|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
משפחת שליט צריכה להיערך לנורא מכל, שכן ישראל כבר מזמן לא אותה ישראל של סבנה או אנטבה
|
גלעד שליט נחטף ביום א' ה- 25.06. בהתחלה האמינו אזרחי ישראל כי הילד הממושקף יחזור בתוך מספר שעות, אולם עד רגע כתיבת שורות אלו (כניסת שבת, 30.06) הילד עדיין לא שב לחיק משפחתו. האם ישוב? הלב, שלעולם לא יחדל להאמין, עודנו מקווה, אולם השכל, אותו נדבך ריאליסטי, אומר לנו שלא.
פעם האמנו וגם ידענו, שצה"ל לא מפקיר פצועים בשטח, שנסכן כיתה שלמה על-מנת לחלץ חייל אחד. גם אני האמנתי לכך. אולם משהו בתוכי נשבר, כאשר הופקר שוטר המג"ב מידחאת יוסף. אתם זוכרים את האירוע המביש הזה? הוא מצטרף לבריחה המבישה ממתחם הקבר, ובהמשכה, להפקרת הפצועים בהר עיבל, גילה וקבר רחל.
אזכיר לאלו שריבוי המחדלים העמיס על זכרונם: באירוע, שקרה בתחלית האינתיפאדה, צר המון פורעים ערבים על הקבר שבו היו נצורים קומץ חיילים. אש כבדה נורתה על מתחם הקבר ומידחאת יוסף נפצע קשה. כוחות גדולים של צה"ל היו ערוכים בסמוך. גם תוכנית חילוץ מפורטת, "כתונת פסים", היתה מוכנה מבעוד מועד, אולם הרמטכ"ל שאול מופז, מחשש לפגיעה בערבים רבים בשעת הכנסת כוח החילוץ המשוריין - נמנע מהפעלת הכוח. הוא העדיף לסמוך על האויב. הוא העדיף לסמוך על ג'יבריל רג'וב, שיחלץ את מידחאת יוסף, רק כדי "לא לחמם את הגזרה". כתוצאה מכך מידחאת יוסף דימם וגסס במשך שעות עד מותו.
משפחת יוסף האמינה, שבנה יחולץ, אולם, לו היו לומדים את דוח חייקוב (מפקד DCO בזמנו) הם היו יודעים, כי אין לסמוך על המשטרה הפלשתינית. קביעה זו נעוצה באירוע קודם, שבצבא זכה לשם הקוד "עופרת יצוקה", והוא עימות אלים וארוך שהתרחש במאי 2000 באיזור הקבר, כחצי שנה לפני מותו של מידחאת יוסף.
באירוע זה הותקף מתחם הקבר שהיה אז בשליטת ישראל אך בתוך איזור איי של הרשות הפלשתינית. החמושים פרצו, פתחו באש על לוחמים ופצעו קצין צה"ל. כוחות המשטרה הפלשתינית איבדו שליטה על האירוע. על-פי הנהלים, היו החיילים אמורים לפתוח במבצע ששם הקוד שלו הוא "כתונת פסים", שפירושו כניסה וחילוץ הקצין הפצוע. אולם לא כך קרה. "הדרג הממונה לא איפשר הכנסת (החיילים) לתוך שכם מתוך הבנה, כי מהלך כזה טומן בחובו סיכונים ברמה העלולה להשפיע על תהליך השלום עם הפלשתינים", נכתב בדוח חייקוב. "הפתרון שנבחר הוא השתלטות הכוחות הפלסשתינים ללא מעורבות אופרציה ישראלית וכן פינוי הנפגעים על-ידי הפלשתינים".
"כתונת הפסים" הוכתמה בדמו של מידחאת יוסף שגסס במשך שלוש וחצי שעות, ומתל-ראס צפו במשקפות, וצילמו את המתרחש שם, המח"ט ומפקד האוגדה, ואלוף הפיקוד והרמטכ"ל. אלוף הפיקוד הורה קודם לכן להניע את הטנקים לפאתי שכם כדי "לקצר טווח", אבל צה"ל, כך נאמר בדוח, החליט לעצור את הטנקים, לא להתקדם, לא לחלץ באש, אולי יבוא עוד מעט אותו רגו'ב ויציל את חיילי צה"ל.
כן, היתה ועדת חקירה של צה"ל על האירועים, הוועדה של האלוף במילואים יורם יאיר, יה-יה. הוועדה נועדה לחקור למה לא חילצו בכוח, למה סמכו על ג'יבריל רג'וב מראשי ארגוני הרצח, למה אפילו לא ירו אש מדויקת על פורעים שתקפו את הקבר, למה הופנו קני צה"ל לעבר מגרש כדורסל ריק כשבתוך הקבר באותה שעה ממש מדמם מידחאת יוסף למוות. אולי משום שלא רצו לפגוע ברוצחים משום שהאוריינטציה הפוליטית, לא הצבאית, בניגוד לכל הגיון צבאי שהיינו מצפים מרמטכ"ל, האוריינטציה הפוליטית היתה לסמוך על רג'וב. ועדת הטיוח אמרה שזה היה בסדר. יה-יה, יאדה-יאדה ובלה-בלה... סימני קוד לקריסת כל מה שהאמנו בו.
לכן, בלב כואב, לא הייתי ממליץ למשפחת שליט לפתח ציפיות. לא מהתנהלותו של עמיר פרץ (שמתאים לתפקיד שר הביטחון, כמו שאני מתאים לתפקיד יו"ר "שלום עכשיו"), לא מדבריו הכאילו-לוחמניים של אולמרט ולא משמעון "קסאמים-שמאסמים" פרס. כל אלו לא יתנו לצה"ל לנצח. ואני מבקש מקברניטי המדינה - בשם רבים ממכרי - אם גלעד שליט לא יחזור אלינו בחיים, אנא שחררו את המחבלים שלכדתם במבצע האחרון. אנא שחררו אותם ממטוס "הרקולס" בגובה שניים-שלושה קילומטרים. אל תתנו להם לשבת בכלא, לאכול קוטג' 9% ולעשות תואר אקדמי על חשבון משלם המיסים.
לזכרו של אליהו אשרי הי"ד.
|
| תאריך:
|
05/07/2006
|
|
|
עודכן:
|
05/07/2006
|
|
אלכסנדר גולדנשטיין
|
|
מאז הפכה רשות הדואר מרשות סטטוטורית לחברת דואר ממשלתית, אין שום סימנים לתחרות בשוק הדואר בישראל אולי המצב אף החמיר, דבר לא השתנה, התורים באשנבים גדלו, נסגרו סניפי דואר, יחסי סוכנויות הדואר וחברת הדואר הגיעו לבתי משפט, השרות בפריפריה נפגע, המחירים לצרכן עלו ולמגזר העסקי ירדו באופן דרמתי.
|
|
|
|
|
לאחר מלחמת העולם השנייה, נלחמה אירופה בכל תופעה של גזענות ולאומנות שצצה בתחומה. באותן הזדמנויות, כמו שאירע בתחילת העשור, נראה היה שהטיפול עזר, אולם בשנים האחרונות שוב צץ לו הימין הקיצוני עם אותה רטוריקה מוכרת...
|
|
|
|
|
המלחמה, היא "מאבק אלים ממושך בין גופים מזוינים, לרוב עמים, שבטים או מדינות, על-מנת להכניע את האויב או להשמיד אותו, להשיג שליטה על טריטוריה מסוימת, או לגרום לאויב לקבל את דרישות המנצח", (מתוך ויקי-מילון, [קישור]).
|
|
|
|
|
בדברי הימים של המלך ארתור ואבירי השולחן העגול הפך המסע העקר לחיפוש אחר הגביע הקדוש למשל ולשנינה. גם בישראל מתמשך המסע אחרי הגביע הקדוש, הוא האמצעי, תרופת הפלא אשר יביא את הערבים אל ההכרה כי השקט והשלווה, טיפוח החיים ואיכות החיים עדיפים על פני הג'יהאד.
|
|
|
|
|
מי שהיתה אמורה להגן על החייל גלעד שליט ולשמור עליו שלא יאונה לו כל רע, היא המדינה, אשר גלעד שליט נחטף בשעה שהגן עליה. מה שהיה נכון לפני החטיפה נכון ביתר שאת אחריה: חייו של גלעד שליט קודמים וקדושים לכול. כמוהם קדוש ומקודש כל מאמץ למיצוי כל סיכוי להשבתו הביתה חי ושלם.
|
|
|
|
|
