עיוותי עמוד השדרה יכולים להופיע בילדים בכל גיל, אך הם נפוצים יותר בגילי העשרה המוקדמים. אנו מכירים שני סוגים עיקריים של עיוותים - עקמת (Scoliosis) ועקשת (Kyphosis).
עקמת היא סטייה לימין או לשמאל של עמוד השדרה, ואילו עקשת היא כיפוף לפנים. שני סוגי העיוות ניתנים לאבחון מוקדם ולטיפול מוקדם, המונע החמרה וטיפולים קשים יותר בעתיד, ומכאן חשיבות האבחון המוקדם. סקירה זו תעסוק בעיקר בעקמת.
עמוד השדרה הוא מבנה תלת-ממדי וגם העיוותים בו הם תלת-ממדיים בדרך כלל. כאשר אנו דנים בעקמת אנו מזהים עיוות בשני מישורים: סיבוב של החוליות הגורם לבליטה של הצלעות בצד אחד ולסטייה במישור הקדמי לימין ולשמאל. עקב המבנה המרחבי המורכב של החוליות, שני העיוותים קשורים זה בזה, וגם הטיפול בהם משולב.
עקמת מאובחנת ב- 3 אחוזים מהילדים בגילי העשרה, ונפוצה פי 4 יותר בבנות, אך עקמת חמורה המחייבת טיפול מאובחנת רק ב- 0.3 אחוז מאוכלוסיית הילדים. קיימים כמה סוגי עקמת, אולם אנו נתרכז בעקמת מסיבה שאינה ידועה (אידיופתית), שהיא הנפוצה ביותר.
עקמת אידיופתית שכיחה באופן מוגבר במשפחות ולא הוכח כל קשר עם גורמים סביבתיים, יציבה או פעילות גופנית. לא נמצא כל קשר עם משקל הילקוט או עם צורת נשיאתו, צורת ישיבה ועמידה (כולל ישיבה מוזרה מול מחשב למשך שעות ארוכות) וסוג הכיסא או המיטה.
עיוותי עמוד שדרה מתקדמים בקצב מהיר יותר בתקופות גדילה מהירה, המופיעה בגילי העשרה. מניסיוני, הורים רבים לוקחים את ילדיהם לבדיקה אצל אורתופד ילדים, עקב רושם שהילד כפוף, ולעתים קרובות הבדיקה מביאה לידי גילוי מוקדם ומקרי של עקמת. ילדים נוספים אובחנו במרפאתי כאשר פנו עקב סיבה שאינה קשורה לגב כגון כאבים בברכיים הנפוצים בגיל העשרה, ובבדיקת הגב השגרתית התגלתה עקמת.
בבתי הספר בישראל לא מתבצעת בדיקה שגרתית של עמוד השדרה בגיל העשרה, דבר שהיה יכול לאתר חלק גדול מהעקמות, ואילו בעולם בדיקות אלו מקובלות. מומלץ לכל ההורים ליזום את הבדיקה בתקופה שמתחילה הגדילה המהירה של גיל העשרה ולפנות לאורתופד ילדים לבדיקה.
ברוב הילדים מומלץ לערוך את הבדיקה בין גיל 9 ל-12, אם כי בבנים הגדילה המהירה עשויה להתחיל אף מאוחר יותר. בדיקת הגב פשוטה מאוד, ואין היא כרוכה בשום סיכון או אי-נוחות. הבדיקה נעשית כאשר הרופא יושב מאחורי הנבדק ומתבונן בגב בעמידה ישרה ובכיפוף לפנים. אני נעזר בבדיקה במכשיר פשוט הנקרא "סקוליומטר" והוא בעצם פלס המותאם בצורתו לבדיקת עמוד השדרה. נוסף על כך יש לבדוק את אורך הרגליים לאבחון הפרש באורך הרגליים המשפיע לעתים על מנח האגן והגב.
במקרים שיש הפרש באורך הרגליים מבוצעת בדיקה נוספת של הגב בישיבה על מיטת הבדיקה, דבר המבטל את ההפרש באורך. יש להדגיש, כי על-מנת לראות היטב את הגב יש להסיר את החולצה לחלוטין, אך אין צורך בהסרת חזייה אצל בנות. עקב הרגישות הרבה בגילים אלו, רצוי להכין את הבנות מראש לצורך בהסרת החולצה.
כאשר מאובחנת עקמת מפנים את הילד לצילומי רנטגן בעמידה, המדגימים את עמוד השדרה. התצלומים נמדדים ונקבעת זווית העקמת, וכן נבדקים סימנים שונים של התפתחות לוחית הגדילה של העצם,
ובעזרתם מעריכים כמה זמן נותר לגדילה.
לאור ממצאי הצילום ממליצים לילד ולהורים על טיפול. בילדים רבים יש צורך במעקב בלבד ללא כל טיפול. בעקמת קלה ניתן לטפל בפיזיותרפיה, ובעקמת חמורה יותר יש צורך בשילוב מחוך לגב עם פיזיותרפיה. בעקמת חמורה עם זווית מעל 60 מעלות יש צורך בניתוח. הפיזיותרפיה המומלצת בשנים האחרונות היא פיזיותרפיה בשיטת Schroth הניתנת בכמה מכוני פיזיותרפיה של מכבי.
טיפולים אלו מחייבים משמעת עצמית ותרגול יום-יומי מצד הילד המטופל, והם יכולים להשפיע על עצירת התקדמות העקמת. כאשר יש עקמת חמורה יותר המחייבת טיפול במחוך, יש לחגור אותו רוב שעות היממה, 23-20 שעות לפחות.
מטרת טיפולים אלו למנוע ניתוח, שעלול להביא לידי הגבלת תנועות עמוד השדרה. הטיפולים יימשכו עד סיום הגדילה, אך גם לאחר מכן מומלץ להקפיד על תרגילים לשיפור היציבה.
לסיכום, אבחון מוקדם של עקמת יאפשר לזהותה כאשר העקמת קלה, וכאשר ניתן לטפל בה באמצעים קלים יחסית. פנייה במועד לאורתופד ילדים, גם כאשר ההורים אינם מבחינים בכל עיוות, תאפשר להם לוודא שהילד בריא, ואם יש ממצא - לספק לו את הטיפול המתאים במועד.
