שר המשפטים דניאל פרידמן יוזם הצעת חוק חדשה, שתכליתה: הגבלת בית המשפט העליון מהתערבות בשורה של נושאים מדיניים, ביטחוניים, תקציביים ומשפטיים, אלא אם יובאו בפניו הוכחות ברורות כי מדובר בהחלטות שהתקבלו באופן הנוגד את החוק, בחוסר תום לב, חוסר סמכות או מתוך שיקולים זרים.

לגישת פרידמן, הגבלת בג"צ באופן מפורש בחוק לא הייתה נדרשת, אלמלא חרג בג"צ מסמכותו בעצם זאת שנטל לעצמו לדון בנושאים אלה, וזאת תוך הפרת עיקרון הפרדת הרשויות. בג"צ נוהג לדון בעתירות גם כאשר מדובר בנושאים שעל-פניהם אינם שפיטים, תוך נגיסה בסמכויות הכנסת והממשלה, ומכאן הביקורת נגדו וירידת קרנו בקרב הציבור.

השר פרידמן עומד להפיץ עוד השבוע תזכיר הצעת חוק, במגמה להתחיל את הליך החקיקה. פרידמן מודע לכך שלא ניתן לקדם את יוזמת החקיקה הזו - במיוחד נוכח התפרקות הקואליציה וההחלטה על פיזור הכנסת. עם זאת, הוא החליט בכל זאת להפיץ תזכיר הצעת חוק, כדי לקדם, לדבריו, דיון ציבורי מעמיק בנושא.

בתזכיר הצעת-חוק שהכין מונה פרידמן שורה של מקרים בהם התערב בית המשפט העליון, וזאת באופן חריג ובלתי תקין. הוא מציג, כדוגמא, שורה של מקרים:

• הדיון שקיים בג"צ בעתירה נגד השר חיים רמון (זאת על-אף שבג"צ לא הורה על בטלות מינויו של רמון לשר בממשלה, לאחר שהורשע בעבירה פלילית;

• הדיון והחלטת בג"צ בעתירה שדרשה לאסור על מדינת ישראל להפסיק את זרם החשמל לרצועת עזה. הדיון התקיים בתקופה שנמשכו ההפגזות מצד ארגוני טרור נגד תושבי ישראל;

• הדיון והחלטות בג"צ בנוגע להחלטות הממשלה בנושא הקמת ועדות חקירה (כמו, למשל, ועדת וינוגרד);

• הדיונים שקיים בג"צ בדבר החלטות שהתקבלה ליציאה לפעולה צבאית;

• הדיונים בשורה של החלטות מצד היועץ המשפטי לממשלה בעניין העמדה ו/או אי-העמדה לדין של אישי ציבור; ו/או בהחלטות היועמ"ש בדבר עסקות טיעון (כמו במקרה הנשיא לשעבר משה קצב).

יוזמת החקיקה של השר פרידמן כבר מעוררת מחלוקת קשה, וגם ביקורת מצד שופטים בבית המשפט העליון. עם זאת, כאמור, יוזמה זו תישאר כפי הנראה "על הנייר", לפחות בטווח הקרוב, אלא אם הממשלה החדשה שתוקם תפעל לקידום הצעת החוק.