שנהגות מסיעות אותם. ברוך ה' כל החיילים בעמדה אחידה שלא נוסעים עם בנות. אולם כמה פעמים, כשהיה למפקדים בעיה להביא נהג, ניסו לשכנע אותנו להסכים לנסוע עם נהגות. כשהתנגדנו, ביקשו לדעת מדוע איננו מסכימים לנסוע עם חיילות. כמה חיילים ניסו להסביר להם זאת ללא הצלחה, וחוששני שיש בכך חילול ה'. כיצד לשכנע את המפקד בחומרת האיסור?

תשובה: האמת, שבמסגרת אזרחית אין איסור לנסוע ברכב עם נהגת, ורק מי שבאופן אישי יודע שהדבר גורם לו להרהורים זרים צריך להימנע מכך. אבל כאשר חייל הולך לשירות צבאי, שבו הוא נמצא במסגרת סגורה שמגבשת ודוחסת את החיילים הצעירים לפעילות משותפת, החשש מפריצת גדרי הצניעות גדול יותר. ולכן אין לעשות חישוב בכל מצב ומצב האם הוא צנוע או לא, אלא יש לעמוד על כך שהמערכת תהיה נפרדת לגמרי, וכפשט הפסוק (דברים כג, טו) "והיה מחנך קדוש" - לא רק מעשיך הפרטיים צריכים להיות קדושים אלא כל המחנה שלך.

כך היא דרכה של ההלכה, שהיא קובעת סייגים כדי למנוע את האדם מלהתקרב לעבירה. וכיוון שהמחנה הוא מקום שעלול להיות פרוץ, כפי שידוע לכל מי שמכיר את המציאות במחנות, יש צורך לגדור את הפרצה באופן שלם.

אולם את המפקד לא כדאי לנסות לשכנע. אסור שיחשוב שהדבר תלוי בהבנתו. הוא אינו מבין בהלכה, ועל כן לא משנה אם יבין או לא. אם ירצה לדבר על ענייני יהדות, אפשר לשוחח אתו על יציאת מצרים ומעמד הר סיני וסגולת ישראל ושאר מצוות, אבל אין להתדיין אתו על שאלת הבנות בצבא. תפקידו כמפקד לאפשר לחייל דתי לשמור על אורחות חייו, ותו לא.

תמונות לא צנועות בצבא

שאלה: אני חייל דתי בוגר מכינה שמשרת במחלקה שרובה חילונים. בחדר שבו אני ישן תלו תמונות ממש לא צנועות. כיצד עלי להגיב?

תשובה: אסור לך להסכים לכך. אם יש לך אומץ, הורד את התמונות ושים אותם בפח. כמדומה לי שזהו החוק הצה"לי. אם אינך רוצה לאכוף את החוק בידיך, תוכל לדרוש זאת מהמפקד. ובכל אופן אל תיכנס לחדר השינה ולכל חדר אחר בלי שיהיה נקי מתמונות כאלה.

לצערנו יש חיילים דתיים שמתוך חולשה מוותרים על עמדתם, ונמצא שלחיילים הדתיים שבאים אחריהם כבר קשה יותר להסיר את התמונות, וכך הצבא הופך להיות מקום שאינו מתאים ליהודים טובים. אם תעמוד על שלך בלא פחד, תועיל לעצמך ולצה"ל כולו.