בית המשפט העליון דחה על-הסף (יום א', 31.8.08) עתירה להורות ליועץ המשפטי לממשלה להגיש "בלא דיחוי" כתב אישום הכולל סעיף אונס, נגד הנשיא לשעבר משה קצב.
בהחלטה כתבו השופטים אילה פרוקצ'יה מרים נאור וסלים ג'ובראן כי החלטה של רשות מנהלית, וזו של היועץ המשפטי בדבר העמדה לדין בכלל זה, "אמורה להנתן תוך פרק זמן סביר, כחלק מהחובה הכללית לנהוג בסבירות ובהגינות בביצוע התפקיד המנהלי. אולם המושג 'זמן סביר' אינו נתון קבוע אלא הוא גורם משתנה, שתוכנו "נקבע בהתאם לתנאים ולנסיבות המיוחדים לעניין העומד לדיון".
הם הוסיפו כי מדובר בעתירה שעניינה "מורכב ורגיש" ויש צורך בזמן כדי למצות את "הליך ההערכה והבחינה הנדרש לצורך מתן החלטה חדשה". למורכבות זו, "היבטים במישור עובדתי ראייתי, במישור המשפטי ובמישור הציבורי". מאז ביטול הסדר הטיעון עם קצב חלפו חודשים ספורים, "ואין לומר כי חלף עבר הזמן הסביר הנדרש לצורך קבלת החלטה בדבר העמדה לדין של קצב. אין לומר כי העובדה שטרם ניתנה החלטה בעניין העמדתו לדין של קצב מצביעה על חריגה בלתי סבירה מלוח הזמנים הראוי, ולא כל שכן, שאין כאן חריגה קיצונית מכך שעשויה הייתה בנסיבות מיוחדות וחריגות להצדיק התערבות משפטית".
השופטים דחו גם את הדרישה של התנועה, שהוגשה באמצעות עוה"ד אליעד שרגא, ברק כלב, צרויה מידד-לוזון, להשיב את התיק לטיפולה של הפרקליטה עו"ד אירית באומהורן אשר עמדה על כך שיוגש כתב אישום "בנוסחו המחמיר ובכללו עבירות אינוס". לדברי השופטים, מדובר בנושא הנוגע ל"ניהול פנימי" בפרקליטות, "המצוי במסגרת האוטונומיה המקצועית-סמכותית של הרשות הנוגעת בדבר, וכל עוד לא נפל פסול משפטי באופן ביצוע הליך זה אין הדבר מקים עילה להתערבות שיפוטית בבית המשפט".
בפסק הדין מתחה השופטת אילה פרוקצ'יה ביקורת על העותרת, התנועה לאיכות השלטון. "לא ארחיב דברים לגבי השאלה מה דין מעמדה של העותרת לתבוע האצה של קבלת החלטה בדבר העמדתה לדין של הנשיא לשעבר קצב, כאשר הן קצב והן המתלוננות, שהם בעלי עניין ישיר בתהליך זה, אינם שותפים לעתירה זו".
