|
|
|
|
| את המכתב הזה אני כותב בצער רב אך עם אמונה כי הכתוב כאן צריך להיאמר. | |
| ראש הממשלה הוא הדמות הכי משפיעה במדינה, ולכן יש לך את המחוייבות לתת דוגמה אישית. אני גדלתי בחברה בה חונכנו על ערכים ועל מידות. גם בזמן שירותי בצה"ל המפקדים דברו איתנו והחדירו לנו את חובת הערכים וההתנהגות הנאותה (כך בהתייחסות למחבלים אותם עצרנו, בהבנת חשיבות השירות הצבאי ובמיוחד בלקיחת אחריות). | |
| מפקד טוב שרוצה להוביל אחריו את חייליו לנצח במלחמה חייב להיות ראוי לכך, כמו כן חייב המפקד להיות מוערך ושחייליו יסמכו עליו. אתה איבדת את האמון של הציבור, ואינך ראוי להוביל עוד את העם ואת המדינה. | |
| לכן בכאב רב אני קורא לך קח אחריות על שגיאותיך ועל מעשיך. אתה שעל-פי העדויות לקחת שוחד, חילקת טובות הנאה וכו'... פנה את מקומך והילחם להוכחת חפותך. אפשר למוסד מכובד כמו הכנסת לשוב ולקבל את אמון הציבור. | |
|
|
|
|
בשבוע הבא ייצא אייל אמוץ מפסגות לארצות הברית. כאשר ישוב מהדרכה במחנה הציוני "ניו ג'רזי וואי-קאמפ" בעוד חודשיים, הוא מעריך כי לא יראה את אהוד אולמרט על כס ראש הממשלה. אמש (יום ה', 29.5.08) הגיע אמוץ לבית ראש הממשלה בכיכר פריז בירושלים, וביקש למסור מכתב לראש הממשלה. אולמרט לא היה בבית, או שהיה בבית, אבל לא בבית הזה.
אמוץ, בן 21, חייל משוחרר בפלח"ן נח"ל הגיע לבית ראש הממשלה לאחר מסע ארוך. הוא יצא מבסיס מיטב בתל השומר (לשעבר הבקו"ם), ממנו השתחרר בו-ביום משירות סדיר, וצעד רגלית לירושלים. הוא החליט לא לשתוק לנוכח עננת השחיתות שאופפת את ראש הממשלה ולנוכח שתיקתם של שרים וחברי כנסת.
"אני צועד בשם החיילים שלא יכולים למחות. כמי שצעד 90 ק"מ בשביל כומתה, אני מוכן לצעוד עוד 60 ק"מ כדי להיאבק כאזרח על מדינה נקייה משחיתות", סיפר.
"מה המסר שהממשלה מעבירה לחיילים ולצעירים במדינה", שאל, "אם ראש הממשלה שמואשם בהאשמות חריפות כל כך בעדות בבית המשפט, נוהג כאילו לא קרה כלום, וממשיך להידבק לכסאו. רוב המערכת הפוליטית שותקת כאילו לא ראתה ולא שמעה דבר".
אייל אמוץ הגיע לבית ראש הממשלה, וביקש למסור לו מכתב שכתב. המאבטחים לא התירו לו להיכנס, ואף לא הסכימו להעביר את המכתב הלאה. אמוץ לא אמר נואש. "אשלח אותו בדואר", הבטיח. ספק אם לראש הממשלה יהיה פנאי להציץ במכתב.
