פרטים אישיים
נשוי ואב לחמישה. תושב יריחו.
מידע אישי כללי
נולד בכפר הפלסטיני א-טירה (כיום המושב- טירת יהודה) בסמוך ללוד, אשר נכבש על ידי צה"ל במלחמת העצמאות. במהלך המלחמה ברחה משפחתו מביתה והתמקמה בכפר רנטיס בסמוך לרמאללה. כעבור מספר שנים עברה המשפחה לכפר איסכאכא בצפון יהודה ושומרון ולבסוף השתקעה במחנה הפליטים עקבת ג'בר באזור יריחו. את לימודיו עשה בבית ספר יסודי ברנטיס, בחטיבת ביניים במחנה עקבת ג'בר ובתיכון בירושלים.
פרטי השכלה
בעל תואר ראשון בספרות ערבית, פילוסופיה ופסיכולוגיה מהאוניברסיטה הערבית של ביירות, בעל תואר שני במינהל חינוכי מאוניברסיטת א-נג'אח בשכם.
ניסיון בעבודה
לאחר שהשלים את לימודי התיכון יצא ללימודים באוניברסיטה הערבית של ביירות. ב-1967 בעודו סטודנט בביירות, הצטרף לשלוחה שהפעיל ארגון פת"ח בלבנון. בשנים 1971-1969 שימש כראש הסניף הלבנוני של איגוד הסטודנטים הפלסטינאים. במקביל השתלב בהנהגת פת"ח בלבנון וב-1978 מונה לחבר המועצה הלאומית הפלסטינית.
ב-1982 נמנה על קבוצת אנשי פת"ח שנאלצו לעזוב את לבנון בעקבות המצור על ביירות שהטיל צה"ל במלחמת לבנון הראשונה. ב-1983 שב ללבנון והמשיך בפעילותו במסגרת פת"ח בביירות. ב-1985 נעצר על ידי המודיעין הסורי ונכלא למשך כ-4 שנים. מאוחר יותר העיד כי בתקופת מאסרו עונה פעמים רבות על ידי אנשי המודיעין הסורי.
ב-1994 בעקבות חתימתו של הסכם קהיר בין ישראל ואש"ף, שב לשטחי יהודה ושומרון. עם הקמת הרשות הפלסטינית הופקד על הקמת מנגנון המודיעין הכללי (שירות המודיעין של הרשות הפלסטינית) ושימש כמפקד הארגון בשטחי יהודה ושומרון. בעקבות אירועי מנהרת הכותל ב-1996 שללה ממנו ישראל את מעמד "אישיות ציבורית פלסטינית" שהקנה לאוחזים בו מעבר במחסומים והקלות נוספות. במקביל הוכרז כמבוקש על ידי צה"ל על בסיס האשמה כי היה מעורב ברצח תושבים פלסטינאים שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל. כעבור מספר חודשים בוטל מעמדו כמבוקש.
במהלך אינתיפאדת אל-אקצא הכריזה עליו ישראל שוב כמבוקש. את המהלך נימקה ישראל בטענה כי בתפקידו כראש המנגנון המודיעין הכללי, לא רק שלא פעל לסיכול פיגועים אלא אף הפעיל את אנשיו ופעילים מקורבים לו בתנזים, כחוליות טרור אשר ביצעו פיגועים בשטחי יהודה ושומרון ובירושלים. כמו כן טענה ישראל כי הפעיל את מנגנון המודיעין הכללי כארגון טרור בפועל, על ידי ביצוע איסוף מידע על מטרות פוטנציאליות לפיגועים בישראל, הברחת אמצעי לחימה לשטחי יהודה ושומרון והעברת מימון ואמצעי הלחימה לחוליות טרור על מנת שיוציאו לפועל פיגועי ירי נגד ישראלים. טענותיה של ישראל נתמכו במסמכים שנתפסו על ידי צה"ל ובעדותם של אנשי מנגנון המודיעין הכללי שנעצרו ונחקרו.
בספטמבר 2002 נמנה על קבוצת אנשי הרשות הפלסטינית אשר התבצרו עם יושב-ראש הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת במתחם המוקטעה ברמאללה, שהיה נתון תחת מצור צה"לי. נחשב לבכיר המבוקשים מבין השוהים במתחם.
ב-2005, לבקשת יושב-ראש הרשות אבו מאזן ובעקבות פעולות שביצע מנגנון המודיעין הכללי לסיכול פיגועים, החליטה ישראל על הסרתו מרשימת המבוקשים למעצר על ידי צה"ל. כמו כן הותר לו לצאת מתחום העיר רמאללה בה שהה עד לאותה עת.
ב-2006 מונה על ידי אבו מאזן לסגן ראש מנגנון המודיעין הכללי ברשות הפלסטינית כולה. ב-2007 מונה לראש מנגנון המודיעין הכללי ומילא תפקיד זה עד נובמבר 2008. בסיום תפקידו מונה לכהן כיועץ הבטחון של אבו מאזן, במעמד שר.
בדצמבר 2009 במהלך כינוסה של ועידת פת"ח השישית, נבחר לכהן כחבר הוועד המרכזי של הארגון. בעקבות בחירתו לתפקיד התפטר מתפקידו כיועצו של אבו מאזן. בשנים 2011-2009 כיהן כראש הוועדות העממיות של פת"ח. ב-2013 מונה לעמוד בראש הוועדה לחשיבה ולמחקרים של פת"ח. כמו כן מכהן כיושב-ראש חבר הנאמנים של האקדמיה הבטחונית הפלסטינית.
