הקדמה
כשמדובר בציבור גדול, מקובל עלי האיסור לעשות הכללות. מהסיבה הזו, אני מחלק את ערביי ישראל לשלוש קבוצות. גודלה של כל קבוצה אינו נהיר לי, אבל אני בטוח בקיומן. הראשונה: מוכנה להתערות בחברה הישראלית, לטוב ולרע. השנייה: עוינת את המדינה, וממתינה בסבלנות בבטנו של הסוס הטרויאני. והשלישית: זו היושבת על הגדר.
המסר הראשי העולה ממאמרי, יוצא משלש נקודות מוצא:
א)- אין אדם עלי אדמות הבוחן כליות ולב. אפילו לא זהבה גלאון, או להבדיל אורי גלר. רוצה לומר: אדם ששונא את מדינתי ומייחל למחיקתה, יכול לדבר יפה בטלUUיזיה, ולצדד בדו-קיום. הצופים יחשבו שהוא נחמד.
ב)- אין מדינה בעולם זולת ישראל-שנמצאת במצב מלחמה נגד קולקטיב חצוי, כשחלק מהאויבים הם אזרחי אותה מדינה. מהסיבה הזו, דוגמאות ממדינות אחרות אינן רלוונטיות.
ג)- ישראל הינה מדינת העם היהודי. נקודה, אלף סימני קריאה!!
ד"ר נאדרה שלהוב
ד"ר נאדרה שלהוב קבורקיאן, ראיתי אותך בטלוויזיה בתוכנית "פוליטיקה" עם עודד שחר (ערוץ 1 /5.12.06). היתה לך הופעה מכובדת. למי שלא ראה: הבעת מחאה כנגד הקיפוח, האפליה וההשפלה שחווים ערביי ישראל במדינת היהודים. הוזמנת לאולפן בגין פרסום השפלה אישית שחווית בשדה התעופה בן-גוריון. ההופעה בטלוויזיה היתה מבחינתך, הזדמנות לקונן על המציאות הבלתי אפשרית, שבה אתם, ערביי ישראל, למרות כשישים שנות עצמאות - חשים כאזרחים סוג ב'. שפת הגוף שלך הסגירה זעם וכאב אותנטי.
חשבתי עלייך: מבחינה מוסרית את צודקת. השפלתך מביכה יהודים רבים, ובכללם כותב שורות אלה. במיוחד שמדובר בריטואל קבוע. אבל גם אנחנו היהודים צודקים. ובמקרה ששני צודקים מתקוטטים, מי שיש לו ברירה, חייב לוותר. לנו אין ברירה - לך/לכם יש!אנחנו היהודים משוגעים, אבל לא מטומטמים. כדי "להשפיל" אותך, מדינת ישראל מוציאה מיליארדים. לא בגלל שאין לנו מה לעשות עם הכסף, אלא כדי להגן על חיי היהודים מהרוצחים, שהם במקרה או לא במקרה - אחייך הערבים!!
הסיטואציה הזו אינה נורמלית. מדינתך נלחמת בבני עמך, ואת נקרעת בין שני צדדים שמקיזים, זה את דמו של זה. מצטער - אתם חייבים להחליט באיזה צד אתם. התלבטות, השתהות או התחמקות - מעוררים חשדנות. אם אתם בצד של מדינתך המתגוננת, צאו לרחוב עם שלטים: "די לטרור"! במקביל - הודיעו למי שצריך להודיע, שאתם מוכנים לשותפות, הכוללת שירות לאומי/אזרחי והזדהות עם ההמנון (התקווה) והדגל.
אם לא - יש לכם ברירה (לי אין!): תעודת זהות פלשתינית!! רק בפלשתין תרגישו אזרחים שווים באמת. רק בפלשתין, תחושו חדוות בנייה באמת. רק ההמנון והדגל הפלשתיני ירגשו אתכם באמת. זה במישור האישי. במישור הלאומי תעשו לשינוי האוריינטציה של ההנהגה: ממצב מלחמה, למצב שיקום הריסות. ברגע שהמנהיגות שלכם תעבור מטמורפוזה - כולנו נעלה על מסלול של שלום.
חייבים להכיר במציאות: כל זמן שיש מלחמה, ואחייך הפלשתינים טוענים לבעלות על האדמה עליה הקימו היהודים מדינה, ערביי ישראל יחושו אזרחים סוג ב'. גם אם בג"צ יפסוק לטובתכם מיליון פעם! בעיני רוב היהודים, תמיד תהיו חשודים, ובלתי רצויים.
יתכן שאנחנו פרנואידים. אבל דיבורים על השמדת המדינה, על ששת מיליוני היהודים שבה, אחרי שואה שבה איבדנו שישה מיליון, הם סיבה טובה לפרנויה. בזמן שהצמרת הביטחונית והצבאית שלנו מתקשה להירדם בלילות בגין איומי מחיקה של המדינה ע"י מנהיגים ערבים, את וחברייך מעצבנים אותנו עם הטענות שלכם.
לא נסתר מעינינו: אלה החפצים בהשמדת ישראל, רואים בכם שותפים, ואתם רואים בהם חלק מכם. ואם הם רואים בכם שותפים לאותו יעד מדיני, אז גם אנחנו רואים חלק מכם כשותפים, גם אם פסיביים לטרור.
סטודנטים ערבים שמוציאים יומנים עם תמונות של אחמדינג'אד, נסראללה, ובין-לאדן, ומניפים דגלי פלשתין, מחזקים את החשדנות של יהודים רבים כלפיכם. אם לא שמת לב, אז באותו יום שהופעת בטלוויזיה, קראנו בידיעות-אחרונות את הכותרת הזאת: "חמאס: לשחרר גם אסירים ישראלים". רוצה לומר: במסגרת עסקה לשחרור גלעד שליט, מנהיגי הטרור דורשים שחרור של שותפיהם עם תעודת הזהות הכחולה.
בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בכנסת בנושא "חוק האזרחות", ח"כ צרצור כינה את מדינת ישראל "שטנית וגזענית". אין ח"כ אחד מבין הח"כים הערבים שחולק על דעתו. יש לכם דעה כל כך שלילית על המדינה, ואתם חשים בה מופלים, מקופחים, ואזרחים סוג ב'. האם לא הגיע הזמן לעשות מעשה?
בניגוד למה שחושבים, הפיתרון פשוט: ישראל ליהודים, ופלשתין לפלשתינים!!! כולנו מתקרבים לרגע של אמת. יותר מאשר אתם קרובים לשוויון מלא, אנחנו קרובים להפרדה. אל תאמיני לשמאלנים שמכנים את ליברמן "גזען", ומביעים סלידה ממנו. זה אבותיהם האידיאולוגיים שתמכו ועשו טרנספר. זה הם שהמציאו את הסיסמאות: "שתי מדינות - לשני עמים", ו"הם שם ואנחנו כאן"! הפירוש פשוט, ואין צורך להסביר. רק תמשיכו להתעקש על "חוק האזרחות", ו"זכות השיבה", כדי שעוד ועוד שמאלנים יתפכחו.
ד"ר שלהוב, מול הסבל הבושה וההשפלה שאת עוברת, אישה יהודיה בגילך, מציגה שכול. את מאשימה יהודים בהשפלתך, והאמא השכולה מאשימה טרוריסטים פלשתינים ביגונה. הפתרון האמיתי נימצא בהיפרדות: אתם שם, ואנחנו כאן! לא צריך לקחת את זה קשה: איך אמרו השמאלנים לעקורי גוש קטיף? זה בסה"כ לעבור דירה.
