שלום לכל קוראי הנאמנים.בראשית ברצוני להודות על מאות המכתבים אשר שלחתם לי . כמו כן אני מצטער שלא השבתי על כולם מפאת קוצר הזמן. בפרק היום לא נספר על מצבו של מ.א אשר ממתין לטיפול והניסוי אשר יבוצע בו ואשר מחזיק את מ.א בחיים ובאמונה שזה יבריא אותו .מכיוון שמצבו לא השתפר והוא ממשיך להיות מטולטל ולא קורים איתו דברים מרעישים. אך בכול זאת נשלח לו ברכות ותפילות שיחלים ממחלתו הקשה. בוא נחזיק לו אצבעות כי הוא עובר תהליך קשה ואכזרי .
ברצוני ליידע את כול חולי המיאלומה המעוניינים להעמיק את הידע שלהם בנושא המחלה. אז בתאריך 25.5.06 יתקיים כנס בנושא המחלה. בכנס ירצו פרופ" גיל לוגס שהוא גם היו"ר האיגוד הישראלי להמטולוגיה ועירוי דם.
פרופ" דינה בן יהודה מנהלת המחלקה להמטולוגיה בהדסה עין כרם. בנושא " לוקחים שליטה", ד"ר אנטוניו פאלומבו מבית החולים האוניברסיטאי טורינו איטליה. בנושא שיטות חדשות בטיפול במיאלומה כל המעוניינים יפנו בכתב בציון שם וטלפון ל פקס מספר 03-7360085 ויבקשו לשריין מקום. הכנס מתקיים באזור המרכז.
בקשר אלי אצלי קרו כמה תהליכים שהלכו והסתבכו ואני לא יודע עד כמה.במשך השנה האחרונה הייתה אצלי פעילות מועטה ומוחלשת של הכבד. ברמה שאפילו לא חייבה כל פעילות או בדיקות מיוחדות. בבדיקות שעשיתי לאחרונה פתאום הכבד הגיב בשינויים של מאות אחוזים.דבר אשר מעיד על חדירת וירוס או נגיף מסוים לכבד.
הדבר מחייב בדיקות דיי מעמיקות אשר אני עובר אותם ממש בימים אלו. יש דבר טוב בווירוס הזה וגם דבר רע. נתחיל בדבר הטוב. החומר שמייצר הווירוס הזה שנקרא האינטרפרונים וחומר זה גורם להרס מרבית תאי הסרטן של סרטני הדם השונים. בשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים בנושא שחומרי הלוואי שנוצרים עקב נגיף זה בכבד גורמים להרס תאים סרטנים של סרטני דם שונים כולל במיאלומה.
על פי שיחה שהייתה לי עם אחד מרופאי בית החולים תל השומר הוא סיפר לי על ילד שהגיע עם סרטן דם קשה לבית החולים. אך לפני שהתחילו בו את הטיפול התגלה בו נגיף- וירוס בכבד. בצורה דיי חריפה. ראה איזה פלא הילד בלא כל טיפול כימי או תרופתי. מחלת הסרטן בדמו כמעט ונעלמה לחלוטין. הדבר ידוע זה זמן מה ברפואה ונעשים על כך מחקרים שונים.
להלן אחד המחקרים אשר בוצע ולהלן מסקנותיו. האינטרפרונים הינם קבוצת חומרים חלבוניים המיוצרים בתאים של האדם ושל בעלי חיים עקב זיהום נגיפים, או כתגובה לגירוי על ידי חומרים אחרים. אינטרפרונים מעודדים תנגודת לסוגים מסוימים של זיהומים נגיפיים.
בשנים האחרונות השתמשו בתכשירי אינטרפרון בניסויים קליניים לטיפול בצורות שונות של סרטן; הנפוץ ביותר בשימוש קליני הוא אינטרפרון אלפא, אשר הוכח כיעיל בלויקמיה של תאים שעירים, בלויקמיה מילואידית כרונית ובמילומה נפוצה. מחקרים נערכים עתה על השימוש באינטרפרון במחלות ממאירות נוספות, כמו גם במחלות נגיפיות המסכנות חיי אדם, כולל אלה המופיעות אצל אנשים הסובלים ממערכת חיסון פגומה, וכן בדלקת נגיפית של הכבד . בנוסף, משתמשים באינטרפרון לטיפול בחולי איידס שיש להם גידול של כלי הדם על שם קפושי.
יעילותו של אינטרפרון הוכחה בטיפול בדלקת כבד הנגרמת כתוצאה מזיהום בנגיף דלקת הכבד מקבוצה C. השימוש העיקרי של אינטרפרון בטא הוא בטרשת נפוצה.
השימוש באינטרפרון כרוך בתופעות לוואי משמעותיות .אני לא מבין גדול בנושא אך כתבתי וניסיתי להסביר כמיטב יכולתי.
נו טוב את הסרטני הדם השונים החומר הזה מחסל אך הוא יכול לגרום במשך הזמן לסרטן בכבד או לזיהומי כבד קשים שסופם מוות. אז תחליטו ממה יותר טוב למות ממיאלומה נפוצה או מדלקת כבד קשה.ההחלטה הקשה היא שלכם.
בזמן האחרון פנו אלי עשרות אנשים בדואר האלקטרוני כאלו אשר חלו לאחרונה . או כאלו אשר אחד מבני משפחתם חלה או סתם אנשים אשר יומני עורר בהם את העניין ושאלו אותי מה זה בדיוק מיאלומה נפוצה.להלן ההסבר הממצא ביותר שאני יכול לתת.
Multiple myeloma - סרטן דם מאוד קטלני - עד היום אין לה מרפא, מופיעים תאי דם לבנים שמתרבים ללא בקרה ופולשים גם לרקמות אחרות עד למוות של החולים. עוד לפני 120 שנה תיאר חוקר בריטי חלבון שמופיע בשתן של החולים שאינו קיים בשתן של חולים בריאים. (בשתן בריא אסור שיהיו חלבונים). במשך 80 שנה לא הבינו מה עושה אותו חלבון ספציפי בשתן. אידלמן הבחין שיש דמיון מפתיע בין השרשרת הקלה לחלבוני bence jones (על שם מגלה החלבון בשתן) בכל התכונות הפיסיקליות ולמעשה אידלמן גילה כי החלבון בשתן אינו אלא שרשרת קלה של נוגדן.
מה שקורה בחולים הללו הוא שתאי הדם הלבנים מייצרים בעודף שרשראות קלות וכבדות.
חלבון הבנז-ג'ונס אינו אלא השרשרת הקלה של נוגדנים. הגידול הסרטני הזה מקורו בתא אחד שמשגשג ללא הגבלה, במחלה זו יש מצב בו גידול המילומה מכיל מיליארדים רבים של תאים אולם כולם מקורם בתא דם לבן בודד. לכן שרשראות כבדות וקלות של מחלת המילומה הם בעלי רצף אחיד, ניתן לנקות אותם להומוגניות, לרצף ולגבש אותם. הנוגדן שמחלת המיולמה מייצרת מכוון כנגד דטרמיננטה אחת ויחידה, וכך התאפשר לעשות אנאליזה לנוגדן ספציפי.
כך השתמשו בחולי מיילומה שונים לצורך אנאליזה של נוגדנים שונים, משום שבכל חולה תא אחר היה זה שהתחיל את הסרטן.
ניתן לסווג את כל השרשראות הקלות מחולי מיילומה לשני סוגים קאפא או למדא. כאשר מסתכלים על השרשרת הכבדה ניתן לחלק אותן לחמישה סוגים: מיו, דלתא, גאמא, אפסילון ואלפא (באדם יש ארבעה תת סוגים של גאמא. מולקולות נוגדן תמיד בנויות משתי שרשראות כבדות מאותו סוג ושתי שרשראות קלות מאותו סוג, לפיכך יש 10 קומבינציות אפשריות למולקולת הנוגדן. מבחינת נומנקלטורה נקבעו לנוגדנים שמות על פי השרשרת הכבדה, גם מבחינה פונקציונאלית השרשרת הכבדה משפיעה הרבה יותר על פעילות החלבון מאשר השרשרת הקלה (שיש לה השפעה, אולם מינורית) לחלבונים עם שרשרת גאמא נקרא IgG - Imunu globulin G לדלתא IgD וכו' וכו'... כאשר רוצים לספר מה הוא סוג השרשרת הקלה (כמעט לא קורה) מוסיפים IgG-κ.
גילו כי בשרשרת הקלה יש שני אזורים. אזור בעל רצף קבוע שנקרא במפתיע "האזור הקבוע" הרצף משתנה בין חולה מילומה אחד לרעהו.
אם עושים את אותה אנאליזה לשרשראות כבדות של חולים מקבלים גם שני אזורים.
כלומר יש מודל משופר של מולקולת נוגדן ,שני האזורים המשתנים של השרשראות הקלות והכבדות מצומדיים.
אלה מנגנוני הרס משותפים לכל סוגי הנוגדנים. מסתבר שיש גם מאפיינים ייחודיים לכל סוג של מולקולת נוגדן.לא נפרט אותן כי הסיפור דיי מורכב וקשה להבנה לאלו שלא מתעמקים בנושא.
ישנה תיאוריה שנקראת תיאורית הברירה השבטית: יש למערכת החיסון מיליוני שבטים (clones) כל אחד מהם מסוגל לייצר ולסנטז נוגדן עם ספציפיות כלפי אנטיגן אחד ויחיד. ברגע שחודר אנטיגן ונקשר לשבט מסוים יש תהליך של הרחבת השבט, אותו תא בודד עובר חלוקות רבות ובסופו של תהליך מתקבלים המון מתאי השבט הללו שמתפתחים אחרי דיפרנציאציה לתאי פלסמה מפרישי נוגדן. תאים אלה מתים לאחר מכן, שכן אסור שישרדו יותר מזמן קצוב. (חושבים כי מולטיפליי מילומה מקורה בכך שאחד התאים לא עובר דיפרנציאציה טרמינלית). יש גם דיפרנציאציה לתאים שאינם מפרישים נוגדן אולם הם הופכים לתאי זיכרון שמשוטטים בגוף שנים רבות לאחר שנוצרו, אם אותו אנטיגן יחדור שוב לגוף הם יגיבו בעוצמה הרבה יותר גדולה. המגוון הגדול של הקולטנים נוצר עוד לפני ריגוש אנטיגני, כבר בעובר נוצרים 10 מליון הקלונים הללו שמבטאים את קולטני ה-IgD ו- IgM.
מחלת המיולמה מכה באופן אקראי אחד מ-10 מליון קלונים, כדי למצוא את הספציפיות צריך לסרוק את כל האנטיגנים השונים. רצו לתכנן נוגדנים ספציפיים לאנטיגן מסוים. באמצע שנות ה-70 הדבר התאפשר (יצירת נוגדנים מונוקלונליים) מחסנים עכבר עם אנטיגן כלפיו רוצים לקבל נוגדן מונוקלונלי. הטחול של העכבר יכיל כעת הרבה תאים שמייצרים נוגדן כנגד אותו אנטיגן. ניתן לאחות את התאים הללו לבין גידול מילומה כלשהו. קיבלנו היברידים של גידול סרטני מחד ותאים לימוציטים יוצרי נוגדן מהצד השני. אחת התכונות של ההיבריד הוא שימור התכונות של שני התאים, כלומר היברידים אלה הופכים להיות סרטניים. נפטרים מכל תאי המילומה שלא נכנסו להיבריד. רוצים למצוא את התאים שיוצרים נוגדן ספציפי לאנטיגן שמעוניינים בו. זורעים על באריות תאים ונותנים להם לגדול ולאחר מכן מגיבים אותם עם האנטיגן. משמרים את התאים הללו שמפרישים כמויות בלתי נדלות של נוגדן ספציפי מונוקלונלי נגד דרטמיננטה ספציפית.
בניסויים הראשונים ההיברידומה ייצרה שני סוגי נוגדנים אחד נגד האנטיגן ואחד שיצר התא המילומי. לאחר מכן הכניסו מוטציה שמצאה את הפרשת הנוגדן של המילומה.
כל התהליכים הללו התגלו מבלי לדעת אילו תאים בגוף מעורבים במערכת החיסון זאת משום ששיטות המחקר לחלבונים היו הרבה יותר מפותחות מאשר שיטות מחקר בתאים.
חוקרת שוודית סימנה את הנוגדנים באנטיסרום כנגד אימונוגלובולינים בחומר פלורוסנטי, והשתמשה באנטי סרום כדי לחפש תאים בעלי אימונוגלובולינים, כאשר היא לקחה את תאי הדם הלבנים היא ראתה כי הציטופלסמה שלהם מלאה בנוגדנים ואילו בתאים אחרים לא היו כאלה. היא קראה לתאים הללו תאי פלסמה. (כדי שהנוגדן יחדור לתא צריך לחורר את הממבראנה התאית ע"י ריאגנט כלשהו - קיבוע) תאים אלה מאוד קצרי חיים משום שהם מופיעים בערך 10 ימים לאחר החיסון ונעלמים לאחר שלושה שבועות. השאלה המתבקשת הייתה מהם תאי המוצא של התאים הללו ? וזאת כל הבעיה.
בקיצור ולעניין המחקר על אף שנמשך כבר שנים רבות הוא רק בראשיתו. הדרך ארוכה. הריפוי ממחלה זאת נראה עוד רחוק מאוד. החולים יעברו עוד סבל רב עד אשר ימצא מזור לכאביהם.אך גם אם ימצא פתרון זה או אחר סל הבריאות לא יכניסו לסל התרופות על אף שזאת תהיה המצאה ופיתוח ישראליים כמו תרופת הוולקד שהומצא על ידי שני מדענים ישראלים שקבלו עקב כך פרס נובל רק לאחרונה. תרופה סאת אשר מצילה חיים ומאפשרת רמת חיים טובה יותר וסבירה יותר מסופקת כבר במרבית העולם המערבי חוץ מאשר במדינת ישראל.
לסיום אני רוצה לומר לכל ידידיי שדואגים לי לאחרונה ואומרים לי אלכס שמנת יותר מידי בזמן האחרון. ואני אומר להם אין אני מעוניין בכל הרזייה זאת או אחרת. אני טוב לי כך. אני מרגיש טוב עם עצמי כך. נכון שהשמנת יתר אינה בריאה לאדם.אך אני אדם לא בריא, אני אומר להם ,אני רוצה ליהנות מכל רגע כולל ממזונות שונים. האם אתם רוצים ליראות אותי מת עם פיגורה יפה רזה וחתיך . ואני ארעיב את עצמי בשל כך, או שאני איהנה מחיי בכל רגע בלי לעשות חשבון של קלוריות.ואני אחיה טוב. בשביל מה אני צריך להרעיב את עצמי. אני הרי לא אחיה עוד 10 שנים. אני מקווה לחיות עוד עשר שנים על אף שאני יודע שאין לכך כל סיכוי. אז תתנו לי ליהנות מכל רגע בחיי ותפסיקו עם הדיאטה הזאת. תנו ליהנות מהחיים.
להתראות בפרק הבאה אחרי הכנס על המיאלומה. אכתוב לכם דיווח מפורט אני נשבע.
