|
פרנץ קפקא. חובב פורנו קשה?
|
|
|
|
|
מלומדים מהעולם דובר הגרמנית נחלצים להגן על כבודו של הסופר היהודי-צ'כי, פרנץ קפקא, בתגובה על טענותיו של חוקר בריטי כי לסופר הייתה חיבה לפורנוגרפיה קשה.
החוקר, ג'יימס יוז, מומחה לקפקא וסופר בזכות עצמו, פרסם ספר הקרוי: "לחפור את קפקא", ובו הוא טוען כי הסופר היה מנוי על דברי פורנוגרפיה. החוקרים הגרמניים הזועמים דוחים את טענות הספר, שיצא לאור ביום ה' (14.8.08), ומאשימים את יוז בהתחסדות, ברדיפת סנסציות ובאנטישמיות.
"יוז נותן לנו הצצה דרך חור המפתח של קפקא שמכנסיו מופלים למטה, אבל לכנות את כתבי העת שהיה מנוי עליהם פורנוגרפיה קשה, זה כמו להשוות בין פואמה של היינריך היינה לבין סיסמת פרסומת של מק'דונלדס", כותבת אניאנה שריווסטווה, חוקרת קפקא באתר האינטרנט של השבועון שפיגל, ומכנה את יוז "מתחסד". לדבריה, הפך עצמו יוז ל"מטיף לשנאה" בעולמם של מלומדי קפקא.
הביקורת הגרמנית גם דוחה את טענת יוז כי קפקא שמר על הפורנוגרפיה שלו בתוך כספת נעולה על מדף הספרים שלו, וטען שטמון בה פנקס חסכונות שאינו רוצה שמשפחתו תדע עליו.
מבקר קפקא האגדי קלאוס וגנבך, שפרסם ספרים רבים על הסופר יליד פראג, והזכיר את דבר קיומן של התמונות הפורנוגרפיות בספר שפרסם עוד ב-1958, אומר לעיתון פרנקפורטר אלגמיינה: "יוז הוא אידיוט שלא יודע דבר על קפקא אך כותב עליו כאילו ידע".
ריינר שטאך, ביוגרף של קפקא, אומר כי המהומה סביב הספר היא "תרגיל לא ייאמן בשיווק". "איש לא טען מעולם שקפא היה טהור וצנוע, אבל התמונות ה'פורנוגרפיות' היו תמונות אמנותיות, כמה מהן קריקטורות מסוגננות".
במוקד החקירה עומדים ציורים שאסף יוז בספרייה הבריטית בלונדון ובאוסף בודליאן שבאוניברסיטת אוכספורד, והיו חלק מחוברות הפורנוגרפיה שהיו מנוי עליהן בשנות ה-20 לחייו. הם כוללים ציור של קיפוד המבצע מין אורלי, גברים האוחזים בחזן של נשים בידיים דמויות טלפיים, וציור של תינוק המבצבץ מתוך רגליים מפושקות.
מדוע חוקרי קפקא מתעלמים
יוז, בוגר אוכספורד, המלמד כתיבה יוצרת באוניברסיטת ברוקס, מחזיר חיצים למבקריו. הוא טוען כי איש מהם לא קרא את ספרו, ומאשים אותם ב"קשר של צנזורה". לדבריו, הוא לא טען כי הוא שגילה את חיבתו של קפקא לפורנוגרפיה וגם לא את ביקוריו בבתי הבושת, אלא רק ניסה לברר מדוע כל המלומדים החוקרים את קפקא מתעלמים מפרק זה של חייו.
"אנחנו מדברים על סופר שהמומחים היו כה להוטים לפענח את נפשו. הם בדקו כל תזכיר שכתב, כל תביעת ביטוח שהגיש, חיפשו כל רמז. ובכל זאת, בחרו שלא להראות את החומר האפל הזה", אומר יוז לעיתון הלונדוני "גרדיאן".
"איני טוען שזוהי תגלית שלי, אבל הוכיתי באמת בהלם כאשר ראיתי זאת בראשונה, משום שלא ראיתי זאת בשום ביוגרפיה אקדמית של קפקא. קשר הצנזורה של המומחים מוזר עד כדי גיחוך".
התגובה הנרגשת של הגרמנים על ספרו של יוז מגיעה גם להאשמתו באנטישמיות. שריווסטווה אומרת ש"יוז מעוניין יותר לדעת אם קפקא אונן, מאשר לבדוק תיאוריות שהסופר היהודי, שמת לפני השואה, חזה אותה".
יוז משיב כי הטענות על האנטישמיות מקוממות. "השואה אירעה אחרי מותו של קפקא, כך שמגוחך לדבר על יצירותיו באור הזה", הוא אומר.