|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פרופ' זהר: טוהר הנשק מחייב תוספת סיכון לחיילים
|
עם זאת, לשיטתו, הדברים נאמרים בצער ובכאב היות שמדובר בחיילים שהם "בשר מבשרנו" ● מומחים למשפט בינלאומי הומניטרי התכנסו באוניברסיטת בר-אילן לדון בהשלכות המוסריות והמשפטיות של מלחמת עזה
|
"המטרה אינה מקדשת את האמצעים ולעיתים תבוסה היא הכרח מוסרי. הרג כרוך בדה הומניזציה של ההורג". כך אמר (יום א', 1.2.09) ד"ר יצחק בנבג'י מהפקולטה למשפטים ומהמחלקה לפילוסופיה של אוניברסיטת בר-אילן, בכינוס שנערך בנושא "המוסר בלחימה- המותר והאסור בלחימה בטרור".
בכינוס השתתפו פרופ' יפה זילברשץ מהפקולטה למשפטים, פרופ' נעם זהר ראש המגמה לפילוסופיה כללית וראש המחלקה לביו אתיקה, ד"ר יצחק בנבג'י מהפקולטה למשפטים ומהמחלקה לפילוסופיה, האלוף (במיל.) עמי איילון לשעבר מפקד חיל הים, ראש השב"כ ושר בממשלת ישראל, ועו"ד דן יקיר היועץ המשפטי באגודה לזכויות האזרח בישראל. הנוכחים בכינוס דנו בשתי סוגיות מרכזיות – האחת, זכותה של ישראל להתגונן מפני ירי טילים מיישות אשר עדיין אינה מוגדרת כמדינה, וזאת לאחר ההינתקות מרצועת עזה, והשנייה, המילכוד שבו נתון צבא אשר כפוף לדיני המלחמה (גם אם לא תמיד נאמן להם) אשר מתמודד אל מול ארגון טרור אשר פוטר עצמו באופן חד-צדדי מדינים אלו ואשר משתמש בנשים ובילדים כמגן חי.
על אף שאף אחד מן המשתתפים לא חלק על מורכבות הסיטואציה, התשובות וההסברים אשר נתנו היו שונים. בעוד שד"ר יצחק בנבג'י סבר כי בנסיבות של לוחמה באוכלוסיה צפופה יש והפסד יהא מוסרי יותר מניצחון (שכן האחרון יהא כרוך בהכרח בהרג אזרחים, הגם שלא במתכוון), הרי שפרופ' זוהר נועם היה פחות קיצוני בהשקפותיו וסבר כי יש להילחם גם במצבים אלו, אולם 'טוהר הנשק' מחייב לעיתים הגברת הסיכון הנשקף לחיילים וזאת בכדי להימנע מפגיעה לא מידתית באזרחים. בעוד שלדעת עו"ד דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח, ערך צה"ל דמוניזציה מוחלטת לפלשתינים במלחמה האחרונה (ועל כן היד הייתה קלה על ההדק), סבר פרופ' נועם זוהר כי לא נערכה דמוניזציה מוחלטת לצד השני, ולראיה, ניתן סיוע הומניטרי. לעמדתו זו הצטרף עמי איילון שהדגיש שהאיבוד המוחלט של המוסר התרחש דווקא בצד השני, אשר בו מחבלים יורים באזרחים, לעיתים גם מטווח אפס, כפי שהיה במקרה של משפחת חטואל.
פרופ' יפה זילברשץ נדרשה לסוגיית הליבה: האם המלחמה לגיטימית? זילברשץ מדגישה כי ההינתקות מרצועת עזה יצרה טווח לגיטימציה רחב יותר לפעולה מלחמתית, שכן רצועת עזה כבר אינה מצויה ב'תפיסה לוחמתית', אותו מעמד משפטי אשר מטיל על המדינה התופסת חובות הומניטריות של כובש כלפי נכבש. זילברשץ שללה עמדות שהובעו בידי משפטנים אחרים בתחום ולפיהן ישראל עדיין שולטת ברצועת עזה, ועל כן דיני הכיבוש חלים עליה בהתייחס לרצועה, שכן – לשיטת זילברשץ, ישראל ויתרה על השליטה על ציר פילדלפי. עם זאת, ציינה זילברשץ, לאור המצב ההומניטרי הירוד ברצועת עזה ולאור תלותם של הפלשתינים בישראל (היא לא אמרה זאת, אך ניתן להניח כי הכוונה היא שתלות זו נוצרה לאחר למעלה מ-40 שנות תפיסה לוחמתית באזור ע.ב-א.) – חלה חובה הומניטרית ומוסרית לדאוג למצבם ההומניטרי של התושבים שם.
|
|
ההינתקות הגבירה את טווח הלגיטימציה לפעולה צבאית
|
|
פרופ' יפה זילברשץ סקרה את דיני המלחמה, וציינה כי במלחמה הן הצד המתגונן והן הצד התוקף מחויבים לדיני המלחמה, ביניהם גם עיקרון האבחנה בין אזרחים לבין לוחמים, וזאת בכפוף לכך שהאזרחים עצמם אינם נוטלים חלק בלוחמה, שכן אז אובדת להם החסינות. זילברשץ ציינה כי במידה שלאחר המלחמה תופס אחד הצדדים שטח, אשר לא היה בידו טרם הסכסוך, עליו לכונן בשטח זה משטר המכונה תפיסה לוחמתית, אשר בראשו עומד מושל צבאי, עד להשבת השטח לריבון המקורי. תפיסה לוחמתית זו מטילה על הריבון חובות לדאוג לצרכי האוכלוסיה המקומית.
ההינתקות מרצועת עזה, לפי זילברשץ, סיימה את התפיסה הלוחמתית של מדינת ישראל ברצועת עזה, מה שאיפשר, מבחינת המשפט הבינלאומי, קשת רחבה יותר של תגובות צבאיות. מדובר לשיטתה, בירי מסיבי, מתמשך, אשר מקנה לישראל זכות להתגונן ולהגיב בכוח נגד מתקפה שכזו.
זילברשץ ציינה עוד כי עצם היות המתקיפים ארגון טרור ולא מדינה, אינה מציבה מגבלות מכוח המשפט הבינלאומי ולראיה, מועצת הביטחון של האו"ם, לאחר מתקפת ה-11.9 על מגדלי התאומים, קיבלה החלטות מפורשות על פיהן למדינה המותקפת יש את הזכות להגן על עצמה.
זילברשץ התייחסה בהרצאתה לטענות לפיהן ישראל טרם סיימה את תפיסתה הלוחמתית ברצועת עזה וזאת משום שהיא שולטת במעברים אל הרצועה וממנה: לדעת זילברשץ, טענה זו אינה יכולה לקום מרגע שישראל ויתרה על השליטה בציר פילדלפי המאשר יציאה מהרצועה למצרים. במציאות כזו לישראל הזכות להגנה עצמית מפני ירי טילים המופנים אליה וזאת מכוח סעיף 51 למגילת האו"ם. עם זאת מציינת זילברשץ, כי לאור התלות של תושבי רצועת עזה בישראל חלה על ישראל חובה הומניטרית ומוסרית לספק לתושבים אלו סיוע, וזאת בהיעדר מענה מפורש במשפט הבינלאומי הפומבי לסיטואציה שכזו.
|
|
זילברשץ נתנה דעתה בהרצאתה על הקושי בהפעלת עיקרון המידתיות כאשר ארגון טרור עומד מנגד וכאשר לא ניתן לדעת אל נכון מי הם האזרחים ומי הם הלוחמים, וזאת כאשר הלוחמים אינם מזוהים, מסתתרים מאחורי אזרחים כמגן אנושי, וכאשר בד-בבד חלקם של האזרחים נוטלים חלק בלחימה.
זילברשץ מציינת את היעדר התשובות הברורות במשפט הבינלאומי לשאלות שכאלו, שכן דיני המשפט הבינלאומי נוסחו מתוך נקודת מוצא ולפיה המלחמות הן בין צבאות של מדינות ולא מתקפות של טרוריסטים נגד אזרחי מדינות. זילברשץ מציינת את פסיקת בג"צ בעניין הסיכולים הממוקדים (בג"צ 769/02 הוועד הציבורי נגד עינויים נ' ממשלת ישראל (ניתן ביום 14.12.06)), אשר קבעה מחד, כי מי שנושא נשק ומעביר נשק, משמש מגן חי מרצונו החופשי או אוסף מידע לטובת הטרוריסטים, ייחשב לנוטל חלק ישיר בפעולות האיבה, בעוד שמי שמוכר להם אוכל או תרופות לא ייחשב לנוטל חלק ישיר בפעולות האיבה.
לד"ר יצחק בנבג'י התייחסות אחרת לסיטואציה אשר בה האויב אינו מכיר בדיני המלחמה, הלקוחה מן היהדות: לדבריו, "המטרה אינה מקדשת את האמצעים ולעיתים תבוסה היא הכרח מוסרי. הרג כרוך בדה הומניזציה של ההורג. ישראל 2009 נמצאת במלחמה מול אויב שבז לערכים של העם היהודי אך עדיין עלינו מוטלת החובה לנהל את המלחמה הזו לפי הערכים ש'חביב אדם שנברא בצלם'".
פרופ' נעם זהר ראש המגמה לפילוסופיה כללית וראש המחלקה לביו אתיקה בבר-אילן ומי שנמנה עם הקוד האתי של צה"ל "רוח צה"ל", התייחס לסעיף טוהר הנשק – בו החייל לא ישתמש בנשקו ובכוחו בשביל לפגוע בבני אדם - באנשים - בלתי לוחמים. זהר טען כי מעיקרון טוהר הנשק נגזרת תוספת סיכון מסויימת לחיילים, וציין כי הוא אומר זאת "עם כל הכאב והצער", שכן "החיילים הללו עצמנו ובשרנו". זהר מציין כי שמע מפקדים בכירים ברמת סגן אלוף ואלוף משנה אשר נתנו הוראות לחימה באפס סיכון, ולדבריו "גישה כזו היא סטייה חמורה מרוח צה"ל".
|
|
דה-הומניזציה כלפי הפלשתינים
|
|
לדעת עו"ד דן יקיר, יועצה המשפטי של האגודה לזכויות, הפגיעה בחפים מפשע במהלך המלחמה נבעה מדה הומניזציה של צה"ל כלפי העם הפלשתיני.
עמי איילון, לעומת הדוברים האחרים, לא היה נחרץ כמו ד"ר יצחק בנבג'י ועו"ד דן יקיר: "זו טעות דרמטית להיות נחרצים", אמר והוסיף: "אני מניח שמוסכם שאנחנו לא נמצאים במציאות שהחברה הישראלית איבדה צלם אנוש כלפי החברה הפלשתינית אלא אנחנו מעירים על הסכנה ורואים תופעות שאסור שנסכים להן, אנחנו צריכים לעסוק בתגובה של צה"ל. הרצח הברוטלי שאני הכרתי במפגש עם הטרור זה הרצח של משפחת חטואל, אם וארבעת ילדיה, ומה שמאפיין שהמחבלים עשו וידוא הריגה מטווח אפס – אסור לנו להבין, כי אם ננסה להבין אנחנו עלולים לסלוח". איילון מציין כי הגם שצה"ל לא איבד את צלם האנוש, הוא בדרך לשם, בתהליך מזדחל אותו הוא מכנה "הבנאליות של הכוח". לשיטת איילון, הריגת השוטרים בטקס הסיום, השימוש בזרחן, כל אלו אינם עומדים בשום קנה מידה. עם זאת, הוא סייג את דבריו בחקירת צה"ל המתבצעת כיום באשר לשימוש הנטען בזרחן.
גם פרופ' נועם זהר לא קיבל את הנימה הנחרצת שבה טען עו"ד דן יקיר כי צה"ל ביצע דה הומניזציה לפלשתינים, ולראיה, ניתן סיוע הומניטרי.
|
|
"עלינו להיות חלוצים בפני המחנה"
|
|
פרופ' יפה זילברשץ ציינה בנוסף בהרצאתה, כי בנוגע לשאלה עד כמה מותר לפגוע בחפים מפשע כפועל יוצא מהניסיון לפגוע באותם אלו אשר נוטלים חלק בפעולות האיבה, טרם התגבשו דינים מפורטים במשפט הבינלאומי ומוטלת עלינו החובה להיות חלוצים בקביעת אמות המידה המידתיות הנכונות להפעלת הכוח בנסיבות סבוכות אלו.
|
|
| תאריך:
|
03/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
03/02/2009
|
|
ענבל בר-און
|
|
פרופ' זהר: טוהר הנשק מחייב תוספת סיכון לחיילים
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
dvdffgrweeee
|
3/02/09 22:22
|
|
|
|
2
|
|
ממוסר כליות
|
3/02/09 23:39
|
|
|
|
3
|
|
קורן נאוה,טבריה
|
4/02/09 06:20
|
|
|
|
4
|
|
איש אחד
|
4/02/09 09:34
|
|
|
|
5
|
|
מישקפופר
|
5/02/09 20:12
|
|
|
|
6
|
|
טוב למות בעד ארצם
|
7/02/09 08:36
|
|
|
|
פורום: מבצע עופרת יצוקה
|
כתוב הודעה
|
|
בנק הפועלים הודיע (יום ג', 3.2.09) כי הוא מעריך שיפסיד 250 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2008. כמו-כן, הבנק חוזה תשואה שלילית להון שבין 3% ל-5%. המסחר במניות הבנק הופסק בשעות הצהריים מייד עם ההודעה לבורסה.
|
|
|
|
|
במהלך חודש ינואר 2009 פוחת השקל מול הדולר בשיעור של כ-6.9% ויוסף מול האירו בשיעור של כ-1.2%. כך נמסר (יום ג', 3.2.09) מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה. לשם השוואה, במהלך חודש דצמבר התחזק הדולר מול האירו בכ-5.6%.
|
|
|
|
|
שגרירות בריטניה בישראל שולחת זו השנה השנייה ברציפות נציגים של חברות ישראליות לכינוס הביו-טק Thistle שיתקיים באדינבורו שבסקוטלנד. הכינוס יתקיים ב-5 בפברואר 2009 וישתתפו בו חברות ואנשי מפתח מתחום מדעי החיים בסקוטלנד.
|
|
|
|
|
הרמטכ"ל לשעבר, משה (בוגי) יעלון, מציע מתווה אסטרטגי להתמודדות עם הטרור האיסלאמי. לדעתו, קיים פתרון צבאי לטרור, וכי יש להשתמש בכל האמצעים שיש כדי לתקוף אותו. עוד הוסיף כי האירנים מממנים את רוב גורמי הטרור העולמי, ושללא הבסת המשטר האירני לא יהיה ניתן להביס את הטרור.
|
|
|
|
|
שתיית מיץ תפוחים מאטה את תהליך הצטברות הפרוטאין הפוגע במוח במחלת אלצהיימר. כך עולה ממחקר שנעשה בעכברים.
|
|
|
|
|
