|
דרשה צניעות [צילום אילוסטרציה: AP]
|
|
|
|
|
|
מרגלית אהרון תבעה את טושינקה שמלות ערב - ענת הרוש בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 1,500 שקל לאחר שביטלה עסקה לקניית שמלה. מכתב התביעה עלה שאהרון הזמינה מהנתבעת ב-23.12.07 שמלת ערב לחתונת בנה בסגנון צנוע ולא חשוף ושילמה מקדמה על סך 1,000 שקל. לדבריה, כשמדדה את השמלה הבחינה שמדובר באותו דגם שמדדה בביקור הראשון בחנות, ושתוקן בחלקו העליון ולא בדגם חדש שביקשה. "מאחר והשמלה לא נתפרה לשביעות רצוני לא קניתי אותה". אהרון ביקשה את המקדמה ששילמה בתוספת פיצוי על סך 500 שקל בגין עוגמת נפש.
הנתבעת השיבה שמלכתחילה סוכם עם אהרון שבשמלה שמדדה ייערכו מספר תיקונים ולא נלקחו ממנה מידות לצורך תפירתה של שמלה חדשה. "כעבור כשבוע התובעת התקשרה וביקשה לתפור שמלה חדשה ולא לתקן את השמלה שמדדה בחנות - הסכמתי ותפרתי שמלה חדשה". כראיה הציגה הנתבעת קבלה על סך 430 שקל, עלות הבד. לטענתה, כשאהרון מדדה את השמלה שנתפרה במיוחד עבורה, היא טענה, שלא בצדק, שלא מדובר בשמלה חדשה. הנתבעת הדגישה שעמדה בהתחייבותה בעסקה ונגרמו לה הוצאות ומשכך אינה צריכה להחזיר את המקדמה ויש לדחות את התביעה.
בפסק הדין דחתה השופטת תמר בר-אשר צבן את התביעה ללא חיוב בהוצאות. "אף אחת מטענותיה של התובעת לא הוכחה. מנגד הנתבעת הצליחה להראות שאכן נרכש בד חדש לשם תפירת שמלה חדשה כמפורט לעיל. הגם שקראתי את כתבי הטענות ושמעתי את הצדדים, לא הצלחתי לרדת לסוף דעתה של התובעת אשר העמידה את כל טענותיה על כך שהשמלה שנתפרה על-ידי הנתבעת איננה שמלה חדשה. התובעת לא טענה שהשמלה נתפרה באופן פגום, ואף לא טענה שהשמלה נתפרה באופן שאיננו לשביעות רצונה או כי נפל בה פגם כזה או אחר. כל טענותיה התמקדו כאמור אך ורק בכך שהשמלה שהוכנה עבורה איננה שמלה חדשה. טענה זו שכאמור לא הוכחה, אף תמוהה מאוד. לא הייתה מחלוקת והנתבעת אף אישרה זאת במהלך הדיון, כי גם השמלה המקורית שמדדה התובעת היא שמלה חדשה (להבדיל משמלה משומשת או שמלה שמשמשת להשכרה). כך שבפועל השאלה החשובה היא אם השמלה נתפרה לשביעות רצונה של התובעת אם לאו ואם התמורה אשר שולמה מתאימה למוצר, ובמקרה זה השמלה, שנתפרה עבור התובעת".
מכל מקום כאמור, "לא עלה בידי התובעת להוכיח כי אומנם לא נתפרה עבורה שמלה חדשה ואף לא עלה בידה להוכיח כי השמלה אשר נתפרה, או תוקנה, עבורה, נתפרה בצורה פגומה ולא בהתאם להזמנתה. בנסיבות אלו, שבהן אין מחלוקת כי אכן בוצעה עבודה של תפירה עבור התובעת ואף נרכש בד, נראה כי אין הצדקה להחזיר לתובעת את המקדמה ששילמה על-סך 1,000 שקל. כך בייחוד כשלא עלה בידי התובעת להראות על שום מה לא השלימה את מחיר העסקה ולא לקחה עימה את השמלה שהיא מלכתחילה הזמינה", פסקה.