מהפרת עד החידקל

כמה נפלא וקל ואיך לא חשבו על זה קודם, לחלק את המדינה לשני העמים המיישבים אותה, ונגמרו הבעיות. זה פתרון קל לאנשים הסבורים כי המאזינים בקרמלין של רוסיה הם מטומטמים, עיוורים או צרי אופקים. אז זהו, שגם הם לא...

אין שום סיבה להניח שפוטין נבער עד כדי שהוא ישכח כי מדינת ישראל איננה מיושבת רק על-ידי שני עמים מקוטבים וניצים ולעיתים גם שונאים, וכי יש בה גם דרוזים, ובדווים, ונוצרים, ויהודים חילוניים ואורתודוכסיים ופנאטיים, שההבדלים בין הבני-ברקים לבין היהודים משנקין גדולים יותר ממהבדלים והמחלוקות שבין יהודי שינקין לסליבריטאים מהמוקטעה.... ואיך אפשר לחלק מדינה כל כך קטנה לכל כך הרבה עמים שלכל אחד תהיה המדינה שלו שתיתן פתרון לעם שלה?

לא לחינם מכונה המדינה "אמא אדמה". אהבת המדינה לאזרחיה חייבת להיות כמו אהבת האם לילדיה: היא לא מתחלקת אלא נכפלת. הפתרון לריבוי העמים החושקים בהתיישבות בפיסת ארץ זעירה זו, אינו בחלוקתה אלא בהכפלתה.

הכיבוש והניצול והעושק שבהם מואשמת ישראל כלפי עזה אינם שונים מהתיעוב ההדדי שחשים ביניהם תושבי ניו-אורלינס וטקסס השכנה, ובכל זאת אף אחד לא מציע (בינתיים) לפרק את אמריקה בגלל ריבוי העמים והאינטרסים שבה.

אנחנו לא חייבים לאמץ את מודל ההתאבדות בשיטת הסלמי אותו הוריש לנו ערפאת. מותר לנו לאמץ מודלים מוצלחים מהעולם הנאור:

המודל הבריטי

ל"ממלכה המאוחדת" (UK) של אנגליה יש גם סקוטלנד וגם וולס וגם אירלנד (ויותר מוסלמים מאשר בכל פלשתין). אז מה? בגלל השינאה שחש סקוטי לאירי או הבוז שחש לונדוני לוולסי פירקו את אנגליה? בגלל הטרור האירי שלחו לאבו-עבאס שלהם נשק וציידו אותו בשוטרים וכוחות ביטחון? איפה נשמע כדבר הזה...

ומה רע באוסטרליה?

אוסטרליה זו מדינה "קצת" יותר גדולה ממדינת ישראל (כשמונה מיליון קילומטר מרובע!) ובכל זאת היא שולטת באמצעות ממשלה מרכזית אחת על שש תתי-מדינות (ניו סאות' ויילס, ויקטוריה, קווינסלנד, אוסטרליה הדרומית, אוסטרליה המערבית וטסמניה) ואת מעט הפלשתינים שלהם שהם לא הצליחו להשמיד (האבורג'ינים) הם משמרים בתנאים הומאניים של כבוד ורווחה ובעיקר סדר מופתי ומשמעת בלתי מתפשרת... ממש כמו האמריקנים עם האינדיאנים שלהם...

ומה גרוע כל כך בדוגמא הצרפתית?

מלבד העובדה שצרפת שולטת עדיין בחמש מדינות מרוחקות (גינאה הצרפתית, קלדוניה החדשה, וואליס ופטונה) צרפת מעולם לא חלמה להעניק לעמים היושבים בתוכה עצמאות, מדינה או אוטונומיה (פרובאנסלים, קטלאנים, באסקים, ויותר מוסלמים מאשר בכל פלשתין, והברטונים שהם בכלל עם שלם המאוכלס ברצף טריטוריאלי מוחלט בדרום מערב צרפת).

המודל הגרמני

ומה שאנחנו נוהגים כיום לכנות בפשטות "גרמניה" מה זה? גרמניה היא בסך-הכל איחוד פדרלי הכולל שש-עשרה מדינות (Länder) ו...439 מחוזות (קרייזה). לכל אחת מהמדינות עיר בירה, ממשלה ומוסדות משלה. רשימת מדינות גרמניה, מסודרות לפי גודל אוכלוסייתן: נורדריין-וסטפאליה, בוואריה, באדן-וירטמברג, סקסוניה התחתונה, הסה, סקסוניה, ריינלנד-פאלץ, ברלין, שלזוויג-הולשטיין, ברנדנבורג, סקסוניה-אנהלט, תורינגיה, מקלנבורג-מערב פומרניה, המבורג, חבל הסאר, ברמן.

האם מישהו מעלה על דעתו לבקש עצמאות ומדינה לכל אחת ממדינות גרמניה? לא! (כלומר כן, אבל אז מה...). גרמניה השכילה להעניק אוטונומיות מוחלטות, אך כאלה שאינן מוסמכות לפגוע במסגרת השליטה הגרמנית הכוללת.

והדוגמאות מכלל העולם הן רבות וטובות ומוצלחות: שוויץ, קנדה, סין, יפן...

שימו לב שכל המדינות המפותחות ביותר בעולם (ה- G8) פתרו את הבעיות של השוני והקיטוב החברתית והדתי והעדתי שלהם על-ידי פתרונות של איחוד ושליטת על כוללת ולא על-ידי חלוקה ופירוק, התנתקויות וכניעה לטרור.

למה כל המדינות הגדולות והמוצלחת והנאורות הללו מסוגלות לקיים משטר-על (שבישראל אוייבי המדינה ותומכי הטרור מכנים "כיבוש", אבל די בצדק כי איננו משכילים להעניק זכויות הוגנות למיעוטים) ואילו אנחנו, מדינה קטנה כל כך, עם מגוון עצום כל כך של מיעוטים מקוטבים, קופצים מיד לעבר ההתאבדות הקולקטיבית הזו המפרקת את החזון הציוני אשר נועד למעשה - גם אם שכחנו - לאפשר ליהודים להיות הבעלים של מדינה שתגן עליהם מפני הישנותה של שואה נוספת?

מדינה זה לא משפחה ולא כל אזרח חייב לאהוב או להסכים או להתנהג כמו כל יתר האזרחים. מדינה זו בסך-הכל מסגרת-על של "חיה ותן לחיות".

מכלול אינטרסים של מעטפת חוקתית (להבדיל מחוקית), המחוייבת לספק פתרונות עצמאיים ושונים המותאמים לאוכלוסיות שונות ומקוטבות, ולא להתפרק בהתאם לריבוי הקבוצות המתעקשות להיבדל מהקבוצות האחרות המרכיבות אותה, כי לזה אין ולא יכול להיות סוף. כי בכל מקום שבו יהיו שני אנשים יהיה הרצון להתנהל בשתי מערכות עצמאיות שונות, ואפילו בתוך בן אדם אחד יש קונפליקט מתמיד בין הלב למוח, וזו עדיין לא סיבה לנתק את הראש מהגוף...

גם לחרדים של בני ברק תגיע מדינה ועצמאות, ובאותו הצדק שמגיעה לפלשתינים מדינה: הם לא מוכנים לסבול פסיקות וחוקים המתירים נסיעה בשבת ומכירת חזיר, ולכן גם הם חייבים מדינה ומערכת חוקית וממסדית שתגן על הערכים המקודשים שלהם. והם צודקים, וזה שהאייטולות שלהם עדיין לא נתנו פקודה לטרור זה לא אומר שלא היו דברים מעולם וזה לא אומר שהשעון בכל פצצה חברתית מפסיק לתקתק.

והדרוזים, גם הם זו רק פצצת זמן חברתית, וגם הצ'רקסים הם אנשים חביבים אבל יהיה גבול גם לכושר הספיגה שלהם, ושל הבדווים, ושל ערביי ישראל, ושל האתיופים, והרוסים, ועדות המזרח, וכל שכבות המצוקה ובכלל - איפה זה נגמר ואיפה חייבים להרוג רעיונות רעים עוד לפני שהם מתחילים לצבור תאוצה לעבר התאבדות קולקטיבית?

הפתרון לא יכול להיות מתן מדינה לכל קבוצה שהיתה מספיק נחושה להילחם באמצעי טרור כדי לקבל עצמאות על ניהול האג'נדה הקבוצתית שלהם. זה פתרון קל, סביר, אבל מוטעה, ומסר ברור לכל חבורה עתידית: רוצים עצמאות? רוצים שלטון משלכם? רוצים ראש ממשלה ובית משפט ומשטרה פרטית שתגשים את האג'נדה שלכם? כמה פעולות טרור, נחישות ובכיינות שיטתית, והמדינה שלכם תישבר ותעניק לכם נתח מתוכה.

לפלשתינים מגיעים זכויות, לא פחות מהכבוד הרב והעושר והבריאות והשפע והפינוק שמעניקים יושבי רמת אביב המדושנים לחיות המחמד שלהם. את זה צריך ליישם במסגרת שליטה יהודית-דמוקרטית המאפשרת לפלשתינים לנהל את חייהם שלהם בעצמאות וכבוד וחופש מוחלטים, אבל מסביב למעטפת גליוטינה חד-משמעית, הקוצצת ידיים ורגליים וראשים של כל מי שמנסה לחרוג מהתכלית הפנימית של ניהול החברה הפנימי של הקבוצה.

לתת להם, ולדרוזים, ולבדווים, ולחרדיים בבני ברק, ולנטורי קרתא, סמכויות אוטונומיות לניהול מערכות חינוך, תרבות, דת, נישואין, משפט, חברה וכלכלה. אבל הכל בכפוף לחוקת על הנאכפת על-ידי רשויות הפדרציה היהודית-דמוקרטית: מותר להם לעשות הכל בתוך השטח שלהם, כל עוד מה שהם עושים אינו חותר תחת הקיום והתכלית של הקמת המדינה, שאותה למרבה הצער כבר שכחנו: לאפשר ליהודים מכל העולם להיות (1) עם (2) חופשי (3) בארצנו.

די להיכנע לטרור, ודי להתאבדות הקולקטיבית. צריך להכריז על פדרציה יהודית-דמוקרטית, ולעשות לכל הפלשתינים חשק גדול להיות חלק עצמאי אבל לא נפרד ממנה, כי האלטרנטיבה הפרמיטיבית והמושחתת והנחשלת שהמנהיגות שלהם מציעה להם היא הרבה יותר גרועה מכל פתרון אנושי, חכם ורחב לב שאין לנו כל בעיה להציע, וליישם.

מדינה אחת לכמה שיותר עמים! אבל מדינה שלא שוכחת על-ידי מי ולצורך מה היא הוקמה. כדי להתקיים בחוזקה ולאורך זמן, החזון הציוני חייב לכלול בתוכו מנגנון המאפשר לעמים השונים החיים במסגרתו לקיים חיים עצמאיים, בכבוד, חירות עיקרון אוניברסלי של חייה בתנאי שתיתן לחיות (ותמות שניה לפני שתרצה לאפשר לאחרים למות), ולא להרגיל את כל בעלי המחלוקות שבתוכינו שעל-ידי מספיק טרור ואלימות, גם הם יכולים לזכות במדינה משלהם.