בעלי מקצועות חופשיים נזקקים לארגונים מקצועיים שירכזו את הטיפול בנושאים מקצועיים ולשם ניהול מאבקים על אינטרסים החיוניים להם. דומני, כי למעט לשכת עורכי הדין ארגוני בעלי המקצוע האחרים פועלים על בסיס וולונטרי (למעט הסמכת חברים למקצוע ושיפוט משמעתי) והחברות בהם אינה חובה חוקית. אף על-פי כן מקיימים ארגונים אלו מאבקים מקצועיים בהצלחה לא מבוטלת. כמו כן, הארגונים הללו מקיימים פעילות רווחה, יוזמים כנסים והשתלמויות, מוציאים לאור ביטאונים וספרות מקצועית, ממש כפי שעשתה הסתדרות עורכי הדין בטרם הפכה ללשכת עורכי הדין ב-1961.
דוגמא למאבקים מקצועיים המתנהלים על-ידי ארגון וולונטרי, הינם המאבקים חסרי הפשרות שמנהלת לשכת סוכני הביטוח נגד גורמים המאיימים על פרנסתם של חבריה, כמו הביטוח הישיר ("בלי סוכן ביטוח אתה אף פעם לא בטוח", "עם סוכן הביטוח שלך אתה אף פעם לא לבד") או נגד המגמה לאפשר לבנקים למכור ביטוחים. מדובר במערכות אפקטיביות, אשר גם הציבור מתייחס אליהם כאל מאבקים מקצועיים לגיטימיים.
משום מה התפתחה בלשכת עורכי הדין הדעה, שהינה הדעה השלטת בקרב ההנהגה הנוכחית, ואשר לפיה על הלשכה מוטל תפקיד "נעלה" יותר מאשר ההתמקדות בהגנה על מקצוע עריכת הדין. דעה זו קנתה לה אחיזה למרות שחוק לשכת עורכי הדין מייחד את תפקידי הלשכה לתפקידים הנוגעים במובהק למקצוע עריכת הדין ואינו מקנה לה תפקיד ציבורי אחר, (ראה סעיפים 2-3 לחוק לשכת עורכי הדין).
לשכת עורכי הדין עוסקת באופן מתמיד בסוגיות ציבוריות ובמיוחד בסוגיות הנושקות לויכוח הפוליטי. בדיקת הנושאים בהם התמקד ראש הלשכה המכהן בשנים האחרונות (ראה "דבר ראש הלשכה" באתר האינטרנט של שלשכת עורכי הדין) מגלה כי הנושאים העיקריים בהם עסק הם "שלטון החוק","חופש הביטוי", "אקטיביזם שיפוטי", הרכבו של בית המשפט העליון ובעיות של משפט ופוליטיקה. בין סוגיות אלו וההגנה על מקצוע עריכת הדין אין ולא כלום.
ברור כיום שלשכת עורכי הדין יכולה לפעול כגוף ציבורי, או כארגון מקצועי, אך היא אינה יכולה להתיימר למלא תפקיד כפול. עצם הניסיון למלא תפקיד ציבורי כללי מעקר את יכולתה של הלשכה להפוך לארגון הלוחם למען חבריו ומתמקד בבעיות המקצועיות שלהם.
לכאורה מתקיימת בלשכה פעילות ענפה מאוד בתחומים רבים, קיימות עשרות ועדות ארציות ומחוזיות בנושאים שונים, מתקיימים כנסים והשתלמויות והרצאות, מוציאים ביטאונים ונדמה למתבונן מהצד שאכן מתקיימת פעילות ממשית. האשליה מתנפצת כאשר אנו מתבוננים ורואים מה קרה למקצוע עריכת הדין.
לרובם המכריע של עורכי הדין ברור שרוב עיסוקיה של הלשכה אינם רלוונטיים לבעיות המקצוע. הכול,חוץ מהנהגת הלשכה, מבינים שעל הלשכה לצאת למאבק נחרץ וחסר פשרות בהצפת המקצוע הגורמת להידרדרות השירות המקצועי, להתגברות בעיות של התנהגות לא אתית של עורכי דין ולתחרות כלכלית קשה. כולנו ראינו כי הנהגת הלשכה אינה מעזה אפילו לרמוז שהיא מתכוונת לטפל בבעיה.
לשם ניהול מאבק כזה יש צורך בלשכה שונה לחלוטין, כזו שאינה מתביישת "ללכלך את הידיים" ולעסוק במאבקים מקצועיים. הנהגת הלשכה בשנים האחרונות לא עשתה דבר למניעת הצפת המקצוע ועשתה מעט בתחום המאבקים המקצועיים האחרים, במיוחד בניסיונות בלימה. איני סבור כי לאחר שתודח ההנהגה הכושלת והנוראה הזאת המצב ישתנה. נראה לי ששוב נעסוק באותם ויכוחים ושוב יידחק הצידה המאבק המקצועי ובמיוחד המאבק נגד הצפת המקצוע. כל עוד הלשכה הינה גוף הפועל על-פי חוק, שהחברות בו הינה חובה, יוכלו עסקני הלשכה לעשות בה כראות עיניהם ולעסוק במה שמעניין אותם ולא את ציבור עורכי הדין.
