אלופת אירופה, נבחרת רוסיה של דייויד בלאט, עשתה חיים קשים לארה"ב, אבל לחיצה על הדוושה של קובי בראיינט וחבריו סגרה את הסיפור על 68:89 לטובת הדרים טים.
אחרי שהאמריקנים סימנו עוד וי בדרך לאולימפיאדה, המאמן הישראלי העניק ל-ONE ראיון מיוחד בו סיפר על התחושות מהמפגש מול כוכבי ה-NBA וההכנות לבייג'ין.
ש: מה רף ההתרגשות לקראת פתיחת המשחקים האולימפיים? איך ההרגשה?
ת: "יש התרגשות אדירה, כרגע אנחנו נמצאים בשנחאי ומחר (שני) נעבור לבייג'ין. האווירה היא בלתי רגילה, האווירה שונה מכל דבר אחר שעברתי בחיים שלי, תחושה של ציפיה לתחרות וספורטיביות אבל ייחודיות בדרך שבה כולם מתחברים, דרך הספורט שזו השפה שמחברת את כולם ביחד ומבינים מה המשותף.
"זו הרגשה מיוחדת במינה, רגע שנכנס לספרי ההיסטוריה בכל 4 שנים. עכשיו, כשאנחנו עדיין לא בכפר האולימפי, יש כבר אווירה מאוד מרגשת. מעניין מה יהיה כשנגיע לבייג'ין, בוודאי שם זו יהיה מרגש עוד יותר ומורגש עוד יותר".
ש: במסגרת ההכנות, פגשת את נבחרת החלומות של ארה"ב? נראה שהם פשוט רמה אחת מעל כולם
ת: "אי אפשר שלא להגיד ולהתרשם מכך שנבחרת ארצות הברית היא פשוט רמה אחת מעל כל הנבחרות, אם לא כמה רמות מעל. הם מחוברים, מנוסים ויש להם את כל מה שצריך כדי ללכת עד הסוף. לצורך העניין, לגבי המשחק היום - אני מרוצה ממה שראיתי מהשחקנים שלי. ראינו שאפשר קצת לעייף אותם אבל בסגל הנוכחי שלנו יהיה לנו מאוד קשה, אנחנו לא נמצאים בסגל מלא וזה מורגש, חרייפה פצוע וסברשנקו עדיין רק ב-50% מהיכולת שלו וזה משפיע עלינו מאוד".
ש: מבחינה אישית, איך היה המפגש עם כוכבי ה-NBA הגדולים?
ת: "הם נפלאים, אני חייב להגיד שקובי בראיינט הוא פשוט קלאסה של בנאדם, אני אותו עדיין לא הכרתי באופן אישי עד המשחק. הוא פשוט ניגש אלי כשישבתי על הספסל כשעה וחצי לפני המשחק, לחץ לי את היד, הציג את עצמו, דיברנו והעברנו חוויות, פשוט מדובר באדם שמהווה מופת להתנהגות ספורטיבית, הוא מהווה סמל ודוגמא ומראה שהוא שגריר ספורט לא רק של ה-NBA אלא של כל עולם הכדורסל. אני גאה מאוד שאני חלק מהעולם הזה שיש בו כאלה אנשים שמרימים את הערך של הספורט".
ש: עוד איזה משחקי הכנה יש לכם עד לתחילת המשחקים?
ת: "ביום רביעי נקיים משחק אימון נוסף, הפעם נגד נבחרת סין. המשחק יתקיים בדלתות סגורות כדי שנוכל להתאמן בפרטיות כי גם זה מאוד חשוב".
ש: המשחק הראשון שלכם הוא באופן כמעט הזוי, נגד נבחרת אירן. מה התחושות שלך לקראת משחק זה? הם יודעים שהמאמן הוא ישראלי, יהודי-אמריקני?
ת: "בעיני זו הגשמת חלום להשתתף באירוע ספורט נגד מישהו שנחשב כביכול לאויב גדול, זה למצוא את הדרך לשלום דרך הספורט. אני לא יודע אם הם יודעים שאני ישראלי שמאמן את הנבחרת הרוסית, אבל זה רק מראה שבספורט הכל אפשרי.
"הרי בשנות ה-80 אף אחד לא היה מתאר לעצמו שמי שיאמן את נבחרת רוסיה הוא מאמן ישראלי, יהודי-אמריקני, הרי אפשר היה לשים מישהו בכלא אם הוא היה אומר את זה וגם כאן נראה שכל דבר אפשרי. חשוב להבין שיש דרך אחרת לדברים וכל פתח לשינוי הוא טוב וחשוב, גם משחק כדורסל כביכול קטן הוא פתח לדברים גדולים אחרים. אפשר להבין שיש דרך אחרת. אני לא צופה לפרובוקציה. להיפך, אני צופה למשחק ספורטיבי וטוב על הפרקט ושהספורטאים באירוע הזה יוכיחו שרוח הספורט היא החשובה".
ש: עוד 5 ימים טקס הפתיחה, כמה אתה מתרגש?
ת: "אני כבר כ"כ מתרגש ונרגש, אנחנו נמצאים כאן במלון עם הנבחרת האמריקנית וכולנו נרגשים לקראת טקס הפתיחה, מדברים על זה ועל המעמד המחייב. הבנתי שכולנו באותה סירה, גם הספורטאים הגדולים ביותר נרגשים וזה פשוט גאווה להיות חלק מזה.
"יש לי גאווה מיוחדת עוד יותר כי מי שנבחר לשאת את דגל המשלחת הרוסית הוא אנדריי קירילנקו, ואני מאוד גאה בו באופן אישי ובכבוד העצום שזה הביא לכדורסל הרוסי ברוסיה ובאירופה. בגלל ההישגים של הנבחרת הרוסית בכדורסל הוא נבחר לשאת את הדגל ואני כ"כ גאה בו על כך, זה מרגש".
ש: אין לך צביטה בלב שאתה צועד עם אחרי דגל רוסיה ולא צועד עם נבחרת ישראל באולימפיאדה?
ת: "הלוואי ויום אחד זה יקרה, הלוואי שיום אחד אצעד עם נבחרת ישראל באולימפיאדה ושאוכל לחוות איתם את המעמד המרגש כ"כ".
ש: נראה שבינתיים מקומך ברוסיה מובטח לשנים רבות, ההתאחדות הרוסית לא רוצה לתת לך ללכת, נכון?
ת: "קודם כל אני מאוד נהנה בעבודה שלי עם נבחרת רוסיה והחוזה שלי איתם הוא עם אופציית יציאה אחרי היורובאסקט ב-2009. אחרי אליפות אירופה בשנה שעברה ובעקבות ההישג שלנו עם הנבחרת, חתמתי עד תום 2009 ועוד שנתיים עם אופציית יציאה לשני הצדדים.
"אני מחכה כבר שהיורובאסקט יתחיל, יכול להיות מצב שבו צביקה שרף עם נבחרת ישראל ופיני גרשון עם נבחרת בולגריה יגיעו ליורובאסקט ונהיה ארבעה מאמנים ישראלים בארבע נבחרות לאומיות שונות (יחד עם מולי קצורין בפולין, המארחת). הלוואי וצביקה ופיני יגיעו לכאן, אני מאחל להם שזה יקרה ומקווה לכך".
ש: עד היורובאסקט יש לך את האולימפיאדה על הראש, אומרים שארה"ב תיקח את הזהב ואתם את הכסף, חותם על זה?
ת: "לדעתי ארה"ב בהחלט בדרך למדליית זהב, הם מוכנים לזה, מיומנים, מוכשרים ועם מוטיבציה לעמוד בציפיות שיש מהם. הם רעבים וגם ממשיכים את הנבחרת שנבנתה בפינצטה ע"י קולאנג'לו וע"י ששבסקי, שהחליטו לבנות נבחרת על טהרת הקבוצתיות, והחיבור בין השחקנים נראה טוב וזורם.
"האווירה שהם מראים היא של כימיה בין השחקנים, לא קבוצה של כוכבים יחידים אלא קבוצה מאוחדת ומלוכדת וזה נראה מבטיח מאוד לגבי מדליית זהב. מבחינתנו, בוודאי הייתי חותם על מדליית כסף אבל זה יהיה מאוד יומרני להגיד שאנחנו מועמדים למדליית הכסף כי אנחנו בסגל חסר.
"אמנם עשינו הישג חסר תקדים בשנה שעברה כשזכינו באליפות אירופה אבל עם זאת, אנחנו לא יכולים להגיד שהכסף יהיה שלנו. מה שכן, בטוח הרי שנעשה את כל מה שאפשר כדי להתקדם ולהגיע להישג הכי גדול שנוכל".
