יש לקוות שראש הממשלה, אהוד אולמרט, עושה כל שלאל ידו כדי שהעניינים במשרד המשפטים לא יתגלגלו לכדי מערבולת של ממש.
תוקף המינוי הזמני של מאיר שטרית כשר המשפטים פג ביום חמישי בחצות הלילה, ומאותה שעה - ראש הממשלה הינו למעשה גם שר המשפטים.
וכל זאת כשבימים אלה ממש מונח על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה עניינו האישי של ראש הממשלה, והיועץ המשפטי אמור להכריע אם לפתוח או שלא לפתוח בחקירה פלילית כנגד ראש הממשלה.
כיוון שכך, נקודת המוצא להתנהלותו של ראש הממשלה בהקשר לעתידו של משרד המשפטים חייבת להיות ברורה:
על ראש הממשלה להימנע מלכהן כשר המשפטים.
אבל יותר מכך: על ראש הממשלה להימנע גם ממעורבות בהחלטה שתקבע את זהותו של שר המשפטים הבא.
אם ראש הממשלה - בשלב כה קריטי מבחינתו האישית - ימנה את שר המשפטים הבא, עלול שר המשפטים שכזה להיתפס - בציבור בכלל ובמשרד המשפטים בעיקר - כמעין שליח אישי של ראש הממשלה.
מעורבות כלשהי של ראש הממשלה - ברגע כה קריטי מבחינתו - בעניין הפרסונלי החשוב הזה של קביעת זהותו של שר המשפטים - מעורבות שכזו עלולה, איפוא, להתקבל כניסיון להפעיל לחץ פסול על היועץ המשפטי לממשלה והכפופים לו.
האינטרס הברור של הציבור הוא שהיועץ המשפטי לממשלה והצוות הכפוף לו ידונו ויחליטו בעניינו של ראש הממשלה כשהם משוחררים, ככל שרק ניתן, מאווירה של לחצים.
היועץ המשפטי לממשלה, מצידו הוא, חייב להיות נחרץ בעניין הזה ולנקוט יוזמה: עליו להודיע מפורשות לראש הממשלה, שלעת הזו מעורבות כלשהי מצידו במינוי שר המשפטים היא בלתי נסבלת.
הכדור בעניין הקריטי הזה של מינוי שר המשפטים הבא נמצא עתה, בנסיבות שנוצרו, במגרשו של היועץ המשפטי לממשלה, ועליו האחריות והחובה להנחות את הנוגעים בדבר לפעול בדרך הולמת וראויה.
