הרב ישראל אריאל הורשע בהעלבת האלוף שטרן

הרב ישראל אריאל, בן 69, הורשע (יום ג', 15.7.08) בבית משפט השלום ירושלים בעבירות של התנהגות פרועה במקום ציבורי והעלבת עובד ציבור, על התנהגותו והדברים שהטיח באלוף אלעזר שטרן, ראש אגף משאבי אנוש בצה"ל, בעת שביקר עם בנו בן ה-10 ברחבת הכותל המערבי באוקטובר 2005. שני אחרים, איתמר פוזן ודניאל אלחי, שהועמדו לדין יחד עם הרב אריאל, עדיין לא נשפטו משום שהמשטרה אינה מצליחה לאתרם.

פסק הדין ניתן ערב פרישתו מצה"ל של אלוף שטרן.

האירוע שעליו הועמד אריאל לדין התרחש ביום ו', 14.10.05, לפנות ערב, ברחבת הכותל המערבי. הרב אריאל, האלוף שטרן שלא לבש מדים, בנו הקטן ואורחים מחו"ל, נמנו עם קהל האלפים שבא להתפלל תפילת ערבית.

כאשר זיהה אריאל את האלוף קרא אליו "טמא", "מגרש יהודים" ו"פושע", ויחד עם אחרים דחף אותו אל מחוץ לרחבת הכותל, ומנע ממנו להגיע אל הכותל עצמו, בדרישה שיבטיח לשחרר את חיילי ישיבת ההסדר שהורחקו מיחידתם לאחר שסירבו פקודה בעת יישום תוכנית ההינתקות. בשל המהומה שפרצה במקום, הוזעקה תגבורת שוטרים, ובעזרתם פילס האלוף את דרכו אל הכותל.

הרב אריאל טען במשפטו כי לא מנע מהאלוף להגיע לכותל, לא התסיס איש מהנוכחים, ואף שביקש להוכיח את שטרן על התנהגותו ולבקש ממנו כי ישקול מחדש את החלטתו בעניין הטיפול בחיילים שסירבו פקודה, לא היה בדברים שאמר לו משום הצבת תנאי להסרת המצור שהוטל על תנועתם של האלוף, והנלווים אליו, בדרכם לכותל.


הרב אריאל: זה היה פקק תנועה

ובכלל, טען הרב הנאשם, לא נוצרה המהומה בגלל התנהגותו, אלא משום שהאלוף שטרן החליט ללכת לכיוון הכותל בשעה שרוב המתפללים סיימו את תפילת הערבית ונעו לכיוון ההפוך. הרב טען כי האלוף יצר בכך "פקק תנועה רב מידות ורב סיכון, שגרר בסופו של דבר חילול שבת גדול ופגיעה בכבוד המקום".

אבל השופט לי-רן נתן אמון מלא בעדותו של האלוף שטרן. הוא הדגיש כי לא הכיר את אריאל קודם לכן ולא פגש בו, אף שאת שמו הכיר. בחקירתו הנגדית ציין כי אין לו ביקורת על השקפותיו הדתיות והלאומיות של הרב, ועל החיבור ביניהן. השופט הוסיף כי מקובלת עליו גרסת האלוף כי עמד על זכותו כאדם מאמין להגיע לאבני הכותל ולגעת בהן, לא משום התעקשות לשמה, אלא משום שהיה סבור שאם יירתע ולא יממש את כוונתו, יתפרש הדבר כניצחונה של הכוחנות, שבעקבותיה, ומשום תפקידו ודמותו של הרב, לא יצליח שום חייל צה"ל ללכת בעתיד לכותל.

השופט ציין כי אריאל עצמו הודה בעדותו בקצת מהמיוחס לו. הוא הודה כי קרא אל האלוף "פושע", כי שוחח עימו בדרכו אל הכותל, אך לא בכוונה לחסום או למנוע את הגעתו לשם, וכי ניסה לשכנעו, במלים, לשנות את החלטתו ולהחזיר את חיילי ישיבות ההסדר שנענשו.

מפקד יחידת הכותל המערבי, רפ"ק אבישר, אישר בעדותו את גרסתו של האלוף. הוא סיפר כי הבחין תחילה שעשרות אנשים מקיפים את האלוף ומגדפים אותו במלים "פושע", "מגרש יהודים", "תסתלק מפה", "אתה לא יהודי". הקצין הזעיק תגבורת והוביל את שטרן לנקודה מסוימת כדי להמתין שם לבואה. באותו חלק של האירוע, התייצב הרב אריאל מולם, התסיס את האווירה וצעק אל האלוף: פושע, מגרש יהודים, תתבייש לך, תחזור בתשובה, ובשלב מסוים התקרב לאלוף ואמר לו שיהיה מוכן לאפשר לו לגשת לכותל בתנאי שיחזיר לשירות פעיל ורגיל את החיילים שסירבו פקודה במהלך ההינתקות. שטרן סירב לנהל איתו משא-ומתן, ואמר כי לא יתכן שימנעו מיהודי לגשת לכותל.