במסגרת דיון פילוסופי על מהות ההצלחה והאושר, נהג אחד מהוגי הדעות הקדמונים ביוון לומר, כי "שום אדם, גם מי שההצלחה האירה לו פנים ביותר, אינו יכול להיחשב מאושר או רב תהילה כל עוד לא תם יומו האחרון".
באמירה זו ראוי שיעיינו בכובד ראש שני אישים בולטים במשק הישראלי: עמירם סיוון, המנכ"ל האגדי לשעבר של בנק הפועלים, ורפי פלד, מפכ"ל-הג'קוזי ומנכ"ל חברת החשמל לשעבר, הקשורים ביניהם, כמעט כמו תאומים סיאמיים, בפרשת האשראי הבלתי מתקבל על הדעת שהעניק בנק קונטיננטל לקבוצת החברות פלד-גבעוני הקורסת.
מי לנו גיבור-עסקי-מקומי יותר מעמירם סיוון, הכלכלן רב הפעלים שבימי שלטונו בבנק הפועלים היה מושא קנאה של רוב בכירי המשק, עם משכורת של מיליון שקל לחודש שמשך מקופת הבנק, אשר תחת ניצוחו הפך לראשון במעלה בעולם הבנקאות הישראלית. ומי לנו מנכ"ל מצליח ומתוקשר היטב, גם בתחום החשיבה האמנותית היוצרת, כמו רפי פלד בימיו הגדולים בחברת החשמל, אשר כמעט מחקו כליל את זיכרונות הכלימה שעטתה אותו כאשר נאלץ לפרוש מתפקיד המפכ"ל בגלל חשיפת פרשת הג'קוזי.
והנה, בצהרי היום, בחוצות בנק קונטיננטל, שוב נפגשו שני הגיבורים העסקיים: עמירם סיוון בתפקיד היו"ר ורפי פלד בתפקיד היזם הטרי המבקש אשראי, בזכות יכולתו והישגיו הניהוליים, כדי שיוכל להשתלט על חברות ולהקים, כמעט יש מאין, אימפריה עסקית שאין דומה לה.
מה היה סוד הקסם שהילך רפי פלד על הבנקאים הקשוחים והמנוסים של בנק קונטיננטל, כדי שייעתרו לו - כמעט בעיוורון חושים עסקי מוחלט - ויעמידו לרשותו אשראי בהיקף של כמעט 200 מיליון שקל, בעוד הונו העצמי של הבנק מגיע לכרבע מיליארד שקל בלבד, וזאת בשעה שעל-פי החוק מותר לבנק להעמיד אשראי ללווה יחיד רק עד גובה 30 אחוז מהונו העצמי?
את התשובה לשאלה זו אפשר, אולי, למצוא בשני תחומים: הפסיכולוגי והכספי. כיוון שאין בידי הציבור מידע הולם על חולשותיהם הפסיכולוגיות של גיבורי הפרשה, נראה כי התשובה שבה ייאלץ הציבור להסתפק, תהיה זו שתגיע מן המפקח על הבנקים, שכבר החל לחקור את התעלומה המוזרה הזו.
חובתו הציבורית של המפקח לא תהיה רק לבדוק אם עמדו ראשי הבנק, כולל היו"ר סיוון, בכל הנהלים החוקיים הנדרשים, אלא גם מי המליץ, ועל סמך מה, להעמיד את האשראי התמוה לקבוצת פלד-גבעוני. האם היתה ההמלצה נגועה בקשרים אישיים או כספיים, או אולי כל כולה נבעה רק משיקולים עסקיים. אולי הפעיל רפי פלד 'חשיבה עסקית יוצרת' על הבנק, והבטיח לשלם ריבית גבוהה במיוחד על האשראי, ונוכח האפשרות לעשות "סיבוב" של רווח כספי מהיר, התמוטט שיקול הדעת העסקי והשקול של המאשרים את האשראי החריג, בלשון המעטה.
מסכת החקירה ופתרון התעלומה בפרשת סיוון-פלד-קונטיננטל מצויה רק בחיתוליה. סביר להניח, כי כמו בפרשת ההסתבכות של בנק צפון-אמריקה, גם כאן יידרשו שנים עד שתיפתר החידה וייצא המרצע מן השק. סביר גם להניח, כי לא רק מנהלי הבנק שאישרו את העסקה העלולה לאיים על קיומו העסקי התקין של הבנק ייאלצו להבהיר את פשר מעשיהם המוזרים, ואולי גם לתת את הדין.
גם הדירקטורים של הבנק, שהיו אמורים לפקח על דרכי ניהולו עשויים להיתבע, במישור האזרחי, לשפות את הבנק על הנזקים הקיומיים שנגרמו לו, ואולי גם לעמוד לדין פלילי על כך שנרדמו בשמירה ואולי, בסופו של דבר, אף למצוא את עצמם בכלא. אבל מי שכבר נותן את הדין על המעשים והמחדלים הם שני גיבורי הפרשה: היו"ר סיוון עומד לפרוש מתפקידו, כפי שפורסם, עד תום השנה, כחצי שנה לפני המועד שבו מסתיים חוזה העסקתו; ואילו המנכ"ל פלד, היוצא ובא בחקירות משטרתיות, ככל הנראה לעולם לא יוכל להגשים את חלומו להפוך, כבמטה קסם, מהיום למחר, לטייקון עסקים ישראלי.
ביתרת חייהם יוכלו השניים לחזור ולהרהר בינם לבינם, עד כמה שבירה היא התהילה ובאיזו מהירות היא חולפת וככל הנראה לעולם לא תחזור. הכישלון המשותף לשניהם יהיה, ככל הנראה, דגל האזהרה השחור שיתנוסס מעתה ואילך, כצל ענק ומעיב, על כל מהלך חייהם.
