|
[צילום אילוסטרציה: דובר צה"ל]
|
|
|
|
|
בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר 13 שנות מאסר בפועל ושנתיים על תנאי, על טייב אבו קישק, בן 27, שהורשע, על-פי הודאתו, במסגרת עסקת טיעון חלקית, בפציעת אשה שהייתה בחודש התשיעי להריונה, ביריית אקדח. מהפציעה מת העובר. אבו קישק חויב לפצות את האשה, מרים אלעיסאווי, ב-150,000 שקל.
העונש הוטל ברוב דעותיהם של השופטים אורי שהם ושמואל ברוך. השופטת יהודית שבח סברה, בדעת מיעוט, שהיה מקום לגזור עליו את העונש המרבי על-פי החוק, 20 שנות מאסר וכן את הקנס המרבי 228,000 שקל.
אבו קישק הודה כי קשר עם שני אחרים לפגוע במרים אלעיסאווי, שהייתה אותה עת בת זוגו של בן דודו. הוא הצטייד באקדח, הגיע עם חבריו לביתה, וירה בה. מהירי, נפצעה מרים קשה ועברה ניתוח מורכב. העובר שנשאה ברחמה מת מהירי. לאחר האירוע הסתלקו השלושה במכונית, גרמו לתאונה, ונמלטו. אבו קישק הסתתר שנים אחדות בשטחי הרשות הפלשתינית, תחת שם בדוי, תוך שימוש בתעודת זהות פלשתינית מזויפת.
לאחר שנתפס, הועמד לדין על ניסיון לרצח, אבל בהסכמת מרים נעשתה איתו עסקת טיעון שעל פיה הודה והורשע בחבלה בכוונה מחמירה. בחקירתו טען שביצע את מעשיו בגלל לחץ משפחתי שהופעל עליו להביא לידי סיום מערכת היחסים בין בן דודו לבין מרים.
מרים טענה בחקירה שאין כל סיכוי שמשפחתה הייתה מעורבת באירוע, בעיקר משום שכבר נכרת בינה לבין בן הדוד חוזה נישואין תקף, מה שהפך פגיעה על-רקע כבוד המשפחה לבלתי רלוונטית.
האשה לא תוכל להרות
בטיעוניה לעונש עתרה התובעת, עו"ד קרן וקסלר, למצות את הדין עם אבו קישק, שלמרות גילו יש לו עבר פלילי עשיר. היא עמדה על העובדה שהוא לא היסס לירות במרים בדם קר, שמרים איבדה את עוברה ממש לפני יציאתו לאוויר העולם, ושכתוצאה מהפגיעה היא לא תוכל להרות שוב.
הסניגור, עו"ד נחמן בטיטו, סבר לעומתה כי אין למצות את הדין עם אבו קישק. הוא ציין כי משתתף אחר, יוסף עיסאווי, שהורשע אף הוא על-פי עסקת טיעון, נידון ל-7 שנות מאסר בפועל בלבד.
בגזר הדין כתב השופט ברוך כי יש לראות את מעשי הנאשם בחומרה רבה. הוא הדגיש כי זמן קצר לאחר שחרורה של מרים מבית החולים היא זכתה ל"ביקור" של אבו קישק בבית אחותה, שלווה בהתנהגות אלימה. השופט הוסיף כי מדובר במעשה מתוכנן, שבוצע - על-פי הטענה - על-רקע חוסר שביעות רצונה של משפחתו של אבו קישק מהקשר המתמשך בין מרים לאותו בן דוד. "גם אם אלה פני הדברים, אין להעלות על הדעת, שהפתרון לבעיות מסוג זה, יהיה על דרך של ירי במי שקיימה את הקשר הרומנטי, שנמשך כמה שנים, עד שנזכר מאן דהוא שהוא מפריע לו", כתב השופט.
השופט ציין כי הימלטותו של אבו קישק מהמשטרה והשימוש שעשה במסמכים מזויפים מלמדים שהוא פורע חוק של ממש. כמו-כן דחה את טענת הסניגור שאבו קישק מתחרט. הדבר היחיד שעליו הביע צער, היה הפגיעה בעוברה של מרים. אף מילת צער או חרטה לא הביא על הפגיעה במרים. כמו כן דחה את הטענה כי אין להפלות את אבו קישק מבחינת העונש לעומת עיסאווי.
השופט קיבל בעניין זה את טענת התובעת כי בניגוד לעיסאווי, יש לאבו קישק עבר פלילי הכולל עבירות אלימות וסחר בסמים. עיסאווי גם שימש נהג בלבד, ולא ירה.
אכזריות, רוע לב ואטימות
השופטת שבח, שסברה בדעת מיעוט כי היה מקום לגזור על הנאשם עונש כבד יותר, ציינה כי אבו קישק ירה במרים, שהכיר היכרות קרובה רבת שנים, שש יריות מטווח קצר של מטר עד מטר וחצי, בתכנון מוקדם, בדם קר ובאכזריות, תוך שאינו חס לא על חייה ולא על חיי עוברה שהיה עתיד להיוולד תוך ימים ספורים.
"המעשים שביצע הנאשם בתיק זה הינם יוצאי דופן בחומרתם ומעידים על אכזריות, רוע לב ואטימות", כתבה השופטת.