"המבקר ממליץ: חקירה פלילית נגד אולמרט"! כך זועקות הכותרות בכל אתרי האינטרנט, מעניין שכולם בחרו להשתמש בכותרת בשם אולמרט, לא כבוד ראש הממשלה, אפילו לא ראש הממשלה, פשוט "אולמרט". כותרות דומות הפכו זה מכבר לריטואל מביש ומחפיר, צמרת המדינה נחקרת שוב. נשיא המדינה, שרים, חברי כנסת ואישי ציבור בכירים נמצאים תחת חקירה משטרית. אזרחי מדינת ישראל עומדים מנגד נבוכים ומבוישים, האמנם זה מה שמגיע לנו? זו המדינה לה ייחלנו? זו המדינה שעבורה נשפך דמם של רבים וטובים מבננו ובנותינו?
אדמה זו הרוויה בדמם של מיטב הצעירים והבוגרים שהקריבו את עצמם למען עתיד המדינה, למען עתיד אלה שחיים ויחיו כאן. הם הקריבו את עצמם מתוך אמונה שאין לנו ארץ אחרת, אבל אדמה זו שקודשה בדם נפגעי מערכות ישראל משמשת חממה לשחיתויות, למוסר ירוד, להרס החלום והאידיאולוגיה. אני לא מאשים את המנהיגים המושחתים, חכמים אמרו "כסף יעוור עיניי צדיקים", אמרו וצדקו. אני מאשים את עצמי, וכך כל אחד מאיתנו חייב להאשים את עצמו, על כך שראינו ושתקנו, על כך שכל הסימנים היו כתובים על הקיר באותיות של קידוש לבנה, ואנחנו ראינו ובחרנו בזכות השתיקה. המשכנו לתת את המנדט למושחתים, אפשרנו להם להיות יותר מושחתים, להתעשר ולהעשיר את מקורביהם על דמם של יקירנו.
מדינה שכל דמיון בין מצע הבחירות של המנהיגים הנבחרים לבין מעשיהם בפועל הוא מיקרי לחלוטין. מדינה שמאפשרת משכורות עתק על גבם של חלשים. מדינה שאין לה תקציב לנכים וחולים אבל מפזרת מיליארדים על שטויות. מדינה שכל שנה דוח העוני קשה יותר ויותר ולעומת זאת אחוז המיליונרים (בערכים דולריים!) עולה בקצב דמיוני של כ- 10% בשנה. מדינה שבעלי מקצוע מסוימים נוקבים מחירים בדולרים אמריקנים בעזות מצח כאילו אין לנו מטבע לאומי. מדינה שבמקום לעודד ולסבסד השכלה גבוהה מעודדת בעלי פוטנציאל ללמוד במדינות ניכר זולות ומסבירות פנים יותר. מדינה שמבזבזת פעם אחר פעם סכומי עתק על בחירות טרם עת כי ממשלות אינן מסוגלות לסיים קדנציה מלאה אחת! מדינה שחיה במלחמה מתמדת מול אויביה הרבים אבל אינה מוכנה למלחמה בזמן אמת, פעם אחר פעם. מדינה כזאת אולי אינה ראויה להתקיים?
המאמינים שביננו יאמרו בביטחון שנבחרנו להיות "אור לגויים". אני שואל: אור לגויים? על מה אתם מדברים? מדינת ישראל זכתה בסקר השחיתות העולמית בשנת 2005 במקום ה -13 ה"מכובד"! זה האור לגויים?
אנחנו לא ראינו, לא שמענו, לא הבענו מחאה, ממש כמו פסל שלושת הקופים, ובניגוד לכול היגיון שוב הענקנו את רסן השלטון למושחתים לכאורה, שוב חקירות בצמרת ושוב שתיקת הציבור הרועמת.
מעט נתונים שפורסמו בתקשורת לקראת בחירות 2005 בישראל:
1. 79% מהמשתתפים בסקר אמרו שרמת השחיתות גברה בשלוש השנים האחרונות, ו - 65% סבורים שרמת השחיתות גברה מאוד.
2. מדינת ישראל הצטרפה ל"משפחה" מפוקפקת בת 13 מדינות שבהן לפחות 50% מהציבור סבור כי רמת השחיתות גברה אצלן מאוד בשלוש השנים האחרונות. ב"משפחה המכובדת" חברות גם דרום אמריקה, הודו, ניגריה, והפיליפינים.
3. המפלגות הפוליטיות נתפסות אצל הציבור הישראלי כסקטור המושחת ביותר, 4.5 מתוך סולם של 5!
עוד נתון מעניין במיוחד, לאחר מלחמת לבנון השנייה הצטרפו נכים רבים בכורח המציאות המרה לארגון נכי צה"ל ולטיפול אגף השיקום, בואו נראה מה מחכה להם שם: באתר האינטרנט
זמינים בלילה מתפרסם קטע מדוח מבקר המדינה 2005 תחת הכותרת עמוד הקלון: "248 עובדי אגף השיקום שהם 13% מכלל עובדי משהב"ט - גורמים ל 42% מהתלונות נגד משהב"ט ב - 2005. מבקר המדינה פרסם טבלה של כל משרדי הממשלה שעליהם התלוננו מעל 100 תלונות בשנת 2005 (עמ` 203)".
השאלה המתבקשת ואין עליה תשובה מוסמכת: מה עשה מבקר המדינה בנדון? סביר להניח שכלום. אז מה הפלא שהערכים והתרבות עליהם גודלנו וחונכנו נשחקים עד דק? מה הפלא שאחוז ההצבעה בכל בחירות הולך וקטן? מה הפלא שיש הצבעות מחאה למען מפלגות קיקיוניות שברור לכולם שאין להם סיכוי להמשכיות? האם יש סיכוי שיום אחד תשכון במחוזותינו היציבות שאנו כל כך זקוקים לה? או שהדמוקרטיה עומדת בפני סכנה?