עינוי בלי דין

פרקליטת המדינה עו"ד עדנה ארבל מסרה לפני כמה ימים לחברי ועדת החוקה של הכנסת נתון חמור שעל פיו למעלה מ-2000 תיקי חקירות סגורים ממתינים מזה שנה ויותר לקבלת החלטות בעניין הגשת כתבי אישום.

זאת ועוד: מספרם של התיקים הסגורים חסרי ההכרעה הולך וגדל באורח שוטף נוכח ההזרמה המסיבית של תיקי חקירות נוספים שהחקירה בהם הסתיימה. על-פיה הערכתו של יו"ר הועדה ח"כ מיכאל איתן חלק מהתיקים הללו מעוכבים כבר ארבע וחמש שנים.

המידע החמור מבהיר בצורה מוחשית עד כמה המערכת המשפטית כורעת תחת הנטל המעיק בגלל מחסור כרוני בכוח אדם. עד כה היה מקובל לחשוב שהסתימה בצינור המשפטי קיימת דווקא בבתי המשפט ועתה נחשף מחסום נוסף.

המשמעות המעשית היא שאוכלוסיית מעוני הדין במדינה תופחת תוך פגיעה מתמשכת בזכויות אזרחים חשודים שחלק מהם נשפטו כבר ללא כתבי אישום על-ידי התקשורת.

עד כה ננקטו צעדים כדי לזרז את בירור התיקים על-ידי הפעלת מערכות בקרה על שופטים איטיים. במקביל הוכנה תכנית להפעלת משמרת שניה אחרי הצהרים.

עתה מוטלת חובה על משרדי האוצר והמשפטים חובה לגייס תקציבים להוספת תקנים בפרקליטויות המחוזיות לעשרות פרקליטים נוספים שיוכלו להקל על המערכת המשפטית.

מסתבר שגם למטבע המשפטית יש צד שני בעל אופי אירוני.
מסתבר שפרקליטיהם הממולחים והיקרים של אילי הון, אישי ציבור ובעלי קשרים שנגדם הוגשו כתבי אישום נקטו בצעדים מתוחכמים כדי להביע לדחיות חוזרות ונשנות בדיונים המשפטיים.

בשלבים מאוחרים יותר הגישו הפרקליטים בקשות לתשלום כופר או לחתימת עסקות טיעון נוחות בנימוק שלמרשיהם נגרם עינוי דין ממושך. לעיתים מזומנות הם נענו בחיוב למרות שלמרשיהם היה הרבה עוול בכפם.