מכל מיליארדי המשפטים שנכתבו אי פעם במאות שפות ודיאלקטים, מהו המשפט היחיד שהשפעתו היתה הגדולה ביותר על האנושות? לי זה ברור, שהמשפט לא נכתב בעת האחרונה, ואינו באנגלית או בסינית -- שהן השפות הנפוצות ביותר בתבל. המשפט נכתב בשפתנו -- בלשון הקודש -- לפני זמן רב. המשפט הוא הראשון שמופיע בתורתנו הקדושה: "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ".
מעולם לא הוצג רעיון מהפכני יותר! הוא הגיע לקצה תבל, וגרם לשינויים קיצוניים בכל תחום של מחשבה ועשייה אנושית. אין משפט יותר משפיע על כולנו -- כי עם האמונה באל אחד כבורא היקום -- שכולו טוב -- ועם האמונה הנובעת מכך שהאדם הוא נזר הבריאה, באה הדרישה שהאדם חייב להגשים את ציפיותיו של האלוהים, להידמות לו במידותיו, ולהתחבר אליו. מאז היתה משמעות קוסמית אדירה לחיי האדם -- כפרט, וכחלק מן האנושות כולה.
בעולם הקדמון, להבדיל מן היהודים שהאמינו בבראשית לעולם הזה, היוונים , הרומאים ויתר עובדי האלילים חשבו שלעולם לא היתה התחלה, שהוא היה מעולם. כיצד? ככה! לקח לאנושות בערך שלושת אלפים שלוש מאות שנה להשתכנע באמינותה של אותה מילה ראשונה בתורתנו הקדושה. זה קרה רק ב-1965, עקב הגילוי הפנטסטי של שני פיזיקאים אמריקניים, ארנו פנזיאס ורוברט ווילסון (אגב, הראשון מהם היה יהודי), שישנה קרינה אלקטרומגנטית חלשה ביותר המגיעה אלינו מכל כיוון ביקום. אותה קרינה אישרה למעשה את התיאוריה שהוצעה עשרים שנה קודם לכן.
אותה תיאוריה, כפי שנוסחה ע"י ג'ורג' גאמאו ב-1945, היתה שליקום יש התחלה, שהוא נברא ממש יש מאין, ושלפני אותו זמן לא היה כלום --- לא זמן, לא חומר, לא חלל, שום דבר. גאמאו הצהיר שהיקום נברא על-ידי הופעתה של טיפת אנרגיה אדירת חום. כיצד היא הופיעה עדיין מהווה מסתורין גדול, ולעניות דעתי זה יהיה המסתורין הנצחי של האנושות. כי איך אותה טיפת אנרגיה נוצרה אינו בתחום המדע אלא בתחומו של הקדוש ברוך הוא. רק חוכמתו מסוגלת לדעת את אותו אירוע חד-פעמי, בלתי חוזר, קרי, את אותו נס הניסים. אבל, בכל מקרה, היום אין בעולם פיזיקאי אחד שאינו יודע שהיה לעולם "בראשית".
מדהים להיווכח, שהרמב"ן הקדים את תיאורית "המפץ הגדול" של גאמאו בכשבע מאות שנה, כאשר הוא אמר שהיקום היה מלכתחילה בגודלו של גרעין חרדל, והלך וגדל למימדיו העצומים. היום המדענים יודעים שכאשר אותה טיפת אנרגיה התקררה היא התפשטה במהירות ובעוצמה רבה ונהפכה לחומר, שיותר מאוחר הפך להיות כוכבים, גלקסיות ופלנטות.
אחד מהנושאים שהעסיקו את חז"ל במשפט הראשון של התורה הינו: מדוע בחר ה' את כינויו "אלוהים" בעת הבריאה. כידוע, יש להקדוש ברוך הוא מספר שמות, ובחירת אחד משמותיו במקום ספציפי בתורה אינה אקראית, אלא מסמלת את המידה שמאפיינת אותו יותר מיתר מידותיו באותו מועד. פה ה' בחר להיקרא "אלוהים" שמבטאת את מידת הדין של הקדוש ברוך הוא, ולא את מידת הרחמים שבו ואת רצונו להיטיב עם הנבראים. ולכן, מדוע נקרא ה' "אלוהים" בעת הבריאה ולא "י-ה-ו-ה"? תשובה אחת הינה שעדיין לא היו נבראים בעולם. תשובה יותר עמוקה הינה, שאולי, אחרי הכל, ה' הרחמן "נאלץ" לברוא את העולם בצדק, בדין, ולא ברחמים.
המשפט הראשון שבתורה הינו קשה ביותר, כי אין בתוכו, או לאחריו, הסבר או הגדרה של ארבעת המילים הקריטיות: אלוהים, בריאה, שמים וארץ. חז"ל, פילוסופים, מדענים, ותיאולוגים זרים שפכו כמות אדירה של דיו במאמץ להבין את המילים הבלתי נתפסות הללו. למרבה הצער רבים מהם עשו זאת ללא ידע בעברית, ולכן, הרבה מאוד מן העומק במשפט המדהים הזה הוחמץ.
עיון באותו משפט בלשון הקודש יכול להוביל למספר מסקנות מדהימות. לדוגמא: בראשית ברא אלוהים את השמים -- ואח"כ את הארץ. אם נתבונן במשפט השני בתורה, שמצהיר שהארץ היתה "תהו ובהו", אפשר להסיק את המסקנה, שלהבדיל מן הארץ, השמים לא היו מלהתחילה "תהו ובהו, לא היו פיזיים, ולא נבראו בתהליך -- מ"תהו ובהו" אל השלמות. הם היו עולם אחר, רוחני, בניגוד לעולם הגשמי. ומכיוון שהשמים נבראו ראשית, אפשר להסיק מסקנה נוספת -- שהשמים הינם העולם האמיתי, המשמעותי, כי רק אחרי שהם נבראו ברא ה' גם את הארץ, את החומר.
ועוד, המילה "שמים" כוללת בתוכה את המילה שֶם, קרי משמעות. מעובדה זו סברו חז"ל "שהנשמה" (שגם בתוך מילה זו נמצאת המילה "שֶם" -- משמעות), עוזבת זמנית את העולם המשמעותי כדי לחזור אליו אחרי מות הגוף. ומה קורה לנשמה כאשר היא חוזרת לעולם הבא, לשמים? שוב הרמז נמצא ב"שמים" -- שָם המים. בעולם הזה כאשר אדם הינו טמא התורה מצווה אותו להיטהר במים. וכיצד יטהר ה' את הנשמות החוזרות אליו? "שם" בעולם הבא, בשמים, נמצאים "המים" האמיתיים, המטהרים, שיטהרו אותנו מכל עוונותינו הנותרים, לנצח.
בשנים האחרונות יצאו מספר ספרים שנכתבו על-ידי מדענים שניסו לתאם בין בראשית שבתורה לבין הקוסמולוגיה המודרנית. פרופסור נתן אביעזר, שכתב את הספר "בראשית ברא", אומר שזכינו בזכות גדולה בכך שאנו חיים בדור שבו המדע צועד לקראת יתר הכרה והסכמה לתורה בכל נושא הבריאה. אבל עם זאת, חובה להדגיש שאפילו לו המדע היה מתנגד לתורתנו הקדושה, אנו כיהודים וכבניו של ה', תמיד נאמין בו ובכל מילה שבתורתו הקדושה. כי היא האמת הצרופה והשלמה. אנו מאמינים שיום יבוא והמדע והאנושות כולה ידעו מה שאנו ידענו במעמד הר סיני, שהתורה היא האמת, האמת היא אחת שה' אחד ושמו אחד.
