בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
איסמעיל הנייה. "או שבית הדין יקשיב, או שנמשיך בטרור".
|
|
|
|
|
בית דין של צדק?
|
|
|
|
|
|
|
|
"...בעולם חסר צביעות היו תובעים הפלשתינים את מנהיגיהם שלהם על גניבת כל כספי הסיוע, עד האחרון שבהם". | |
|
|
|
המלחמה הסמויה
|
יוסי עבדי
|
מקור הסכנה שינה את קודו הגנטי. הוא איננו עוד בדמות "המזרח התיכון" לבדו, כי אם בדמות קבוצות אזרחים ממדינות המערב, הפועלות בשעה זו לביסוס תאי הטרור הבאים * המקורות האידיאולוגיים של פיגועי הטרור, מסוכנים לא פחות ממקורות האימונים, הנשק, המימון, והכשרת המתאבדים. נגדם יש לפעול, אותם יש לסכל
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
אבסורד רודף אבסורד: דקות ספורות לאחר שראשי תנועת החמאס איימו ב"תגובה צבאית קשה", ושעות בודדות לפני שרקטת קסאם נחתה לראשונה בלב העיר אשקלון, סיפר שר המשפטים הפלשתיני, כי ממשלתו נערכת להגשת תביעה נגד ישראל. היעד: בית הדין הבינלאומי לצדק. הטענה: "הפשעים שביצעה ממשלת אולמרט", לאחר שהפציצה מתקני תשתית חיוניים ברצועה, ולאחר שעצרה שרים וחברי פרלמנט. הצופה מן הצד שירים גבה, יעשה זאת בצדק. מי שיחשוב על מושג ה"אירוניה" - לא יטעה. הפלשתינים מצידם, טוענים כי "הממשלה החלה לבדוק את החוקים הבינלאומיים הנוגעים בדבר", וכי היא "עתידה להכין את כל חומר הראיות". ואולם, לא נראה כי לחברי החמאס יש סיבה למהר. אחרי הכל, אלה ש"בודקים את החוקים הבינלאומיים", יגלו חיש מהר כי דלתו של בית הדין סגורה בפניהם. סגורה גם סגורה. חברי החמאס יופתעו כנראה לגלות, כי הגשת תביעה בבית הדין הבינ"ל, המוסד השיפוטי של האומות המאוחדות, מתאפשרת אך ורק ל"מדינות", ולא ל"מדינות שבדרך". כשלב שני, וכתנאי לדיון משפטי, דורש החוק כי הנתבע יכיר בתובע. המסקנה: בלא הסכמתה המוקדמת של ישראל - לא יוכלו הפלשתינים להגיע לשולחן הקטגוריה. מכאן, הרי שכל התהליך המשפטי נראה רקוב מיסודו, ומטרתו קידום אינטרסים הסברתיים בלבד. תאשימו את הרשות אם נתנתק לרגע מההליכים הפרוצדוראליים, הרי שנבין עד כמה חסר היגיון הוא המצב אליו נקלענו. ראשי ארגון טרור, אותם "פעילים פוליטיים" המשכימים קום לרצח יהודים, אותם ראשי האיסלאם הקיצוני, אלה המעודדים פיגועי התאבדות וקוראים לתופת בערי ישראל - הם אלה שרובצים עתה לפתחו של בית דין לצדק. והנה, אם ב"צדק" עסקינן, ואם על "בית דין" מדברים, נראה שבכל זאת על הפלשתינים לשקול פנייה מגובשת, בשם קולו של הצדק. הפעם, תהא זאת פנייה של האזרחים המקומיים כנגד מנהיגיהם שלהם. צריכה להיות זאת תביעה ייצוגית כנגד אבו מאזן, כנגד איסמעיל הנייה, כנגד ראשי הפת"ח וכנגד "המדינאים" מרצועת עזה. התביעה צריכה לכלול את סעיפי המרמה והפרת האמונים; את סעיפי קבלת השוחד וההתעללות בילדים. בעולם חסר צביעות היו תובעים הפלשתינים את מנהיגיהם שלהם על גניבת כל כספי הסיוע. עד האחרון שבהם. היו הם תובעים את ראשי הרשות על שלא בנו ולו בית ספר אחד. על שלא סללו כביש. על שלא שיפרו תשתית. היו הם תובעים אותם בבית דין של "צדק", על הרעב הקשה אליו הם נקלעו. על החינוך שהם אינם מקבלים. הם היו תובעים, חוזרים ותובעים, על שלא זכו לספרי לימוד, על שלא קנו תרופות. על כך שהכסף, נכנס לכיסם הפרטי של משלחי המפגעים. אולי אז, רק אולי, היה "בית דין של צדק" מאזין ופותח דלת. לעת עתה, מכל המשחק המשפטי המכור מראש, נותר לו רק האבסורד. ושוב, השחקן הראשי, כמו תמיד: ארגון החמאס. הוא ולא אחר.
|
תאריך:
|
07/07/2006
|
|
|
עודכן:
|
07/07/2006
|
|
יוסי עבדי
|
|
רבים תמהו על מאמרי ("אבות לכישלון", חדשות מחלקה ראשונה, 28 ביוני 2006), שהגדיר את צבאנו ככושל ומסואב, והסביר, כי הכישלון במוצב "רותם" הנו אך חוליה אחת בשרשרת בת כארבעים שנה של כישלונות. לצורך הזה שאלתי מיוסף חיים ברנר את המונח המדהים שטבע, "שכול וכישלון". רבים כעסו במיוחד על שהעזתי לפרסם גרסה אנגלית של מאמרי, והפצתי אותה לכל מכריי שאינם דוברים עברית, בארץ ומחוצה לה (שדרך אגב, מכירים את דעותיי שנים רבות). כאילו כיבסתי את כביסתנו המלוכלכת בראש חוצות.
|
|
|
ראש הממשלה, אהוד אולמרט, כתב לשעבר של השבועון "במחנה", נקלע למצוקה. מצד אחד - בתפקידו הנוכחי הוא אנוס להוביל את המערכה החדשה-ישנה נגד הפלשתינים בכלל, ונגד ארגוני הטרור בפרט. מצד שני - בשל חוסר ניסיונו הבולט, והעובדה שלידו אין שר ביטחון בעל ניסיון ביטחוני של ממש, מתקשה אולמרט לנהל כראוי את העניינים המדיניים והביטחוניים.
|
|
|
הנה שלוש כותרות המוצגות ברצף באתר החדשות 'מחלקה ראשונה' (לא כולל כותרת ראשית שגם היא באותו נושא):
|
|
|
כתב "במחנה" (מיל.) אהוד אולמרט, וסרן חימוש (מיל.) עמיר פרץ מנסים לנהל את המלחמה נגד החמאס. הם לא מגדירים את היעדים, הם לא מבינים מה זה סד"כ, אין להם מושג בעבודת המודיעין ויש להם את החוצפה של טירונים לנפנף את כל אלופי צה"ל ולזלזל במיטב המומחים הצבאיים והביטחוניים. הם ואפסם עוד, תרתי משמע.
|
|
|
דיני המלחמה מחייבים, כידוע, יחס מידתי בין אמצעי המלחמה הננקט על-ידי צד לוחם לבין האיום הקונקרטי הנשקף ומחייבים לעשות כל שניתן למניעת פגיעה בלתי הכרחית באוכלוסיה שאינה לוחמת, או מה שקרוי במקומותינו "חפים מפשע".
|
|
|
|