אלכסנדר רובינצ'יק תבע את למברג חומרי בניין בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה לאחר שהתמהמהה בתיקון ארונות קיר, עם פגמים, שהותקנו אצלו בדירה. מכתב התביעה עלה שהתובע הזמין מהנתבעת ארונות מטבח ושילם את מלוא עלותם. בעת ההתקנה התגלו פגמים ושתי דלתות לא הותקנו כלל. התובע ביקש מהנתבעת לתקן את הליקויים מיידית וכשנהגה בסחבת, הגיש בצר לו ובלית ברירה את התביעה. ומה קרה לאחר הגשת התביעה? ראו זה פלא: הנתבעת תיקנה את הליקויים אך עשתה זאת בעצלתיים, והתיקון נמשך מספר חודשים. התובע ביקש לפצות אותו בגין הטרטור, ההכבדה, חוסר הנוחות ועוגמת הנפש שנגרמה לו בעטיה של התנהלותה הקלוקלת של הנתבעת.
הנתבעת השיבה להגנתה שהחתימה את התובע, בחודש ינואר השנה, על טופס ויתור תביעות ומכאן שאין מקום לנהל את התיק. היא ביקשה לדחות את התביעה. מה גם שלדבריה, הפגמים תוקנו לשביעות רצון התובע.
השופט זכריה ימיני שדן בתיק קבע שלכתב הוויתור אין ערך, מאחר שהתובע אינו דובר וכותב עברית ומהלך הדיון תורגם לו על-ידי בנו - "איני נותן משמעות לכתב הויתור". בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, חייב השופט את הנתבעת לשלם לתובע 1,000 שקל, כולל הוצאות משפט, והסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. "לאחר שהנתבעת תיקנה את הליקויים, נותר לדון אך ורק בשאלת הפיצויים בגין עוגמת נפש אותם תבע התובע בכתב התביעה. לאחר ששקלתי את כל נסיבות העניין, סבור אני שאכן נגרמה לתובע עוגמת נפש ואני מחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוים".
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
