בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הנשיא איננו יכול להיתלות בסע' 13 לחוק יסוד הנשיא. שכן סעיף זה מעניק לנשיא חסינות מלאה - כולל פטור מלהשיב לעתירה - רק לגבי מעשים הנעשים מכוחה של המשרה, אך לא לגבי עצם זכותו להחזיק במשרה עצמה
|
קצב. האם בג"צ מוסמך להדיחו
|
|
|
|
|
עו"ד יוסי פוקס עתר כידוע לבג"צ שיורה לנשיא המדינה להשיב מדוע אינו מתפטר או משעה את עצמו מתפקידו – בעקבות החשדות נגדו. בג"צ החליט שעל הנשיא להשיב לעתירה. הנשיא טוען בתגובתו, בין היתר, כי לבג"צ אין סמכות להורות לו, לנשיא, להשיב לעתירה, וזאת לאור סעיף 13(א) לחוק יסוד: נשיא המדינה, הקובע כי: "לא יתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה". במילים אחרות, הנשיא טוען שהחלטה שלו אם להתפטר, או שלא להתפטר - החלטה מעין זו היא דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ולכן לבג"צ אין סמכות להורות לו, לנשיא, להשיב לעתירה. האם הנשיא צודק בתגובתו? ובכן, הנשיא טועה! לבג"צ יש סמכות מלאה להורות לנשיא להשיב לעתירה, ואף לדון בה. שכן בג"צ איננו אמור לדון כאן ב"דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו" של הנשיא, אלא בדבר אחר לחלוטין הקשור עם הסטטוס של הנשיא. בג"צ אמור לדון כאן, לא בשאלה הנוגעת למילוי תפקידיו או להפעלת סמכויותיו של הנשיא (כגון טיפול בחנינות או מינוי שופטים וכו'), אלא בשאלה הבסיסית והראשונית, והיא – אם הנשיא ראוי, או לא ראוי, להיות בסטטוס של נשיא (שמכוחו הוא ממלא את תפקידיו ומפעיל את סמכויותיו). להארת הסוגייה נניח לרגע מקרה היפותטי שבו הנשיא נבחר לתפקידו ומתחיל לכהן בו, ולאחר מכן מתברר שחלה טעות בספירת הקולות של חברי הכנסת שבחרו בו, ומי שהיה אמור להיות הנשיא הוא אדם אחר שהתחרה על המשרה. ובכן, המקרה ההיפותטי הזה ממחיש כי אין המדובר כאן בשאלה הנוגעת לתפקידיו או לסמכויותיו של הנשיא, אלא לעצם זכותו של הנשיא לאחוז בסטטוס שהוא אוחז בו. במקרה כזה, הרי איש לא יחלוק על עצם סמכותו של בג"צ לפסוק בשאלה אם – בעקבות הספירה המוטעית - הנשיא אוחז במשרתו כדין או שלא כדין. וכך גם בענייננו. הדברים הקשורים לתפקידיו וסמכויותיו של הנשיא (ושבהם אין לבג"צ סמכות לדון), הם שונים ונפרדים מעצם מהות הסטטוס שלו כנשיא וזכותו להחזיק בו. שאלת הסטטוס שונה היא ונפרדת משאלת התפקידים והסמכויות המתבצעים מכוחו של אותו סטטוס. הנשיא איננו יכול, איפוא, להיתלות בסע' 13 לחוק יסוד הנשיא. שכן סעיף זה מעניק לנשיא חסינות מלאה - כולל פטור מלהשיב לעתירה - רק לגבי מעשים הנעשים מכוחה של המשרה, אך לא לגבי עצם זכותו להחזיק במשרה עצמה. עצם הזכות, או העדר הזכות, של הנשיא להיות בסטטוס של נשיא ולהחזיק במשרה - איננה שאלה שסעיף 13 עוסק בה. באחת - סעיף 13 הנ"ל איננו רלוונטי לשאלת הסטטוס של הנשיא שבג"צ אמור לדון בה, ולכן לבג"צ יש סמכות לדון בעתירה. וכאשר לבג"צ יש סמכות, כי אז ברור שבסמכותו לפסוק בעניינו של הנשיא על-פי הדין. ואם יגיע בג"צ למסקנה שיש לאקונה בעניין הספציפי שבו הוא אמור לפסוק - כי אז בסמכותו למלא את הלאקונה באמצעות הכלים השיפוטיים שהחוק מעניק לו, ולפסוק כמיטב שיפוטו.
|
תאריך:
|
12/11/2006
|
|
|
עודכן:
|
13/11/2006
|
|
עו"ד יוסי דר
|
|
מבחינתי, הנאום שנשא דויד גרוסמן בחג רבין כלל חידוש מעניין. בדרך כלל היום מוקדש לדרישה פומבית ל"חשבון נפש" של הזולת ומלווה בתופעות אורווליאניות של ליבוי שנאה. אני, והקהילייה אליה אני משתייך, מוזמנים לשחק בו תפקיד המזכיר קהילה יהודית בעיירה גרמנית מהמאה ה- 13, בה ציינו את חג המולד בבימוי מחזה "פאסיון" עם פוגרום להדרן או לפחות דרשה ארסית מפי המטיף המקומי.
|
|
|
היתה להם מלחמה אחת והם בזבזו אותה על האויב הלא נכון בגלל זיהוי מרושל, שלומיאלי ושגוי. בגלל שיקול דעת מופרך והזוי. היתה להם, לאמריקנים, ידיעה חלקית ועמומה על מידת הסיכון הפוטנציאלי הגלום בכוחו-הכול-יכול, כביכול, של השליט העירקי סדאם חוסיין. היתה להם שעת כושר, שעת רצון והם יצאו, ששים אלי קרב. הם ניצחו, לכאורה, אבל ממשיכים לספוג מפלות ולהינגף. הם ניצחו, לכאורה, אבל מובסים שם, בזירה המעשנת, מדי יום. יהירים ומלאים, גואים עד גדותיהם ב "אני ואפסי עוד", הם שקועים ומבוססים בדם ובאש העירקיים, במלחמה שאף פעם לא די לה.
|
|
|
היה זה כאן, לפני זמן קצר, כאשר קראתי לחקיקת "חוק הצינון" שייאכף על אלו המשרתים כפקידים בכירים במערכת הממשלתית ו"ככלבי השמירה על האינטרס הציבורי" . חוק שישים קץ לתופעה פסולה הרווחת במקומותינו, כאשר ללא כל תקופת צינון מינימלית, יום לאחר שסיימו לכהן בתפקידם, "כלבי השמירה" קופצים ומתיישבים הם על הכסא הרם בשוק הפרטי וזוכים למשכורות עתק.
|
|
|
אנו שומעים את נאום התוכחה של הסופר דויד גרוסמן, את הפרשיות הנחקרות על השחיתות בצמרת, על מינויים ושתדלנות פוליטית במינויים במשטרה ובצה"ל. וכשמנסים לנוח מפרשיות אלה - מתגלית מערכת אכיפת החוק, פרקליטות, משטרה, בכל כיעורה ותרגיליה - והפחד הוא שהציבור יכול בטעות ובתום לב להגיע למסקנה - שצריך לפרק את המדינה ולהתחיל לבנותה מחדש. ממש כמו במשחק לגו, שבו הילדים בונים מגדלים ופרויקטים ומפרקים אותם כדי להתחיל בבנייה מחודשת.
|
|
|
לעיתים נדמה כי החיים בישראל מתקיימים דווקא מתחת לקו ה-418 מ' מתחת פני הים - של ים המלח, ים המוות.
|
|
|
|