|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
קצין משטרה שחושף שחיתות של בכירים, צריך להיות "יקיר הציבור". לפי מאות טוקבקיסטים תומכים - סנ"צ אפרים ("קרמשניט") ארליך הוא יקיר "סולדי השחיתות". התקווה הכחולה. אסור שתיפול שערה אחת משערות ראשו, סליחה מהגבות שלו
|
שאלה קשה: מה הייתם עושים אילו עבדתם בארגון ממשלתי, והייתם מגלים התנהלות שנראית לכם כנגועה בשחיתות? מהתקשורת למדנו, שהיו פה ושם חושפי שחיתות, שאחרי שעזרו בניקוי המערכת, נחשפו לנקמתם של המושחתים. ואלה, או עושה דברם, כילו בהם את זעמם. השורה התחתונה: הם שילמו מחיר אישי כבד.
השבוע נתבשרנו שמיסטר איקס, חושף "פרשת פריניאן", הוא הקצין המצטיין, סנ"צ אפרים (קרמשניט) ארליך. הסיפור שווה סרט גנגסטרים: שוטר במדים רוצח, ואחרי זה נרצח (במקסיקו)- ו...התיק ניסגר! אחרי לילות של נדודי שינה הוא החליט: אני לא מוכן לשתוק. שתיקה במקרה כזה, היא סוג של שותפות.
לרבים מהאזרחים יש תחושה ש"משהו רקוב שם למעלה". סטטיסטיקת הפשיעה, היא יותר מ"כתב-אישום", היא "הרשעה". ויש הרגשה שאילו היתה מתאפשרת הצצה אל מאחורי הקלעים של המשטרה, והציבור היה רואה את הקריטריונים לפיהם זוכים הקצינים לקידום - הזעם וחוסר האמון כלפי המערכת היה עולה. כישורים לא נחשבים, רק יחסים אישיים. חייבים לשנות את כללי המשחק באמצע המשחק, בלי להודיע לממזרים.
מי שמכיר את המשטרה, יודע: צריך הרבה אומץ לב כדי לחשוף שחיתות של בכירים. בישראל - למעט המלשנים מ"שלום-עכשיו"- לא אוהבים מלשנים. ומה שעשה קרמשניט, נתפס בעיני (חלק מ-) הקצונה הבכירה, כהלשנה. במיוחד אצל אלה שקיבלו מכתבי אזהרה מוועדת זיילר, וחבריהם, שקידומם מובטח בזכות קירבתם.
קצין משטרה שחושף שחיתות של בכירים, צריך להיות "יקיר הציבור". לפי מאות טוקבקיסטים תומכים - סנ"צ אפרים (קרמשניט) ארליך הוא יקיר "סולדי השחיתות". התקווה הכחולה. אסור שתיפול שערה אחת משערות ראשו, סליחה מהגבות שלו.
השחיתות היא חגיגה בלתי מוסרית בעליל, על חשבון האזרחים. ומבחינתם של המושחתים, חושף השחיתות הוא משבית חגיגות. ואיזהו החוגג שלא יכעס על משבית החגיגות? מהסיבה הזו, קרמשניט, נתפס כאויבם של החוגגים, והם יעשו הכול כדי להיפרע ממנו.
בשלב הראשון - הבאשת ריחו בעיני הציבור באמצעות הדלפות בעילום שם. את הכותרת: "קרמשניט ירד מהפסים", לקח עורך nrg (22.6.06) מציטוט של פחדן לובש מדים, שתפס הזדמנות ללכלך. באותה כתבה קראנו גם את צמד המילים "בושה וחרפה", ו-"הדבר הראשון שלומדים במשטרה היא נאמנות למפקדים ולמערכת". ו-"למלשינים לא תהיה תקווה". אח"כ נידוי, ואם תהיה הזדמנות- סילוק.
מכל הציטוטים, מה שהכי צריך להדאיג את דיכטר, ערן שנדר, ומני מזוז הוא הציטוט הבא: "מי שחצה את הגבול, צריך לדעת שאין מחילה, ואין חזרה". קוראים יקרים, מדובר בטרימינולוגיה המקובלת במאפיה. אם ככה מדברים בצמרת המשטרה, כולנו בצרות. "בכיר" המקורב למפכ"ל משתמש בקוד הלקוח מהעולם התחתון?? מה פירוש "אין מחילה, ואין חזרה"? המשטרה זה העסק של האבא שלהם? מישהו צריך להסביר להם: א)- אתם משרתי ציבור, ב)- הנאמנות הראשונה נתונה לחוק, לא למפקדים.
פרשת פריניאן, היא פרשה מ-ז-ע-ז-ע-ת. נודף ממנה ריח חריף של סימביוזה אסורה בין פושעים לשוטרים. וגם אם מחמת התחכום, לא ימצאו ראיות מפלילות, יש לנו כאן התנהלות בלתי מוסרית. הגיע הזמן שנדרוש ממשרתינו ללכת הביתה, גם אם "שוטטו" בשטח האפור. אנחנו רוצים אותם ללא רבב. במיוחד את אלה המופקדים על שמירת החוק.
"רציתי להצעיר את המשטרה"! כך הסביר השר הקודם צחי הנגבי, כשהציג לעיתונאים את המפכ"ל החדש קראדי. אם הנגבי חשב שהצערת המשטרה היא צו השעה, דיכטר צריך לנקות את אורוות הקצונה הבכירה. הן יותר מסריחות מהאורוות של סוסי המשטרה... מאחר שאין זה סביר למנות כמפכ"ל קצין בדרגת סנ"צ, יתאמץ כבוד השר בין הניצבים. אני בטוח שישנם מתאימים.
וקרמשניט? רק הוא יכול לגרום לי לראות בליל יום העצמאות את הטקס המשעמם של הדלקת המשואות...
|
| תאריך:
|
24/06/2006
|
|
|
עודכן:
|
24/06/2006
|
|
נרי אבנרי
|
|
כשקראתי בסוף השבוע את המאמרים של שניים מבכירי הפובליציסטים של "הארץ", יואל מרקוס וזאב שיף, לא האמנתי למראה עיני. הייתי בטוח שאני קורא מאמרי מערכת של "נקודה", או רחמנא ליצלן של "מקור ראשון". כותב יואל מרקוס: "דין קסאם ששוגר ללב אוכלוסיה, גם אם לא הרג איש, דינו כאילו פגע וגרם לטבח אזרחי המוני, והוא מחייב תגובה חריפה. על הפלשתינים לדעת שאם אזרחים ימשיכו להיות יעד בלא הבחנה - גם אזרחים עלולים להיות מטרה. לא בשיטת פרס שמרס, אלא בשיטת עין תחת עין".
|
|
|
|
|
פרשת האונס בחיל האוויר מזעזעת אותי מכל היבט שאסתכל. כאדם, כאישה, כאם, כמי שעוסקת בתפקיד חינוכי. כל התהליך החינוכי כולו, שאנו מעניקים לילדינו-תלמידנו, מרגע שעמדו על דעתם, מכוון לכך שברגעים של בחירה, כשלא נהיה שם איתם להנחותם ולהדריכם - יעשו את ההחלטות הערכיות הנכונות. יגיבו בסיטואציה מסוימת בה נדרשת הכרעה ערכית - כפי שאנו מצפים מבן אנוש הומני ומוסרי. יעשו שימוש בערכים ששנים כה רבות שיננו בתיאוריה. לכך הלא מכוון כל התהליך החינוכי, וברגע שזה לא קורה -זה מאכזב ומהווה שבר ערכי חמור.
|
|
|
|
|
אינני מכיר את אלי דהאן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה בצפון, וגם אין הוא הנושא שלי. מדובר בעוד עסקן מפלגתי קטן שהסתבך בפרשיות פיננסיות בעלות אופי פלילי. לא היתה שום סיבה להתייחס אליו אלמלא התרחשו ההסתבכויות שלו כאשר מילא תפקיד "ממלכי" מטעם לשכת ראש הממשלה.
|
|
|
|
|
התקשורת, ובראשה ידיעות אחרונות עם בוקי נאה כמוביל, מלאים משלשום בתהילתו של קצין משטרה שגרתי, ממוצע, שלא התקדם כל כך בקריירה שלו במשטרה ושרבים וטובים בה סבורים שהוא "עושה צרות מקצועי" שאינו נמנה עם המוכשרים והרציניים בה ולכן גם הקריירה שלו "צלעה". זהו סנ"צ אפרים ארלי(המכונה "קרמשניט").
|
|
|
|
|
כאשר מונה, בימים אלה, שר הפנים רוני בר-און כחבר הוועדה לבחירת שופטים, במקומו של השר המיועד, אופיר פינס, היו צריכים לנוע אמות הסיפים האישיות של האזרחים הישרים במדינה מחשש שיש כוונה מחודשת של הרשות המבצעת להשתלט בשלט קרוב על הרשות השופטת.
|
|
|
|
|
