ראש הממשלה, אהוד אולמרט - בעוד כחודש אתה עומד לטוס לוושינגטון לפגישה עם הנשיא בוש. ימים ספורים לאחר מכן אני אסיים את שנתי ה-21 בכלא האמריקני במסגרת מאסר העולם שאני מרצה בשל פעילותי בשירות מדינת ישראל.
מר אולמרט, אין זה סוד שגם אתה נושא באחריות אישית על שנות הסבל הרבות שחוויתי בכלא. אתה נושא באחריות לא רק משום שאתה ראש ממשלת ישראל ואני השבוי הישראלי שמוחזק הכי הרבה שנים בכלא, אלא בגלל המעורבות האישית שלך בפרשייה הזאת. מה שעשית ומה שלא עשית היווה גורם מרכזי להארכת העוול שנעשה לי במשך למעלה משני עשורים.
כחבר חשוב בוועדת אבן (וועדת הכנסת שחקרה את פרשת פולארד) הייתה לך גישה ישירה לכל המידע. יכולת לעשות כל כך הרבה כבר מההתחלה על-מנת לעזור לי. במקום זה, במשך 21 שנים התחמקת לגמרי מענייני. נמנעת מלהגיד או לעשות כל דבר שהיה עשוי לעזור. ומנעת לעשות כן מכל מי שרצה לעזור לי.
מאז שנבחרת כראש ממשלה התנהגת כאילו אינני קיים. אפילו לפני יומיים, בנאום הפתיחה של מושב החורף של הכנסת, הקראת את שמותיהם של כל השבויים הישראלים ודיברת על מחויבותה של מדינת ישראל להשבתם המהירה והבטוחה הביתה. שמי לא הופיע ברשימה.
יום לפני שנשאת את הנאום הזה קיבלת תזכיר בכתב לגבי חובתך המוסרית והחוקית לכלול אותי ברשימה בשל היותי סוכן ישראלי בשבי. נמנעת במכוון להזכיר את שמי. הימנעות עקבית כזו היא לא צירוף מקרים. המסר שהיא מעבירה לאמריקנים הוא שאפילו אחרי 21 שנים בכלא אני עדיין הפקר.
אדוני ראש הממשלה, אתה אינך אדם נייטרלי. לפי דוח אבן (פורסם בשנת 1987) אתה עצמך נקטת בעמדה שההתנהגות של שיתוף פעולה מצד מדינת ישראל עם ארה"ב והסיוע שלה לתביעה נגדי היו שגויים. הבהרת כי העובדה שמדינת ישראל החזירה את המסמכים לאמריקנים הייתה "טעות פונדמנטלית וגרמה לנזק רציני". אתה אף הגעת למסקנה הנכונה כי " מסמכים אלו היוו את הבסיס שהביא [להרשעתי] ולגזר דין מאסר עולם שהוטל [עליי]."
לא טרחת ליידע אותי בזמנו שהחזרת המסמכים באה לאחר התחייבותה של ארה"ב שלא להשתמש בהם נגדי. לו ידעתי זאת, הדבר היה מסייע רבות להגנתי. גם כאשר ארה"ב הפרה את הסכם ההתחייבות הזה עדיין לא יידעת אותי על עצם קיומה של ההתחייבות, וגם לא מחית על כך באופן רשמי.
במשך כל השנים שחלפו מאז, המשכת לשתוק, ולא שיתפת אותי בפיסת המידע הקריטית הזו. מעולם לא התבטאת למען שחרורי ואף מנעת אחרים מלסייע לי. מעולם לא עשית דבר כדי לסייע, למרות שידעת שהשתיקה שלך עולה לי בשנים מחיי, ואולי אפילו בחיי ממש. אם המצפון שלך איננו מפריע לך במה שאתה עושה לי, לפחות תשקול מה הדבר עושה למוניטין של מדינת ישראל.
אני מבקש ממך להפסיק את מדיניות ההפקרה הלא מכובדת הזו כאשר אתה מבקר בוושינגטון בחודש הבא. לא רק החירות האישית שלי נמצאת על הכף. חייהם של כל השבויים והנעדרים הישראלים תלויים בנכונות שלך לפעול בצורה מכובדת וכנה לטובת האינטרסים של מדינת ישראל. במאמר מערכת בג'רוזלם פוסט נכתב לאחרונה:
"יהונתן פולארד הוא השבוי הישראלי שנמצא בכלא הכי הרבה זמן, ובידי בעלת הברית הקרובה ביותר של ישראל. ישראל סומכת כרגע על תמיכה אמריקנית בהבטחת שחרורם של שלושת החיילים שנחטפו בידי אויביה, גלעד שליט, אלדד רגב, ואהוד גולדווסר, מוקדם יותר השנה. אבל כלל לא נראה שארה"ב מתנהגת בצורה צודקת כלפי ישראלי שהיא בעצמה מחזיקה בו". (מאמר מערכת ,"Release Pollard", הג'רוזלם פוסט, 9 לאוקטובר, 2006).
אדוני ראש הממשלה, במשך 21 שנים ידעת הכל ושמרת על שתיקה. הפגישה שלך עם הנשיא בוש היא הזדמנות פז לתקן זאת. על-ידי הבטחת שחרורי אתה תפעל לטובתם של האומה ושל כל השבויים הישראלים.
אחרי עשרים ואחת שנים, החזרתו של השבוי הישראלי הוותיק ביותר מוטלת עליך בדחיפות. זהו עניין של כבוד לאומי.
