כל אם טרייה נתקלת פעמים רבות בהשוואות התפתחות בין תינוקה וילדים אחרים. כמעט כל נושא שיחה בין אמהות נסב סביב ההשוואות הבלתי נמנעות והבלתי פוסקות ביכולות המופלאות של כל ילד לבצע פעולות כאלה ואחרות.
למותר לציין, שאותה אם שתינוקה אינו מבצע את הפעולות שילדים אחרים מבצעים, מרגישה תסכול וחרדה ומתחילה לתהות האם משהו לקוי בקרב ילדה ואולי הוא זקוק לטיפול או אבחון מיוחד.
השוואות אלה אינם נחלתם של אמהות טריות בלבד ואף אמהות מנוסות יותר נוטות לבצע השוואות בין ילדיה השונים ונוטות לחשוב שקצב ההתפתחות, צריך להיות זהה בין ילדיה השונים.
למשפחה הקרובה תפקיד נכבד ומשמעותי בהכנסת מתח ולחץ לאם, אם שאלות כגון: מה הוא עוד לא מתיישב?....... שאלות מסוג זה טומנות בחובן אלמנט מלחיץ והאם מרגישה שניסיונה הוא דל לעומת ניסיונם העשיר של האחרים.
בבואנו לדון באבני דרך בהתפתחות
תינוקות, חשוב להדגיש מספר כללים:
1. לכל ילד קצב אישי משלו.
2. אין לבצע השוואות בין ילדים שונים בתוך המשפחה ומחוצה לה.
3. היחידי שמוסמך לקבוע איחור או פיגור התפתחותי הוא רופא הילדים או מומחה להתפתחות הילד, ולא כל גורם אחר.
4. אבני הדרך הינם כלליים ותינוקות שאינם מבצעים את אותם אבני דרך בזמן האמור, עדיין יכולים להיחשב כבריאים ותקניים.
אבני הדרך בהתפתחות הילד מחולקים למספר תחומי התפתחות:
1. התפתחות מוטורית.
2. התפתחות החושים.
3. התפתחות קוגניטיבית/שכלית.
4. התפתחות חברתית.
גיל חודש
התפתחות מוטורית
1. תנועות ידיים לא מתואמות.
2. הבאת ידיים לטווח העיניים והפה.
3. בזמן שכיבה על הבטן מניע את הראש מצד לצד.
4. הראש צונח לאחור אם לא תומכים בו.
5. אגרופים קמוצים.
6. רפלקסים ערים.
התפתחות חושית
1. מתמקד בראייה במרחק של 20 - 16 ס"מ.
2. מבט נודד ולעיתים פוזל.
3. מעדיף צורות של שחור ולבן וניגודים חזקים.
4. העדפת פרצוף אדם על פני צורות אחרות.
5. השמיעה בשלה לחלוטין.
6. מזהה מספר קולות.
7. יכול להסתובב לכיוון קולות מוכרים.
8. מעדיף ריחות מתוקים.
9. נרתע מריחות מרים או חומציים.
10. מזהה את הריח של חלב אמו.
11. מעדיף תחושות רכות ומחבקות.
12. הרתעות ממגע קשוח ומחוספס.
גיל 3 חודשים
התפתחות מוטורית:
1. בשכיבה על הבטן, מרים ראש וחזה.
2. תומך את הגוף בידיים בשכיבה על הבטן.
3. מותח את הרגליים ובועט בשכיבה על הבטן או הגב.
4. פותח וסוגר את הידיים.
5. בזמן שכפות הרגליים מונחות על משטח קשה, מותח הילד את רגליו למטה.
6. הבאת וידיים לפה.
7. חבטה בחפצים תלויים בידיים.
8. תפיסה ונענוע של צעצועים המיועדים לאחיזה.
התפתחות חושית
1. מסתכל ומתמקד בפנים.
2. מעקב אחר חפצים נעים.
3. זיהוי אנשים מוכרים ממרחק.
4. שימוש בידיים ובעיניים בתאום.
5. חיוך למשמע קול הורים.
6. מלמול.
7. חיקוי קולות מסוימים.
8. הפניית הראש לכיוון הקול.
התפתחות חברתית
1. חיוך חברותי.
2. הנאה ממשחק עם אנשים ובכי שהמשחק פוסק.
3. הבעה עצמית בעזרת הפנים והגוף.
4. חיקוי מספר תנועות והבעות פנים.
גיל 7 חודשים
התפתחות מוטורית
1. התהפכות מבטן לגב וחזרה.
2. התחלת ישיבה (בתחילה עם תמיכה ואח"כ עצמאית).
3. יכולת לשאת את משקל הגוף על הרגליים.
4. העברת חפצים מיד ליד.
5. אחיזה טובה.
התפתחות חושית
1. ראיית צבע מלאה.
2. הבשלת הראייה למרחק.
3. הבשלת היכולת לזהות עצמים נעים.
4. מגיב לשמו.
5. מגיב למילה "לא".
6. זיהוי רגשות לפי טון הקול.
7. תגובה לקול על-ידי השמעת קול.
8. שימוש בקול להבעת שמחה או כעס.
9. מלמול מורכב יותר.
התפתחות קוגניטיבית
1. מציאת חפצים שהוחבאו חלקית.
2. חקירה בעזרת ידיים ופה.
3. מאבק להגיע לחפצים שמחוץ להישג יד.
התפתחות חברתית
1. הנאה ממשחק חברתי.
2. התעניינות בדמויות במראה.
3. תגובה להבעות פנים של אחרים ברמה הרגשית.
גיל שנה
התפתחות מוטורית
1. ישיבה ללא תמיכה.
2. זחילה קדימה על הבטן.
3. עמידה על ארבע.
4. זחילה על ארבע.
5. מעבר מישיבה לזחילה.
6. עמידה.
7. הליכה בעזרת רהיטים.
8. עמידה לזמן קצר ללא תמיכה.
9. יכולת ללכת מספר צעדים ללא תמיכה.
התפתחות קוגניטיבית
1. בחינת חפצים בצורות ושיטות שונות - ניעור, חבטה, זריקה ועוד.
2. מציאת חפצים מוסתרים בקלות.
3. הסתכלות על תמונה נכונה כאשר קוראים בשמה.
4. חיקוי תנועות.
5. שימוש נכון בחפצים (שתייה מכוס, סירוק שיער, חיוג בטלפון ועוד...).
התפתחות שפתית
1. מתן תשומת לב לדיבור.
2. תגובה לבקשות פשוטות.
3. תגובה למילה לא.
4. תגובה בתנועות כמו נענוע ראש למילה לא.
5. מלמול בתגובה לפניה.
6. "אמא", "אבא".
7. תגובה בהתלהבות והתפעלות.
8. ניסיון לחקות מילים.
התפתחות חברתית ורגשית
1. חרדת זרים.
2. בכי כשההורים עוזבים - חרדת נטישה.
3. חיקוי אנשים במשחק.
4. העדפה לאנשים או צעצועים מסוימים.
5. בדיקת תגובת ההורים למעשים בזמן ההאכלה (סירוב לאכול, יריקת האוכל ועוד...)
6. בדיקת תגובת הוריו למעשים כדוגמא: בכי.
7. פחד ממצבים מסוימים.
8. העדפת הורה או מטפל על אחרים.
9. חזרה על קולות או תנועות למשיכת תשומת לב.
10. האכלה עצמית באצבעות.
11. הילד מושיט רגל או יד בזמן הלבשתו.
כאמור, אלה אבני דרך בסיסיות, שנבנו על-ידי מחקרים סטטיסטים ומייצגים "נורמה" מסוימת. החריגות יכולות להיות רבות ומגוונות לכל כיוון ואינן מעידות על "גאוניותו" של הילד או לחילופין "פיגור" הדורש טיפול.
החשוב מכל להעניק לילד המתפתח חום, אהבה, שייכות ותמיכה.
