|
טל פרידמן. "ת'מפוטר!" [צילום: עכבר העיר]
|
|
|
|
|
העובדה שהאולפן של "ארץ נהדרת" שרד את התוכנית אמש היא בגדר נס. ענני הקרב התפזרו, לא נשאר עוד הרבה מה לפרק מהקונצנזוס, אז קיציס ושות' התחילו לפרק את האולפן: זה התחיל בניסוי המנטוס בקולה ששודר במסגרת "הבלוג של ציפ", הדרך החדשה של ציפי לבני להיראות מגניבה בלי לומר דבר, המשיך בהשלכה ספונטנית של שאריות הניסוי על רצפת האולפן, בהבערת תעודת הזהות של ארי פולמן בידי ליברמן האיום, ובאלתור ג'אזי מצמרר מפיה של מרינה (טל פרידמן) סולודקין, בדציבלים שאמורים לגרום גם לעצמים דוממים להתעלף.
אבל אם לשים בצד את העניינים הטכניים, נראה שבגדול חזרנו לשגרה הברוכה של מעשים פליליים והטרדות מיניות מסוגים שונים. התגלית, הלא כל כך מרעננת, היא שהדבר היחיד שמעניין אותנו כשאין מלחמה באוויר, הוא כסף. המשבר הכלכלי, גל הפיטורים ("ת'מפוטר!"), הנגיד והריבית, הגז של יצחק תשובה, הבאסה של ארקדי גאידמק, הג'וב של דן מרידור, אבל בעיקר ביבי, שבקטע תיעודי מאלף מסביר מהי תוכנית הפעולה הכלכלית שלו: "עצירת הנפילה, סיבוב (פאוזה דרמטית), ו...נסיקה", בליווי תנועת ידיים גמלונית. אתם מבינים, זה מה שנשאר לנו. לא חזון, לא תכנון, אפילו לא רטוריקה מוצלחת. תנועות ידיים. ועוד גמלוניות. ואם להשתמש באותה טכניקת שכנוע: יודעים מה זה (תנועת ידיים שמסמלת צונאמי, או כהונה של ביבי)? גם אני לא, אבל הנה בא עוד אחד.
כדי לחדד את המסר - כסף זה חשוב, רק כסף זה חשוב, והרבה כסף זה עוד יותר חשוב - עוד לפני שנסתיימו כתוביות הסיום של "ארץ נהדרת", נחת על מסכינו שידור חוזר של "מסודרים". זה לא אומר שום דבר רע על "ארץ נהדרת", גם לא על "מסודרים". מה זה אומר עלינו? נו. בואו נפנים רגע מה שהמלחמה האחרונה אמרה, לפני שאנחנו מתפנים לעכל גם את זה.
"ארץ נהדרת" אתמול, למרות מעידות קלות כמו פינת "3 דעות, 5 דקות" (לא מצחיק), ובדיחות שמסתמכות על משמעויות שונות למילה "כיפה" (באמת שאין טעם לחזור על זה), הפגינה התאוששות. לא מביך, גם לא קורע: משהו כמו מפלגת "פושר", אחת המפלגות הקטנות שב"ארץ נהדרת" טרחו להמציא ולצלם להן קמפיין, במסגרת פינת המפלגות הקטנות שלא שמענו עליהן. הצחוקים האמיתיים, כמובן, התחילו הרבה אחרי שהתוכנית נגמרה, ואפילו אחרי "מסודרים".
קוראים יקרים, בשתי מילים: תשדירי הבחירות. האזהרה של ועדת הכנסת בפתיחת השידורים ממש לא מקיפה את הנזק, ובעיקר הייאוש, שעלול להיגרם מצפייה בהם: שלוש מפלגות ערביות, שלוש מפלגות שרוצות לקחת לי את האזרחות, איזה חמש מפלגות ירוקים, שכל אחת מהן היא היחידה בארץ, שתי מפלגות למען קנאביס, אחת מהן בשיתוף עם ניצולי השואה. איך נאחה את כל הפילוג הזה אחרי שהפיאסקו ייגמר? בשלוש המפלגות הדתיות יאמרו שאלוהים יודע. מצחיק, מביך, אבל בינינו - בעיקר עצוב. עדיף כבר "ארץ נהדרת" ביום פושר, ולכבות חזק חזק את הטלוויזיה. יש לנו 13 ימים לשכוח מזה.