נתק אותי, שלמה כפיר

שלום מר שלמה כפיר, המנהל בפועל של חברת בזק

אני פונה אליך לאחר שמיציתי את פניותיי לבעלי תפקידים בחברה, הכפופים לך ובכללם מר גלברד, המכנה עצמו מנכ"ל בזק. אנחנו הרי יודעים מי בעל הבית האמיתי בבזק, אפילו מתשובות החברה לבית המשפט יבין כל הדיוט מי בעצם מנהל שם את העניינים.

אבל חובה לזכור, מר כפיר, שלמנהלים אין רק זכויות, יש להם גם חובות, וכי הסמכות הרבה שניתנה בידך, כמנהל החברה הענקית הזו, מטילה על כתפיך אחריות רבה, אחריות לדברים שאתה עושה טוב, לדברים שאתה עושה רע, ולדברים שהיית צריך לעשות ואינך עושה.

אתן לך דוגמא:

קצת לפני שנותקו 120 אלף הלקוחות של הוט מרשת בזק החלטתי גם אני לחסל את אחד מקווי הבזק בביתי, ולרכוש קו של הוט. אם אינך יודע, אני מסתובב הרבה במשרדי הוט, אני מייעץ להם בתשלום בתחום טכנולוגי מסוים, והתלבש עלי אחד מאנשי המכירות שלהם, והוא הציע לי פשוט להשוות מחירים.

כשהסתכלתי על החשבונות, נפלתי מהכיסא: טלפון בזק, שאני כמעט לא משתמש בו, עולה לי הון בעוד שהמתחרה מציעה מחירים מאד מאד אטרקטיביים.

בנושא האיכות לא צריך ללמד אותי; כפי שכתבתי לך אני מייעץ להם בתחום טכנולוגי מסוים, וכאיש טכני אני חווה אישית ומכיר אישית את גרף העלייה התלול של השיפור ברמת השירות והזמינות של הרשת הטלפונית של הוט.

בקיצור, ההחלטה היתה קלה.

אז הזמנתי טלפון ואינטרנט מהוט, הזמנתי תא קולי על מספר בזק, השארתי שם הודעה על שינוי המספר, וחשבתי לחפוף איזה חודשיים בין שני המספרים, על-מנת שכל קרובי וידידי, ידעו שהתחלף המספר.

ואז בדיוק ניתקתם את קו הוט החדש שלי מרשת בזק, ואת זה מאד מאד לא אהבתי, מאד מאד לא אהבתי.

עקב מעשיכם חסרי האחריות (יש יגידו פליליים), החלטתי לקצר את תקופת החפיפה ולהרחיק את קו הבזק ההוא מביתי מוקדם ככל האפשר.

ואז החלו הצרות.

על אף מאמצים אצלכם בכל הרמות, כולל כאמור בלשכת המנכ"ל שלכם, אתם לא מצליחים לנתק אותי.

ביקשתם טפסים – וסירבתי לשלוח, דיי לטעמי בבקשה הכתובה והחתומה אשר ניסחתי ופיקססתי לכם. ביקשתם שאחזיר את המודם, הבטחתי שאחזיר, אך דרשתי לנתק ומייד – ולא מנתקים.

תראה איזה ליימנים הם, אתה יודע איך לנתק 120 אלף לקוחות בשניה, והם, שבוע שלם עבר ולא הצליחו לנתק קו אחד.

אם את ה-120 אלף היו מנתקים בקצב שמנתקים את הקו שלי הם היו צריכים, החברים השלומיאלים שלך, 120 אלף שבועות, שהם כ-30 אלף חודשים, שהם 2031 שנים, ותזכור שאנחנו רק בשנת 2006 לספירה הנוצרית.

אתה סופרמן, שלמה כפיר. אתה עשית את כל אלה במהירות הגדולה ממהירות האור.

אני לא יודע מה תהיה תוצאת החקירה. אני לא יודע אם תמשיך לשכב על הגדרות עבור כל חבריך ועבור כל המנהלים בחברה שלך. בכל מקרה אתה תצטרך לשאת עליך את המשמעויות הקשות של הניתוק הזה.

אני בטוח שעל כל תביעה שתקבל החברה, היא תיאלץ להגיש נגדך תביעת צד ג' – כי הרי הם מטילים עליך את כל האחריות, ואתה לוקח על עצמך את כל האחריות, לטוב ולרע.

דבר אחד חשוב אני רוצה שתזכור, לא חשוב איך תצא מכל התסבוכת הזאת, דע לך, שאני לא אסלח לך, לעולם.

בעיני אתה כמו עובד אגד, אשר היה שופך סוכר במנועים של דן, על-מנת להשבית להם את האוטובוסים.

בעיני אתה כמו עובד ארקיע שהיה מפנצ'ר את גלגלי המטוסים של אל-על על-מנת לקרקע להם את המטוסים.

בעיני אתה כמו עובד של פז שהיה ממלא את מיכלי הדלק של סונול – במים, על-מנת להשבית כל מכונית בארץ המתדלקת אצל המתחרה.

גם הציבור כולו לא יסלח לך.

הבט במאזנים אשר התפרסמו השבוע, קצב ההינתקות מבזק הוא קשה, ועקב המעשים אשר אתה לוקח על עצמך, מרצון או שלא מרצון, הקצב יגדל ויתעצם. כי מי ייסע עם נהגים שרק אתמול מילאו סוכר במיכלי האוטובוסים של המתחרה??? מי ישים את חייו בידי טייס אשר רק אתמול פינצ'ר את הגלגלים של מטוסי המתחרה???

אני בטוח שיש לך הרבה חומר למחשבה במכתבי זה, אני בטוח שתקופה לא קלה עומדת בפניך, אני בטוח שרק אני חסר לך ברגעים קשים אלה – אז אנא במטותא ממך, הורד את השאלטר על הטלפון האישי והפרטי שלי, ואני ארד לך מן הגב.

בתודה מראש
הלפרין אפרי