השר בנימין בן-אליעזר אמר לאריק שרון שאם מגישים כתב אישום נגד יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ צחי הנגבי, הרי שאותו, היינו את השר בן-אליעזר עצמו, ואת אריק שרון היו צריכים להוציא להורג. באמירה הזאת מקופלת כל הסאגה התקשורתית נגד צחי הנגבי ומאליה עולה התמיהה מה רוצים מצחי הנגבי, מי דורש להיפרע ממנו ומדוע? באמירה הזאת יש גם הודאה מפורשת שהשר בן-אליעזר ואריק שרון מינו מינויים פוליטיים רבים יותר מצחי הנגבי באותו היחס העומד בין נאשם בבית משפט לבין הנדון בפני כיתת יורים.
לכאורה, אמור מבקר המדינה דהיום לעוט על הצהרתו של השר בן-אליעזר, להגיש גם נגדו מסקנות ליועץ המשפטי לממשלה שיבשילו לכדי גליון אישום פלילי. אלא שדבר לא ייעשה לא נגד כבוד השר וגם לא נגד עשרות חברי כנסת ושרים שדאגו למקורביהם ומינו אותם לתפקידים המשפיעים על חיי כל אחד ואחת מאיתנו. על צחי הנגבי הוטל להיות השעיר לעזאזל שיגרום לשרים בישראל רק להיזהר יותר בבואם למנות מקורב זה או אחר לתפקיד כלשהו. ברור לגמרי שהמינויים הפוליטיים יימשכו. המינויים הללו הם חלק מדמוקרטיה תקינה, כל עוד המועמדים עומדים בדרישות התפקידים ומאושרים ע"י הגורמים המקצועיים המוסמכים. את זה בדיוק עשה צחי הנגבי.
חברי מפלגה פעילים רוצים בכל מאודם להשפיע פוליטית בכל תחום אפשרי במדינה. זכותם לשאוף לכך. פוליטיקה, בין היתר, מאפשרת לנבחרים לשנות את פני מערכות קבלת החלטות בכל התחומים, ושינויים בפועל בַּרוח האידאולוגית של המפלגה שהעם בחר. אותם פעילים מפלגתיים חוברים אלה לאלה, יוצרים מחנות, תומכים במועמדים שונים ובתוך כך צוברים תמיכה עד למעמד של מועמד לתפקיד כזה או אחר. אין בזה שום פסול. להיפך! זו עבודה קשה ומפרכת לאורך שנים רבות. מה גם שבסופו של דבר הם מחוייבים לעבור ועדה מקצועית הבודקת את כשירותם.
מינויים של מקורבים בכל תחום ובכל חברה בעולם, הם חלק בלתי נפרד ממהלכה הטבעי של האנושות. החל בחברה מסחרית משפחתית לגיטימית, וכלה במשרות אמון בממשלות. ברור לגמרי שאם אני מחפש עובד טוב ונאמן, אבחר מישהו ממקורבי. אם אני נושא משרה ציבורית, אמליץ עליו בכל פה בפני הגורמים הרלוונטים ואעשה הכל שהוא ימונה. מה לא כשר כאן? אם יימצא שהאיש אינו ראוי הוא לא ימונה ואם כן, הרי לכם מעין "מינוי פוליטי".
אסור למנוע מאיש את האפשרות להתמודד על תפקיד ציבורי מסוים באופן שיוויוני, אבל גם אסור בשום אופן למנוע תפקיד ציבורי מתומכים פוליטיים של השר הממנה. יש ועדה שבודקת את התאמת האנשים למשרות וּמותר והגיוני מצד השר הממנה להעביר לוועדה הזאת קורות חיים של מועמדים, דבר שעשה צחי הנגבי, ואף המלצה חמה למינוי - דבר שלא עשה. אפילו בעלון "מרכז העניינים" שחולק לחברי מרכז הליכוד - מסמך שהוליד מהומה על מאומה - הדגיש צחי הנגבי את הקריטריונים להגשת מועמדות: "על בסיס התאמתם לתפקיד, נכונות להשקיע ולגלות גישה ממלכתית". יותר מדי "צדיקים", "נקיי-כפיים", "ברי-לבב", "נשמות טהורות", "הגונים" ו"ישרי לב" בוחשים תבשיל שטעמו רע בקדירה הזאת.
