מערכת הבחירות שחלפה גרמה לחברי הכנסת להתעלות על עצמם ולגלות רגישות חברתית, בהתאם לגל הפיטורים וקיצוצי השכר במגזר העסקי. לפני כמה חודשים החליטו חברי הכנסת להקפיא את עדכון שכרם שיועד למשכורת ינואר 2009.
עם זאת, בכנסת מעריכים כי בינואר 2010 ייהנו הח"כים והשרים מעדכון שכר רטרואקטיווי, שיפצה אותם על הקפאת שכרם ב-2008 וב-2009. שכרם של חברי הכנסת, נשיא המדינה, ראש הממשלה, השרים וסגניהם, השופטים, המנכ"לים במשרדי הממשלה וכל הצמודים להם מתעדכן אחת לשנה בינואר, לפי עליית המדד או השכר הממוצע במשק בשנה שקדמה לו.
משכורת ח"כ היא 33,259 שקל בחודש. לכך יש להוסיף החזר אש"ל של 1,000-1,500 שקל בחודש, רכב חכור והחזר הוצאות ביגוד בסך 3,750 שקל בשנה. בנוסף, כל ח"כ נהנה ממנוי על עיתון יומי חינם וטלפון חינם לו ולעוזריו. עלותו של חבר כנסת למדינה (כולל משכורות, עוזרים, לשכה והוצאות נוספות) היא כמיליון שקל בשנה.
לרשות הח"כים עומד תקציב ליצירת קשר עם הציבור בסך 68 אלף שקל בשנה לאלה ששוכרים לשכה מחוץ לכנסת, ותקציב בסך 49 אלף שקל לאלה שלא עושים זאת. הסכומים האלה נותרו קבועים בשנים האחרונות, למעט עדכון השכר. הח"כים הפורשים יוכלו לקנות את ציוד משרדם במחיר מוזל של 10%-30% מהמחיר המקורי שאותו שילמו, ואילו האחרים ימהרו לקנות ציוד חדש.
הח"כים טוענים ששכרם אינו גבוה לעומת משרות בכירות במגזר העסקי. זה נכון, אלא שבמגזר העסקי עובדים יותר: ב-2009, בשל פגרת הבחירות, יעבדו הח"כים במליאה לכל יותר 70 יום בלבד. כלומר, שכרם של חברי הכנסת ליום מליאה הוא כ-4,700 שקל.
הח"כים עוד לא יספיקו להתרגל לכינונה של הכנסת החדשה שהושבעה השבוע, וכבר ייצאו בסוף מארס 2009 לפגרת הפסח - שממנה ישובו באמצע מאי. לאחר מכן הם יתכנסו עד סוף יולי בלבד, ואז יצאו לפגרת קיץ.
משימתו העיקרית של יו"ר הכנסת החדש (ככל הנראה ח"כ ראובן ריבלין שכיהן בתפקיד ב-2003-2006) תהיה להרים את קרנה של הכנסת שירדה לשפל המדרגה. במקום לטפל באיסור או בהתרת ההגעה למשכן בג'ינס, כפי שעסקה בכך היו"ר הפורשת ח"כ דליה איציק, יידרש היו"ר החדש לעסוק בעניינים מהותיים וחשובים למעמד בית המחוקקים.
ואולם ריבלין לא יוכל לעשות זאת לבד. הח"כים יצטרכו לשפר את הליכותיהם, לשבת יותר במליאה ובוועדות, ללמוד את חומר הדיונים, ובעיקר - לא להסתבך בפרשיות מביכות.
