חברי הוועדה - לפחות מרביתם - בהחלט ידועים כאנשים הגונים, וחזקה עלינו שלא הקומבינה הביאה אותם לתפקיד.
את הקביעה הזו, איננו יכולים לומר לגבי כל שופטי העליון, אשר מתוכם תורכב ועדת חקירה חלופית, ממלכתית. כידוע - המינוי של שופטי העליון הוא פרי מורעל של קומבינה, ומבלי שיושרם או כושרם המקצועי נבחן בפרמטרים מקצועיים כלשהם.
המשפטנים בוועדת וינוגרד - לפחות הם אך כנראה שגם היתר - יודעים יותר טוב מכל אחד מאיתנו, כי אין לסמוך על ועדת חקירה ממלכתית שתהיה תפורה על-ידי דורית ביניש. הקומבינות שלה לא יותר כשרות מהקומבינות של אולמרט, וגם בחוקי הכשרות אין נבלה מכשירה טריפה או להיפך.
אז השאלה היא מה על חברי ועדת וינוגרד לעשות כעת. האם להתפטר ולהפקיר את גורל המדינה בידיה המאוד לא נאמנות של דורית ביניש, או לנסות בכל כוחם לנצל את המעמד המיוחד וההזדמנות ההיסטורית אשר ניתנה להם, על-מנת לנסות ובכל זאת להציל, לתקן ולהעביר ביקורת בונה על כל מערכי הביטחון, העורף והפוליטיקה במדינה, מבלי שיכהנו בוועדה הזו שופטים לא מקצועיים והנגועים בהכרח באותם אינטרסים זרים, פסולים ואישיים של ועדה אשר תמונה מטעם דורית ביניש.
זאת יש לזכור במיוחד על-רקע האג'נדה האנטי-ציונית הידועה שלה מימי הפעלת אבישי רביב (פרשת שמפניה) והאנטי ביטחונית שלה (מימי חיסול השב"כ ההוא שידע להלחם בטרור, בפרשת קו 300).
לו הייתי חבר בוועדת וינוגרד הייתי שואף מאוד להתפטר בגלל הנזק שחברות בוועדה שכזו עושה לשם של כל אחד ואחד מהם, אבל הייתי מוחל על כבודי למען עתיד המדינה, משנס מותניים, חורק שיניים ומנסה בכל כוחי להציל את המדינה הטובעת הזו מכל החוליים והליקויים שהמנדט החקירתי של הוועדה הזו מקנה לה - ומונע את הסיכון שבמקום לקבל חקירה ומסקנות לתיקון החוליים והכשלים הנוראיים שהתגלו במלחמה הזו, נקבל דוח סתמי שכל כולו הוא חיסולי חשבונות פוליטים ואישיים וקדום של אינטרסים פרטיים ואג'נדה פוסט-ציונית ופרו איסלאמיסטית כפי שקרוב לודאי נקבל אילו ועדה שכזו תהיה נגועה במינוי כלשהו מטעם דורית ביניש.
מותר וצריך ואפילו ראוי לבוא בחשבון חריף מאוד עם אולמרט, פרץ, חלוץ ועוד כמה - בשל הבזיון הלבנוני הזה, אבל בל לנו להניח לשינאה עיוורת וזעם מוצדק להפקיר את האינטרסים של המדינה בידי אישה רעה, תככנית, תכמנית ומוגבלת מאוד מבחינה אינטלקטואלית, אשר כבר הוכיחה שטובתה של המדינה וסדרי המנהל הציבורי התקין הם ממנה והלאה.