כיצד על המדיניות הכלכלית להתמודד עם אי הוודאות הנוכחית. ד"ר מאיר סוקולר, המשנה לנגיד בנק ישראל, הציג בכנס שנערך את מקורות אי הוודאות המכבידים היום על המשק.
להלן תמצית דבריו:
א) אי הוודאות לגבי שיעור הצמיחה העולמי והיקפי הסחר המשפיעים מאוד על משק קטן ופתוח כמו המשק הישראלי;
ב) אי הוודאות לגבי התפתחות השווקים הפיננסיים העולמיים ובמיוחד הנסד"ק שאליהם קשור המשק הישראלי בגלל המשק הגבוה יחסית של התעשיות המתקדמות;
ג) אי הוודאות המתמשכת לגבי המצב המדיני ביטחוני, ומלחמה אפשרית בעירק.
תפקידה העיקרי של המדיניות הכלכלית בעת הזו הוא להסיר את אי הוודאות לגבי המדיניות הכלכלית של הממשלה הן בתחום התקציב, והן בתחום הרפורמות המבניות, ולצמצם בכך את מידת פגיעותו של המשק.
בתחום התקציב - חשוב לחזור במהירות למסלולים יורדים של גירעון וחוב ממשלתי. אין לנו אופציה להשלים עם גידול בגירעון התקציבי בעת שפל, בגלל הנטל שהעבר הפיסקלי הפרוע הוריש לנו. הנטל משתקף בהיקף העצום של תשלומי הריבית כיום המגיע לכ-15 אחוזים מתקציב המדינה. במובן זה העבר עוד איתנו ומשתקף גם בתשואות הגבוהות על איגרות החוב הממשלתיות.
כדי שהמדיניות הפיסקלית תשדר אמינות ביחס למחוייבותה למסלולים יורדים של גירעונות וחוב ממשלתיים, חשוב:
א) ליצור רזרבה תקציבית אמיתית ומשמעותית, ולהתנות חלק גדול יותר מההוצאות בהכנסות;
ב) לקבוע מאיצים - (triggers) להתאמות בתקציב אם מתברר שבגלל סיבות שונות הגירעון עתיד לחרוג מהיעד, כמו למשל, שיעורי צמיחה נמוכים מאלה שהונחו בתחילת השנה, והכנסות הממשלה קטנות מהצפוי.
חזרה למסלולי גירעון וחוב יורדים, יחד עם מדיניות מוניטרית שתמשיך להיות ממוקדת בשמירה על יציבות המחירים והיציבות הפיננסית, יכולה לתרום רבות להגברת עמידתו של המשק בפני זעזועים שונים. עדות לכך ניתן לראות ביציבות הפיננסית המרשימה ששררה ב-2001, למרות שתנאי הרקע הקשים ששררו גם אז.
הגברת הוודאות לגבי המדיניות המקרו כלכלית, כפי שצוין לעיל, היא תנאי הכרחי לחזרה לצמיחה בת-קיימא אך אינה תנאי מספיק. לשם כך נדרשים גם רפורמות במספר תחומים שמדברים עליהם הרבה ועושים מעט.
המדיניות המקרו-כלכלית והשינויים המבניים שזורים זה בזה. הממשלה היא עדיין הבעלים של חברות עסקיות רבות בתחומים שונים שראוי להפריטן. תקבולים מההפרטה מממנים את גירעון ולכן הם תחליף לגיוס הון באמצעות אג"ח. הפרטה גדולה יותר משמעותה פחות לחץ על הריביות הארוכות החשובות מאוד גם להשקעות של הסקטור העסקי וגם למשקי בית - משכנתאות. ככל שהלחץ על הריביות הארוכות יקטן כך גם יתאפשר לבנק ישראל להפחית את הריבית הקצרה וירד נטל המימון של ההון השוטף. ההפרטה יכולה לסייע להקטנת החוב הממשלתי יחסית לתוצר שיגביר את נגישות המשק הישראלי לשוקי ההון הבינלאומיים.
דוגמא נוספת, אם יופסק ההסדר של אג"ח מיועדות לקרנות הפנסיה והן יהיו מעורבות בשוק ההון הדבר יכול לתרום בשתי אופנים:
ראשית, היא תקל פוליטית על מאמצי ההפרטה כי היא תקטין את ההסתברות שהבעלות על החברות תהיה מרוכזת אצל מספר קטן של בעלי הון; שנית, היא תתרום להגדלת שוקי המניות והאג"ח דבר שישפר את תפקודו.
אלו דוגמאות למידה שבה מדיניות פיסקלית, מדיניות הריבית של בנק ישראל, ורפורמות בשוק ההון יכולות לסייע אחת לשנייה הן בהקטנת אי-הוודאות והן בהעלאת המשק על מסלול של צמיחה בת קיימא.
