בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
בנו הנשים, יש יותר מיופי חיצוני, יש לנו נשמה, ובזה כל אחת נראית שונה. היופי שלנו בא לידי ביטוי, ביצירת שירים וסיפורים, באומנות, בהגות, בפילסופיה, בניסיון של החיים
מי קבע שאישה צריכה להיראות יפה, המודל יהיה כמו כל דוגמנית כלשהי ולא אציין שם. כל אישה ולא חשוב הגיל רוצה להיראות יפה. כך תיראה בעיני הגבר כפי שצריך להיראות, האישה המושלמת. אך האם הסטנדרט אמור להיות גם קבוע באותה מידה כלפי הגבר הישראלי הממוצע. האם הוא לא צריך להיראות יפה במידות ישרות ללא, בטן , ללא כרס, חטוב במלוא גופו. נאה משכמו ומעלה, כדי למצוא חן בעיני האישה? שהרי אלוהים ברא את הגבר והאישה כדי שיבלו ביחד בנעימים. אפילו את החיות ברא זוגות זוגות וכך הם נכנסו לתיבת נוח, כדי לשרוד את המבול. אבל כיום אישה צריכה לעבור מהפך מקצה לקצה, מהפך שאין דוגמתו ולא די רק בלבוש. היום יש ניתוחי פלסטיק שמגשימים את החלום של כל אישה, בכל גיל להראות כמעט מושלמת, הנסיכה האמיתית. רק אז את לבושה בסיליקון, זה כבר לא האני האמיתי שבך. ואין סוף לדמיון. מתחילים עם השפתיים, כיום את צריכה לעשות ניתוח בשפתיים, ולהופיע עם שפתיים עבות, מי קבע שכך האישה נראית חושנית? תוכנית המודל של הדוגמניות, שזאת דרכן להיות יפה. בגלל הטלוויזיה, הגברים והנשים מזילים ריר. במצריים שזאת ארץ לא כל כך תרבותית רוב הנשים שמנות, יותר ממלאות. אום כלתום למשל, זמרת ראשית של מצרים, זאת ששרה את השיר הידוע "אנטה עומרי". היא שמנה, ואף אחד לא מעיז לציין זאת בפניה. ראיתי אותה בהופעה בטלוויזיה, הופעה נטו של שעה, רוב הגברים באולם הריעו לה. ולמרות הכל רוב הנשים בארץ נוטת ללכת לאימפריית השיפוצים בע"מ. גם אני הייתי עושה אותו דבר כמוהן, לו רק יכולתי. בנתיים ערכתי רשימה דמיונית במוחי מה לשפץ. אילו רק יכולתי לעשות זאת, הייתי משפצת את הראייה, או נזכרתי בדבר, אולי גם אפשר להשתיל עיניים כחולות? חזה קטן, אתן מגדילות את החזה ולא חושבות כמה קילו אתן סוחבות על גביכן. אז השאלה, האם זאת פנטזיה, אשליה שתעשיות היופי מוכרים לנו ברגע זה. האם את הוזה, או שזאת תהיה הגשמת חלום במילניום הבא. במקום גוף טבעי שאליו נולדת יהיה לך גוף של סיליקון!!! ברם היש משהו יותר חשוב מיופי אצל האישה. חוץ מיופי אותו כל המשוררים ממהרים לשבח, באישה יש יופי פנימי, אותו אף אחד לא מציין. בנו הנשים, יש יותר מיופי חיצוני, יש לנו נשמה, ובזה כל אחת נראית שונה. היופי שלנו בא לידי ביטוי, ביצירת שירים וסיפורים, באומנות, בהגות, בפילסופיה, בניסיון של החיים. בשמירת המסורת של בישולים והחגים שעוברים מדור לדור, בשמירת ערכי המשפחה. כל אישה יכולה להיות פוליטיקאית טובה, כמו קונדוליזה רייס למשל. בזה כל אישה היא דיווה בפני עצמה. "לא הבל היופי ולא הבל החן" אמר קוהלת. חשבו בנות, מה יותר חשוב, היופי החיצוני או היופי הפנימי. ראו את היופי האמיתי הפנימי שלכן. מוככה יתייחסו אליכן, בכל תשומת הלב. צריך לשנות את החשיבה של האופנה!
|
תאריך:
|
03/10/2006
|
|
|
עודכן:
|
03/10/2006
|
|
אלונה ספטון
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
פדרבוש, ארץ נהדרת
|
3/10/06 08:49
|
|
2
|
|
קארין1
|
3/10/06 09:05
|
|
וכל הערכים היו מסומנים עם פתק כזה, ורגע לפני שנפלו לתהום הישימון העפתי בהם מבט. כן ערכים נופלים מהסולם, ואנחנו, שכל תשתית קיומנו היא אותו סולם ערכים, נותרים ריקים מתוכן ומסכנים את המשך קיומנו העצמאי והבטוח.
|
|
|
מדינת ישראל עשתה במהלך השנים "עסקות שבויים" לא מעטות עם ארגוני הטרור, בהן הוחלפו המוני מחבלים כלואים שהורשעו כחוק בבתי-משפט של המדינה, בישראלים בודדים - מ"עסקות ג'יבריל", ועד "עסקת טננבאום".
|
|
|
זהבה גלאון, יו"ר סיעת מרצ-יחד בכנסת, מכהנת כחברת כנסת משנת 1999. היא פעילה בולטת במאבק לקידום מעמד האישה ולאחרונה נשמעה יוצאת באופן גורף נגד הנשיא משה קצב על דרך התנהלותו תוך כדי החקירה המתנהלת נגדו. בריאיון המתפרסם כאן תוקפת גלאון באופן חריף ביותר את הנשיא, קוראת לו שוב להכריז על נבצרות לשלושה חודשים ולא מהססת לצאת גם נגד חבריה בכנסת שלטענתה לא מפעילים מספיק לחץ על הנשיא.
|
|
|
הנשיאה הטרייה של בית המשפט העליון דורית ביניש עומדת במרכז העשייה המשפטית כבר שנים ארוכות.
|
|
|
לאלה המכונים בבוז ובהתנשאות "ימנים", ניטלה זה מכבר זכות הבעת הדעה ברוב אמצעי התקשורת שלנו. וכל כך למה? משום שלתקשורת הישראלית, להבדיל מהמקובל בעולם, יש אג'נדה משלה, וזכות הדיבור ניתנת רק לאלה התומכים בה. לפיכך, התקשורת הישראלית, כתובה ואלקטרונית כאחד, אינה מתנהלת על-פי קודים מקצועיים המחייבים לחשוף ללא מורא וללא משוא פנים את העובדות שזכותו של הציבור לדעת. בישראל, זכות הציבור לדעת היא סיסמא ריקה, משום שהחשיפה היא תמיד על תנאי, האם היא משרתת את האג'נדה או עלולה חלילה לפגוע בה. למשל, אם מתקיימת הפגנה המשרתת את האג'נדה משתתפים בה מאות אלפים, ואם היא נגדה רק רבבות. לכן חוטאים רבים מהעיתונאים שלנו בעירוב דעה בידיעה, כאשר את דעתם הלגיטימית מותר להם להביע רק במאמר, וגם שם עליהם להקפיד לכתוב רק אמת.
|
|
|
|