מקסים סורקין, תבע את חברת י. שלום בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בתל אביב בסכום של 3,000 שקל, לאחר שסירבה לתקן טלוויזיה.
מכתב התביעה עלה שהתובע קנה טלוויזיה 29 אינץ' של טושיבה בחודש יולי 2004 וקיבל אחריות מהנתבעת למשך ארבע שנים למסך. בחודש פברואר 2008, הטלוויזיה התקלקלה והנתבעת סירבה לתקנה בטענה ש"טופלה" על-ידי טכנאי לא מוסמך שהוזעק לביתו של סורקין.
בכתב התביעה ביקש סורקין פיצוי שכלל את עלות הטלוויזיה בסך של 2,699 שקל בתוספת 300 שקל עבור תשלומים ששילם לחברת Yes למרות שלא היה ברשותו מכשיר טלוויזיה תקין, ובעבור עוגמת נפש. לטענתו, סירובה של הנתבעת לתקן את המכשיר נעשה שלא כדין.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת שאחריותה לתיקון הטלוויזיה אינה חלה במצב בו טכנאי, שאינו מוסמך, תיקן אותה וגרם לנזק. "בתעודת האחריות נקבע מפורשות שהאחריות על המסך לא תחול אם המסך ייפתח על-ידי מישהו אחר. מאחר וטכנאי מטעם התובע פתח את הטלוויזיה האחריות אינה חלה". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה בחיוב בהוצאות.
בדיון בפני השופט אריה אטיאס, טענו סורקין ואמו, שהטכנאי לא פתח את הטלוויזיה ומדובר בטענה חסרת שחר שהמציאה הנתבעת. נציגה טען שהטלוויזיה שווה היום בשוק 500 שקל בלבד.
בפסק דין שניתן לפני כשבועיים בהעדר הצדדים, חייב השופט אטיאס את הנתבעת לשלם לסורקין 500 שקל. "למרות שהתובע לא טרח להעיד את הטכנאי, אני מוכן לקבל את עדותם של התובע ואמו. הנתבעת לא הציגה כל אינדיקציה שהמקלט אכן נפתח על-ידי הטכנאי וכי החריג לאחריות חל".
השופט מתח ביקורת נוקבת על סורקין שניפח את התביעה וסירב באופן בלתי סביר, קטנוני וחמדני להצעותיה של הנתבעת לשפות אותו על-ידי מתן מקלט דומה או זיכוי. השופט דחה את בקשתו להחזר תשלומים לחברת Yes. "לתובע אין אסמכתאות שאכן התקשר עם חברת Yes או כי אכן שילם עבור שירותיה בתקופה המדוברת. כמו-כן לא מצאתי כל אינדיקציה לעוגמת נפש".
