רשות הגז ממליצה: לקנות גז מקידוח תמר

על מדינת ישראל לבטל את המכרז לרכישת גז טבעי נוזלי (LNG) מיובא, ולדרוש בתמורה מן השותפות בקידוח תמר להפיק את הגז בהיקף נרחב ולהסב את מאגר ים-תטיס מול חופי אשקלון למאגר אחסון גז אסטרטגי. כך ממליצה רשות הגז שבמשרד התשתיות. בחוות דעת שהגישה הרשות לשר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן-אליעזר, בעקבות תגלית תמר מול חופי חיפה, נכתב כי הפקת הגז מתמר תחל לא לפני שנת 2014.

אולם אם תתברר כמות הגז המשוערת בו (142 מיליארד מ"ק) כנכונה, הרי שזו תוכל לספק כ-70% מצרכי הגז של המשק הישראלי בשנים 2030-2014. "מדובר בשינוי מהותי בענף הגז הטבעי בישראל", כותב בדוח מנהל רשות הגז, שוקי שטרן, אשר מציין כאשר פיתוח השדה מצריך השקעה ראשונית גבוהה מאוד, הכרוכה בחוזה מכירה גדול מאוד שיהווה בסיס להשגת מימון. לכן, הוא טוען, על המדינה לייצר את התנאים לפיתוחו של המאגר.

ברשות הגז טוענים כי פיתוח מהיר של מאגר תמר יקנה ביטחון בזמינות גז, יעודד חיפושים נוספים בים, ויפחית את מחיר הגז והחשמל לצרכנים. זאת, משום שמבנה השוק המקומי קרוב למונופסון (שוק בעל לקוח יחיד) כאשר חברת החשמל מהווה את העוגן המרכזי בו.

כפי שפורסם ב-TheMarker, ממליצה הרשות לשנות את מתווה המכרז הבינלאומי להקמת מתקן גז טבעי נוזלי (LNG) בחופי ישראל, כך שמחויבות הזכיין לספק 4 מיליארד מ"ק (BCM) למשק מדי שנה תושמט, וזה יחוייב בהקמת המתקן בלבד.

לפני כשנה החליט הקבינט החברתי-כלכלי כי המדינה תפרסם עד יולי 2009 מכרז בינלאומי להקמת מתקן קליטת LNG ולהפעלתו למשך 30-20 שנה. מדובר בפרויקט B.O.T לאספקת 4 BCM (מיליארד מ"ק) למשק מדי שנה, כשהמדינה מתחייבת לרכישת 25% מכמות הגז המיובא במתקן למשך 10 שנים באמצעות חברת החשמל. בהצעת ההחלטה צוין עם זאת, כי אם תתגלה כמות משמעותית של גז טבעי בקידוח תמר 1 עד מועד פרסום המכרז, ייבחן מחדש מועד הקמת המתקן (2015) או כמות הגז הנדרשת בו.

ברשות הגז טוענים כעת כי הקמת מתקן קליטה בסיסי חיונית למשק מטעמים של ביטחון אנרגטי. אולם התחייבות המדינה לרכישת הגז מקטינה את השוק הפוטנציאלי, ועלולה להקטין ולדחות את פיתוח שדה תמר, משום היעדר לקוחות פוטנציאליים בהיקף שיצדיק את פיתוחו. לכן, נטען,יש לפעול להקמת מקשר ימי או מתקן לייבוא LNG מוקדם ככל האפשר - אך להשהות את ההליך המכרזי לרכישת LNG במסגרתו.

ברשות מציינים עוד כי בשוק של מספר ספקים, תהיה זו טעות להתחייב לטווח ארוך דווקא עם הספק היקר יותר (משום מחירו הגבוה יחסית של ה-LNG המיובא), וכי קניית גז במחיר LNG עשויה לאותת לספקים האזוריים על המחיר הגבוה אותו תהיה ישראל מוכנה לשלם עבור הגז.

למרות אי-אספקת הגז במלואו ממצרים וחוסר הוודאות לגבי עתיד מאגר BG מול חופי עזה "החברות עדיין נמצאות בתמונת התחרות ומשפיעות לחיוב על המחיר", טוען שטרן.

בין השנים 2018-2014 צפוי במשק ביקוש שבין 10-9 BCM בשנה, כאשר 7-6.4 BCM מתוכם יופנו למשק החשמל. ברשות הגז מציינים כי במאגר ים תטיס של קבוצת דלק ונובל אנרג'י מול חופי אשקלון ובמאגר נועה הסמוך, ישנם כ-36 BCM העתידים להתכלות באמצע העשור הבא. ברשות מציעים למדינה לדרוש את הסבת המאגר המתרוקן למאגר אחסון אסטרטגי עבור צרכי המדינה, אולם זה יוחזק בידי שותפות ים תטיס (דלק ונובל אנרג'י) עד שנת 2030 לפחות.

עוד מציינים ברשות, כי לאור אי-הוודאות סביב הזרמת הגז ממצרים, יוצאת המדינה מתוך הנחה כי זו תספק בעתיד רק עד חצי מן הכמות לה התחייבה במסגרת מסמך הכוונות שנחתם בין ממשלות ישראל ומצרים (סך של 7 BCM) - ולכן תעמוד על 3.5 BCM לכל היותר. באשר לשדה הגז מול חופי עזה, הרי שזה מכיל 30 BCM ולאחר סיכום עם BG והרשות הפלשתינית על פיתוחו (אם בכלל) - יאפשר הפקה שנתית של 1.6 BCM לכל היותר. פוטנציאל ההפקה ממאגר תמר הוערך בידי אנשי הרשות ב-7.5 BCM לשנה לכל היותר (במידה שהאומדן יתברר כנכון). עם זאת, כל המקורות הללו אינם מהווים פתרון למחסור הצפוי במשק בגז טבעי בין השנים 2014-2012.

מלשכת שר התשתיות נמסר בתגובה כי "הנתונים הוצגו בפני שר התשתיות שהחליט להמשיך בהליך מכרז ה-LNG. בדיונים ציין השר כי למרות הגילויים המבורכים, טרם יש בידי המשרד די נתונים על-מנת לקבל החלטה הקובעת שינוי במתווה המכרז. השר ציין כי אם וכאשר ניווכח מה הן כמויות הגז הטבעי שיסופקו למשק הישראלי, ללא כל ספק ניתן יהיה לקבל החלטה מושכלת שלא מעמידה בסכנה את עתידו של משק הגז הטבעי בפרט, ומשק האנרגיה בישראל בכלל".

"באשר לשנים בהן מסתמן מחסור בגז טבעי, הנחה השר לבחון כל אפשרות להשלמת הכמויות החסרות, בכלל זה הגדלת כמויות הגז מהספקים הקיימים, ושימוש במאגר ים תטיס כמאגר אסטרטגי כפי שהוצג על-ידי הגורמים המקצועיים במשרד".