שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב יהודית אמסטרדם דחתה (יום ד', 17.9.08) את ערעורו של נהג, יהודה אורטל, על הרשעתו לפי תקנות התעבורה בעבירה של שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה אף שלא שדיבר בו ורק התבונן בצג כדי לזהות מי התקשר.
אורטל הורשע בבית משפט לתעבורה לאחר שנקבע כי ב-1.11.07 השתמש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית, בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, והושת עליו קנס כספי בסך 1,300 שקל. הנהג כפר בעבירה שיוחסה לו, וטען שלא השתמש בטלפון הסלולרי ולא דיבר בו, שכן יש ברכבו דיבורית, ורק החזיק תוך כדי נהיגה את הטלפון הסלולרי בידו, והסתכל על הצג שלו כדי לזהות מי התקשר.
לדבריו, כאשר עצר אותו השוטר והעיר לו שאסור לו להחזיק את הטלפון הסלולרי ביד, והוא השיב: מה יעשה אדם שאין לו דיבורית, הוא ידבר בספיקר, הרי החוק לא אוסר לדבר ברמקול שבתוך המכשיר. יש ספיקרים מובנים במכשיר. ואולם השוטר לא ציטט את דבריו בדייקנות, אלא רשם "ידעתי שאסור לדבר בספיקר". מהרישום השתמע כאילו אכן דיבר בספיקר או היה מודע לאיסור זה, בה בשעה שבמכשיר הטלפון הסלולרי הספציפי שלו אין בכלל ספיקר מובנה, אלא יש דיבורית ברכב. בנוסף על כך, היה הטלפון הסלולרי סגור, והוא לא דיבר עם איש.
אסור להחזיק אפילו לשבריר שנייה
כאמור הורשע אורטל ונידון לקנס של 1,300 שקל. על כך ערער לבית המשפט המחוזי. בדיון בערעור ציינה המדינה כי תקנה 28(ב)(1) לתקנות התעבורה הנהוגה כיום, אוסרת על נהג רכב להחזיק טלפון סלולרי בעת שהרכב בתנועה, והוא רשאי להשתמש בטלפון כזה רק באמצעות דיבורית.
אמנם לפי הנוסח הקודם של לשון התקנה, שהיה נהוג בעת שנרשם הדוח לאורטל, לא נאסרה אחיזה במכשיר, אך גם אז, עבר הנהג עבירה משום שעשה שימוש בטלפון הסלולרי תוך כדי נהיגה.
בפסק הדין, קיבלה השופטת אמסטרדם את עמדת המדינה, וקבעה כי אומנם התקנה לפני שנכנס לתוקף התיקון שלה ב-4.2.08, לא קבעה שאחיזה בטלפון סלולרי היא עבירה. אך נהג לא היה רשאי אז להסיר את ידו מן ההגה כדי לאחוז בטלפון הסלולרי, ולהתבונן בצג תוך כדי נהיגה. אורטל הודה כי אחז בטלפון הסלולרי לשבריר שנייה, ומכאן שעבר עבירה.
באמירת אגב הוסיפה השופטת כי אפילו התבוננות בצג הטלפון הסלולרי לזהות מי התקשר, היא שימוש בטלפון, ומבחינה זו עבר הנהג עבירה גם לפי התקנה הקודמת.
