מחקר חדש ומפתיע מראה כי תזונה דלה במלח עלולה להזיק ללב יותר מתזונה עשירה במלח.
למרות זאת, אל תמהרו למטבח להוסיף עוד חופן מלח לסיר שעל האש.
החוקרים אינם ממליצים לרוץ ולקנות מלחיה חדשה לבית במטרה לשפר את הבריאות הקרדיווסקולרית (של הלב וכלי הדם), אך מאמינים כי לאנשים שונים יש צרכים שונים.
- החוקרים - מהקולג' לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין.
המחקר, שפורסם במהדורה המקוונת של העיתון "General Internal Medicine", אינו מאשר כי התזונה הדלה במלח עצמה היא שמזיקה ללב, אלא כי אנשים שאוכלים את הכמות המועטה ביותר של מלח סובלים מהשיעור הגבוה ביותר של מוות ממחלות לב.
החוקרים מאמינים כי לא ניתן לקבוע ללא ראיות כי תזונה דלה במלח אינה יכולה להזיק.
הם בדקו סקר בריאות ממשלתי שכלל כ-8,700 אמריקנים, בין השנים 1988 ל-1994. כל המשתתפים היו מעל גיל 30, ואף אחד מהם לא הקפיד על תזונה ספציפית דלה במלח.
לאחר מכן בדקו החוקרים מה קרה למשתתפי המחקר בשנת 2000.
גם לאחר שהחוקרים בחנו את הנתונים הסטטיסטיים כדי לקחת בחשבון את ההשפעה של גורמי סיכון קרדיאלים כמו עישון וסוכרת, הם גילו כי 25% מהמשתתפים שאכלו את הכמות הקטנה ביותר של המלח היו בסיכון גבוה ב-80% למות ממחלה של הלב לעומת 25% שאכלו את הכמות הגבוהה ביותר.
הם אינם מזלזלים בהנחה כי מלח עלול להזיק לאנשים מסוימים. עם זאת, הטענה העיקרית להורדת כמות המלח כמניעה למחלות לב מסתמכת על הקשר בין כמות גבוהה של נתרן ללחץ דם גבוה. מחקרים רבים עסקו בקשר הזה, אך כשבחנו את המספרים, השוני הממוצע בלחץ הדם שקשור לצריכת הנתרן היה מצומצם ביותר, לטענתם.
החוקרים אינם משוכנעים שיש לומר לאנשים בריאים להקטין את צריכת המלח, במיוחד שלא תמיד קיימת השפעה לשינויים מתונים. לדבריהם, אין כל סיבה לומר לרוב האנשים, במיוחד לאלו שלחץ הדם שלהם נורמלי, לא לאכול מלח.
המחקר לא תוכנן לזהות השפעה ישירה של סיבה ותוצאה בין צריכת מלח למוות קרדיאלי. במקום זאת, הוא בדק רק את הקשר הפוטנציאלי. ייתכן וצריכת מלח משקפת גורמים אחרים המשחקים תפקיד משמעותי.
מומחים שהגיבו לממצאים אמרו כי מחלות קיימות יכולות להיות גורם נסתר. עורכי המחקר לא יכלו לקחת בחשבון - לגבי כל משתתף בסקר - אם הוריד את צריכת המלח כתוצאה ממחלת לב, לחץ דם גבוה או סוכרת.
בסה"כ, ממצאי המחקרים לגבי הסכנות שבמלח נותרו לא חד-משמעיים. חולים עם לחץ דם נורמלי יכולים להמשיך לצרוך מלח, אך בכמות מתונה, ולזכור כי פרופיל התזונה הכללי הוא שחשוב.
