פישר מנמק הזיגזוג בריבית מתחילת השנה

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הגן היום (ד', 4.6.08) על החלטותיו להעלות את הריבית בינואר, להפחיתה במרס ואפריל, להשאירה ללא שינוי במאי - ולהעלותה בחודש יוני. מדיניות זאת מכונה זיגזוג.

"בחודשיים האחרונים של 2007", אמר פישר, "חלה עלייה במחירי הייבוא על-רקע עלייה במחירי המזון והאנרגיה בעולם. במקום להעלות את הריבית בצורה חדה על-מנת להחזיר את האינפלציה לתוך היעד במהירות, החליט הבנק להעלותה בצורה הדרגתית בציפייה שמדיניות ריבית זו תתרום לחזרת האינפלציה לתוך היעד בפרק של עד 12 חודשים קדימה.

"ואכן הריבית לינואר הועלתה ב-0.25%. אבל כאשר על-רקע ההידרדרות במצב המשק האמריקני בסוף 2007 ותחילת 2008, התגבשה ההערכה כי המשק הישראלי עלול להיכנס להאטה בצמיחה ב-2008, ראה הבנק מקום להפחתה חדה יחסית בריבית, גם כדי לתמוך בפעילות הריאלית, ובעיקר לנוכח ההערכה כי ההשפעות הדיס-אינפלציוניות של ההאטה, ושל ההתחזקות המצטברת של שער החליפין מהוות רוח גבית בהחזרת האינפלציה ליעד עד סוף השנה".

במרס ואפריל הופחתה הריבית במחצית האחוז, ופישר אומר עתה כי הדבר היה "בכפוף להפחתת הלחצים האינפלציוניים הופחתה הריבית, מה שעשוי לתמוך בהמשך צמיחת המשק, מבלי לפגוע בחזרת האינפלציה לתוך תחום היעד השנה". היום הוא אמר כי "מאוחר יותר, לנוכח סימנים לעלייה באינפלציה, החליט בנק ישראל לא לשנות את הריבית לחודש מאי והסביר כי ההחלטה היא עקבית עם התמיכה בצמיחה והתעסוקה - זאת בכפוף לחזרת האינפלציה לתוך יעד יציבות המחירים". ביוני הועלתה הריבית ברבע אחוז, ופישר אומר כי "לנוכח הסטייה הגדולה יחסית שנוצרה מיעד האינפלציה באפריל, נבעה ההחלטה להעלות את הריבית מההכרח להחזרת האינפלציה לתחום של יציבות המחירים, ובכך לחיזוק התשתית החיונית להפיכת הצמיחה במשק לצמיחה בת קיימא".

לדבריו "אם שמים לב להסברי בנק ישראל אפשר לומר כי הבנק לקח בחשבון את ההאטה הצפויה בפעילות הריאלית בהחלטות הריבית וזאת, תחת ההערכה שהיתה כי האינפלציה תתכנס ליעד בטווח זמן סביר. כלומר, בנק ישראל נשאר עקבי עם גישתו הגמישה ביחס ליעד האינפלציה. ומה המשמעות של הגישה הזו? בנק ישראל רואה ביעד האינפלציה היעד המרכזי למדיניות הריבית. עם זאת, קיימת גמישות בכך שלא בכל מקרה של סטייה מהיעד נכון לבצע צעדים לחזרה מיידית של האינפלציה ליעד - אלא צעדים שיביאו לחזרה הדרגתית, בתוך פרק זמן סביר - של עד 12 חודשים קדימה. למשל, העלאות הריבית ב-0.25% בחודשים ינואר ויוני".

"ועוד מילה לסיום", סיכם הנגיד, "לאחרונה נשמעים קולות הקוראים למשרד האוצר לבצע צעדים שונים כדי להשפיע על שער החליפין או על ההשלכות של התחזקות השקל. אין בעניין הזה תרופות פלא וכדאי להיזהר מצעדים שלכאורה נותנים תשובות קצרות טווח אך לא עוזרות, ולעיתים מזיקות, בטווח הארוך. אני סבור כי משרד האוצר נוקט במדיניות הדרושה בתקופה הזו והיא מדיניות של שמירה איתנה על המשמעת התקציבית. זו התשתית החשובה ביותר להתמודד בהצלחה עם האתגר האמיתי והוא צמיחה מהירה ומתמשכת של המשק הישראלי והמשך הגברת התעסוקה בו. בנק ישראל, מצידו, ימשיך לתרום למשימה החשובה הזו ע"י החזרת האינפלציה לתחום יציבות המחירים".