ההדלפות ייחקרו. הפרקליטות הודיעה (יום א', 4.1.09) לבית המשפט העליון כי המחלקה לחקירות שוטרים פתחה בחקירה מי במשטרה מסר מידע מוכמן הנוגע לחקירות השר לשעבר אביגדור ליברמן לעיתונאי יואב יצחק. מדובר בעתירה המתייחסת למידע שפורסם על-ידי יואב יצחק ב"
פרשת הערבות", ובחשיפת גיוסו בידי ליברמן של עיתונאי בכיר ברוסיה -
ארטיום בורוביק, אשר מצא את מותו בתאונת מטוס מסתורית.
הודעת הפרקליטות נמסרה לבית המשפט העליון במסגרת העתירה של השר לשעבר אביגדור ליברמן באמצעות באי-כוחו עו"ד ד"ר יעקב וינרוט וירון קוסטליץ, להורות לפרקליט המדינה משה לדור לפתוח בחקירת ההדלפות. מדובר בהדלפות לכאורה ממידע מוכמן של צוות החקירה, שהועבר למפכ"ל המשטרה היוצא, משה קראדי, ערב פרישתו מהמשטרה. "מידע זה הוא מידע ממוקד מהמשטרה שנועד להציג בפני המערכת המשטרתית את המצב האמיתי שבו נתונות החקירות".
באי-כוחו של ליברמן טענו בעתירה כי החלטת פרקליט המדינה משה לדור שלא לחקור חשד כי חוקרי המשטרה עברו עבירה פלילית של הדלפה לכאורה של חומרי חקירה מוכמנים, יסודה במשגה "היורד לשורשו של ענין". מדובר בהחלטה שנומקה בטענה כי "הנזק הטמון בחקירה עולה על סיכוייה ותועלתה", זאת בשל הצורך "לחקור את גורמי התקשורת ואת המעגל הרחב של מי שהמידע עמד בפניהם בשלב כלשהו, והכל - תוך פגיעה אפשרית בעקרונות חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת".
זוהי לטענתם החלטה "המבוססת על הכרעה ערכית בדבר שיקולי תועלת ונזק הכרוכים בביצוע בדיקה מקדמית או חקירה פלילית", ולא על "העדר תשתית עובדתית וראייתית לביצוע העבירה".
עוד טענו כי "תפקידם של אנשי משטרה אינו מחסן אותם מפני חקירה או בדיקה אלא דווקא מציב בפניהם סטנדרטים גבוהים במיוחד של חובות אמון, הגינות והקפדה על קיום החוק". על פרקליט המדינה מוטלת אחריות להימנע מגניזת תלונות שעשוי להיות בהן ממש, נטען בעתירה, "מקום שהן משקפות סטייה של איש משטרה מנורמות התנהגות המתחייבות במסגרת מילוי תפקידו... נקודת המוצא העקרונית היא, כי משקבע המחוקק שהדלפת חומרי חקירה מהווה עבירה פלילית, הרי שיש אינטרס ציבורי כי העניין ייבדק או ייחקר, וכי החשוד בעבירה יועמד לדין, וזאת כדי להגן על הערכים והעקרונות שהמדינה רוצה בהגנתם ושהחשוד פגע בהם, וכן למנוע פגיעה בהם בעתיד".
עורכי הדין אף שללו את טעמיו, "חופש הביטוי" ו"זכות הציבור לדעת", של פרקליט המדינה לדחות את פתיחת החקירה. טעמים אלו "אינם יכולים יכולים לשמש הגנה מפני הרשעה בעבירות הפליליות הנעברות על-ידי ביטוי כזה או אחר. ממילא, אין עקרונות אלה יכולים להוות מחסום מפני בדיקה מקדמית או חקירה פלילית של חשד לביצוע עבירה פלילית".
עורכי הדין וינרוט וקוסטליץ טענו עוד כי מהחלטת פרקליט המדינה עולה ש"קיימת תשתית נתונים התחלתית לפיה קיים חשד לשימוש לרעה בסמכות ובכוח התפקיד על-ידי איש משטרה", אלא "שלדידו של הפרקליט שני טעמים עיקריים מובילים לקביעתו כי אין מקום להורות על פתיחה בבדיקה מוקדמת או בחקירה פלילית - אין המדובר במסקנה הכרחית כי חוקרי המשטרה הם שביצעו את העבירות וטעם השני - הפגיעה האפשרית בעקרונות החופש וזכות הציבור לדעת".
חופש הביטוי, טענו באי-כוחו של ליברמן, הוא זכות יסוד "וככזו, אינה זכות מוחלטת ואינה אמורה לשמש הצדקה להפרת הדין".
כאמור, בית המשפט העליון בהחלטה מתאריך 17.11.08 קבע כי מסמך מוכמן מתיק החקירה של ליברמן אכן הודלף לתקשורת. השופטים אדמונד לוי, מרים נאור ויורם דנציגר "המליצו" לפרקליט לדור לחקור את הנושא "נראה לנו כי טוב יעשה הפרקליט אם יורה להוסיף ולחקור בעניין". זאת בשל העובדה כי "זו מצוותו של המחוקק", וכן "נוכח כך שרבו ההדלפות מסוג זה".
השופטים הורו לפרקליט המדינה להגיש הודעה משלימה בתוך 45 יום וכאמור, בהודעה שנמסרה (א'), הודיע לדור כי בעקבות החלטת בית המשפט, "מח"ש פתחה בחקירת התלונות". הוא הוסיף כי החקירה תיערך "למרות הקשיים שאנו מעריכים שחקירה זו צפויה להתקל בהם".
המדינה ביקשה למחוק את העתירה של ליברמן.
